הנורבגים שמשנים את יחסי הכוחות ב'יהדות התורה' | סקירה

עם כניסתם השבוע של שני חברי הכנסת הנורבגים ב'יהדות התורה', נציג צאנז משה שמעון רוט ונציג 'דגל התורה' אליהו ברוכי, משתנים גם יחסי הכוחות בתוך 'אגודת ישראל' ובין הליטאים לחסידים המהווים יחד את סיעת 'יהדות התורה'.

תחילה ב'אגודת ישראל': עד להגעתו של יצחק גולדקנופף התנהלה הסיעה החסידית במחנות, מחנה ליצמן שכלל לצידו את נציג ויז'ניץ יעקב טסלר, ומחנה פרוש שרקם את הציר עם בעלזא לצד חבר הכנסת ישראל אייכלר.

אמנם מאז הגעתו של יצחק גולדקנופף לעמוד בראשות 'אגודת ישראל' מתנהלת הסיעה החסידים בהרמוניה נפלאה, אך איש אינו מאמין שזה ימשך לנצח, וכניסתו של נציג צאנז לכנסת תהפוך את הקרב הבא לכשיבוא למענין יותר.

חסידות צאנז לאורך השנים הייתה מזוהה עם שלומי אמונים, אך בשנים האחרונות היחסים השתנו, ובפועל מי ששיבץ את צאנז במקום הריאלי לכנסת זו הסיעה מרכזית (גור), אז כשתגיע המחלוקת הפנימית הבאה במי תצדד צאנז, האם בציר שלומי אמונים - בעלזא, או שמא בסיעה המרכזית (גור).

גם כניסתו של אליהו ברוכי לכנסת הופכת את הגלגל הפוליטי ביחסי הכוחות בין 'דגל התורה' ל'אגודת ישראל', לפי התוצאה כעת, אחרי ששני שרים מ'אגודת ישראל' פרשו מהכנסת (במסגרת החוק הנורבגי) וסגן שר אחד מ'דגל התורה', אלה לא יוכלו להצביע.

בכך התהפכו היוצרות, ב'דגל התורה' מחזיקים בארבעה בעלי זכות הצבעה בכנסת, ואילו ב'אגודת ישראל' רק בשלושה בעלי זכות הצבעה, הדבר יעמוד למבחן במשבר הראשון בו יחלקו ביניהם הליטאים לחסידים.

לדוגמא חוק הגיוס או רפורמת הסלולר בה כל מפלגה מחזיקה בעמדה אחרת, בעוד 'דגל התורה' תחזיק ביחסי כוח משמעותי יותר עם מנוף לחץ על הקואליציה, ב'אגודת ישראל' יאלצו לעבור דרך ארוכה של התפטרות מהממשלה כדי להחזיר את האצבע הרביעית למליאת הכנסת.