אפרת ברזל

שוב? פעם רביעית מול העיניים שאני, סתם אני, פוגשת בתי תיאטראות שהפכו לבתי מדרשות | קולנוע גורדון, קולנוע רמת אביב, בבניין של קולנוע דוד ועכשיו גם קולנוע ארמון ברמת גן? | אפרת ברזל בטור אישי על חוויות בסלטי פירות אנושיים ובתי תיאטראות שהפכו לבתי מדרשות

פעמיים בשנה אנחנו מקבלים הוראות רגשיות מחז"ל. באב. ובאדר // אפרת ברזל בטור אישי על טיולי השמחה והעצב, בתוכנו ועל האתגר בחודש אדר במשפחתה

"כמה טוב להיות גדולה" אמרה השבת מלאת האורחים לאחותה, השבת הקטנה, "כמה טוב להיות קטנה" ענתה לה אחותה. רגע עם דודלי ומחשבות על איכותן של שבתות. // טורה של אפרת ברזל

בהתחלה את משחקת עם בובות וקונים לך עגלה, אחר כך את אמא - תחושת המלכות הזו כשאת יוצאת לך מהבית עם תינוק שלך, מלכה שאת. ומה כשאת סבתא?

"ישבתי בקונצרט של אורית וולף ובכיתי כשפרופ' צ'חנובר דיבר על הרב יצחק זילברשטיין, על חזנות ותפילה, על חכמה והלכה" - אפרת ברזל בטור אישי על דבריו המרגשים של פרופ' צ'חנובר ועל הזכות לחיות חיים כהלכה

אחרי שבדקנו בשבוע שעבר את הצורך של הבנות במחמאות אנחנו עוברים השבוע לממלכת הבנים | אפרת ברזל בטור אישי והפעם על הרושם, כן, גם הגברים צריכים אותו

גברים צריכים אוכל. מנות. בשר. ושיהיה טעים. נשים, זקוקות יותר לאוכל נפש. זה לא מדויק אבל שיהיה. אל תשאירו את הנשים שלכם רעבות // טורה של אפרת ברזל

במה זכתה מכונת הכביסה שניצחה במקום הראשון בתחרות המשלים של עולם הנשים | אפרת ברזל בטור אישי על משלים ותובנות הסובבים אותנו בכל דבר בחיים

חבלים, הפסקות וגשם – ילדות, להיכנס לכיתות או להרגיש את הטיפות | מה קורה לילדה שמחה כשיורד גשם בהפסקה? // טורה של אפרת ברזל

"אל תגידי שספר הוא כמו ילד, כי הוא לא. ספר זה ספר וילד זה ילד", הבהיר בעלי, בכל זאת, אני יושבת ליד הנרות, לידו, ומתפללת // טורה של אפרת ברזל

אפשר לבדוק אם מה שאנחנו מעירים לאחרים בביתנו מגיע בדיוק מהעומק של עצמנו, אולי קוראים לזה הפוסל במומו? אולי קוראים לזה מזלג בצ'ולנט? // טורה של אפרת ברזל

מה רומזת לנו "שירת הכאבים", דע לך שהגזמת. מה קורה לאנשים שמקשיבים לדיבורי המחלות שלהם. ולמה כולם מגיעים בסוף לאותו המקום. לאותה מסקנה // טורה של אפרת ברזל

פכים של שמן עדיין מסתובבים ביננו, הם מבקשים בסך הכל, שנשים לב אליהם, לפעמים עייפות החמלה על עצמנו מפריעה לנו לראות נפלאות קטנות // טורה של אפרת ברזל

היא ניגשה אלי ושאלה אם זה בסדר שהיא אטומה. היא מתפקדת ועושה, אבל בתוכה, לא מרגישה. נשים צריכות כעת זמן, גם לבד, כדי להחזיר לעצמן – אותן // טורה של אפרת ברזל

אמא, תשאלי אותי שאלה. שאלות שילדים יכולים לשאול הורים והורים יכולים לשאול ילדים בימים שכולם ממילא מבולבלים // טורה של אפרת ברזל

כשמשהו עושה לך טוב בחיים, אתה ממליץ עליו לאחרים // אפרת ברזל בטור אישי על ימים אלו של אמונה פנימית וחיצונית שאינה באה בנדנוד או בצעקה, אלא דווקא בשקט של קול דממה דקה

בימים אלו של מתח וחוסר ודאות, הפודקאסט 'בואי אמא' עם אפרת ברזל מהווה נקודת אור ומקור כוח. בפרק האחרון, אפרת משוחחת עם בתה על ההתמודדות הרגשית עם המצב הביטחוני הנוכחי

מה יש להגיד? מה יש לכתוב? כשהכל כבר בעצם כתוב. איך כולנו לשים את בצק ההתמודדות של עצמנו כדי לשרוד, כל אחד מתוך החומרים של עצמו בעיסה. זה מה שיש לנו בקערה.

אין זמן למשחקים, חז"ל גילו לנו באופן הכי פשוט איך לזכות בדין: מלכויות, זכרונות ושופרות. גילו לנו על מה המבחן, נתנו לנו מראש את החומר ועוד אמרו; מותר להעתיק. מה נשאר לנו? // טורה של אפרת ברזל

שופרות של ילדות. לבנות יש הרבה מה להגיד, חלק הן חונקות, חלק לא. בנות זקוקות לשופרות. צעקתן נובעת מזיכרונות ורגעי מלכות שבהם הן הבינו שרק בורא עולם מנהל כאן את העולם // טורה של אפרת ברזל