חינוך ומשפחה

יש קונה עולמה בשעה אחת. על סבתא עליזה החילונית שבשעתה האחרונה חזרה בתשובה, " עכשיו אני רואה את הכל בבירור, צריך לשמור שבת ולכסות את הראש ולדבר לשון הרע זה הכי אסור"

תקשיבו לילדים שלכם. הם יודעים דברים שלא תמיד נעים להם להגיד. אפרת ברזל בטור אישי על הרגעים בהם יש צורך להקשיב לילדים שלנו למרות שאנחנו חושבים אחרת

אנחנו זקוקות למחמאות. ככה נבראנו. ואם לא תתנו לנו אותן ניקח בעצמנו. מתוכנו. זהו, אנחנו לומדות לעשות את זה, אמנם לפעמים באיחור אבל עדיף מאף פעם לא // טורה של אפרת ברזל

את היית מדי דתיה לי והרבנית הזו מדי צדיקה לי, אבל החלטתי ללדת את התינוק, נדרתי נדר לעצמי שכשהוא יהיה בן עשר אתקשר להגיד לך תודה. זה היה נראה לי רחוק, עשר שנים. אבל זה הגיע | טורה של אפרת ברזל

לאן הלכנו? הלכנו. הלכנו רחוק. הלכנו לטלפון, הלכנו להיות נחמדות לשכנה, ענינו בכל הקבוצות, התנדבנו בכל העמותות, ושכחנו את כמה הילדים הגדולים  שלנו צריכים אותנו

"רק רציתי שיתנו לי מקום לדבר על העצב שלי", היא סיפרה  לי, "גם אם הוא לא מתאים למשפחה הזו שתמיד שרים בה ורוקדים בה, שלא יחזירו אותי אוטומטית למקום התקין הזה שלהם כל הזמן" // אפרת ברזל בטור אישי על עצב והמקום שלו

על מה נשים מודות ליד הנרות. אחרי האינסטינקט הראשון של הודיה על ילדים ובריאות בית משפחה ואהבה, איזו הודיה יש לך עם התקדמות חייך, במיוחד השנה // טורה של אפרת ברזל

אמרתי לעצמי אני אכניס גם את השיר הזה לאוסף השירים והפסוקים המקוצצים שלי. כמו שהפכו לי את צדיק באמונתו יחיה לאיש באמונתו יחיה כמו ששרו לי בילדות שיר חנוכה עם המילים; נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו

"אימהות נושרות" אלו צמד המילים הנכונות להגיד. אימהות נושרות לילדות מרתקות. כי כל אמא שהצליחה להתקרב חזרה אל בתה אחרי תקופת ריחוק יודעת שמי שנשר באמת זו האמא, שנשרה משיטת ההסתכלות הקודמת שלה. אל תגידו לנוער שלנו איזה צדיק אתה תגידו לו קודם כל איזה צודק אתה

רגעים שחולפים על פנינו ביום יום ועושים בנו נים ועוד נים של תחושות נפלאות. שלא נשכח לעצור בתחנות הרגעים האלה // טורה של אפרת ברזל

לראות את האנשים השקופים. המסרים שסבתא מחדירה לנכדים, הורים לילדים ואנחנו לעצמנו | אפרת ברזל בטור אישי על המלל של כל אמא שהופך לאחר שנים להווי של הבית

למה תמיד אנחנו נתפסים לביקורת או לציקצוק המתלונן של שתי דודות בקהל, למה תמיד המחשבה הולכת אל השלילי, אל הדאגה והפחד. ומתי כבר נגמור עם זה // טורה של אפרת ברזל

שבע ברכות לכבוד הזוגות הצעירים שלנו: במקום עוף שאפרת ברזל לא הספיקה להכין השבוע לזוג הטרי שהתחתן, היא עשתה להם רשימה של שבע ברכות. איזו מילה הופכת לביקורתית בחיי הנישואין? ואיזו כדאי להשמיט?

עולם התפילות שלנו הוא הזדמנות למחקר מרתק על כל המתרחש בפנימיות שלנו, איך אנחנו נכנסים לתפילה? כיצד פועל הדבר המופלא הזה? וכיצד הגיע אפרת ברזל לתפילה קבועה אצל אמא רחל

איך את אוהבת לחגוג את יום ההולדת שלך? אפרת ברזל בטורה השבועי משתפת באורח הכי חשוב שהגיע למסיבה אבל היה שם בעצם כל הזמן

הילדים שלנו מבקשים מאיתנו שימת לב, לב טוב. זה היה בבראשית, אחר כך באו כל המריבות והקשיים ומופעי התופעות האחרות // אפרת ברזל בטור אישי על חינוך הילדים

בית בחוץ בית בפנים; היכולת להכנס בכל רגע חזרה אל מקום הבטחון והאמונה של עצמנו ולדעת כמה אנחנו טובות. קצת כמו צב, זה שלא משנה. יש לו בית על הגב // טורה של אפרת ברזל

תבדוק מה קורה בתוך עצמך לפני שאתה יוצא לכל מצווה שבין אדם לחברו. לא נדע להתנהג נכון לאחר אם לא נברר קודם את צרכי עצמנו. הרגשיים. מאיפה אנחנו פועלים? // טורה של אפרת ברזל

נערה יהודייה שמגיעה לשאול מכשיר חשמלי ומתבקשת להשלים את המילים לפסוק החשוב ביותר לעם ישראל, הפסוק שכל ילד חייב לדעת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה'..." היא לא ידעה להמשיך // טורה של אפרת ברזל

אין שנה דומה לחברתה, כל שנה מיוחדת בכוחותיה לעצמה, אם היה משהו שאהבת בך בשנה האחרונה ואת מרגישה שאת עוד צריכה ממנו אל תוך השנה החדשה, תתפללי עליו - מההתחלה. כאילו אין לך ממנו כלום / טורה של אפרת ברזל

אשרי העם יודעי תשובה, יש חדרים שהם רק ליהודים, יש קודים מוצפנים שהם רק אנחנו, אשרי העם הזה וכמה טוב שהוא כזה // טורה של אפרת ברזל

מסתובבות ביננו ילדות גדולות, טוב, גם ילדים, עם קמטים, שגדלו בבתים ללא אוכל, רגשי. ללא אהבה ופתק בסנדוויצ' | אפרת ברזל בטור אישי על ילדות אחרת

גמגום אינו חולשה ואינו סימן לטפשות או הססנות. הוא אינו נגרם מטראומה או מהתנהגות הורית כלשהי • אפרת ברזל, לקראת ערב בהנחייתה בנושא התמודדות עם גמגמום, מספקת מידע מקצועי, חשוב ומרתק לאור תוכנית "פתוח" בערוץ הידברות

נשים, יש להן, בתוך בין הזמנים הכללי, את בין הזמנים הפרטי שלהן. רק מה, צריכות אנחנו לייקר ולדאוג לעצמנו, בדקות בהן אתם הבנים, בתפילות ובקניית לחמניות במכולת המקומית של הישוב, של הטיול או של הצימר / אפרת ברזל בטור אישי על ימי בין הזמנים

אהבה. זה כל הסיפור. זה הטריד אותי, למה חז"ל בחוכמת הנפש שלהם הדביקו אות אחת קטנה ורזה לפני רגש האהבה המצווה עלינו. לכו תבדקו איך אתם אוהבים קודם כל את הילדים שגדלו בתוככם, והפכו להיות המבוגרים שאתם, ואחר כך את הילדים שבורא עולם נתן לכם // טורה של אפרת ברזל

"אני רוצה הביתה" אומרת לנו הנפש בכל תקופת הפרוזדור כאן. כולנו מבקשים להרגיש בית, תחושת נועם, רוגע, ושלמות, דרך בריאות נחת, חופשה, אהבה. קירבה הביתה היא בדיוק ההיפך מתחושת חורבן. איך יוצרים אותה כאן? | טורה של אפרת ברזל

חבל שעל סיום גן או ישיבה קטנה מודיעים לנו עם מסיבה, אבל לא על המקלחת האחרונה שנעשה לילד הזה, רק כי הוא גדל // טורה של אפרת ברזל

הקונפליקטים של החיים; הם באים לנו בכל התחומים. בתחילה, אינם אהובים. רגעי התלבטות, ידיעה שמשהו הוא על חשבון משהו אחר, ועל מה תוותר? | אפרת ברזל בטורה על התהליך שעובר המח שלנו בבואנו לפתור דילמות

מצמרר: משפחה ששיכלה שני ילדים, תינוק שנולד ללא כליות, אך הצליח לחיות בזכות הוריו המסורים ארבעה חודשים, עד שהתגלתה בעיה חדשה | אפרת ברזל בטורה האישי

לקחנו אתכם כל כך ברצינות עד הרגע בחיים שבו אנו גדלים ומחזירים לעצמנו כאנשים את הידיעה הפשוטה של כמה צדקנו, כמה הגיון היה בנו, שנמחק בצל ביקורת מעולם המבוגרים אלה שבעצמם לא היו כאלה "מושלמים"