שבץ מוחי גורם מרכזי לנכות, ותמותה השלישי בשכיחותו

פרופ' איברהים מרעי, מומחה בעל שם עולמי בתחום הקרדיולוגיה. יציג את ההמלצות החדשות לאבחון פרפור פרוזדורים בחולי שבץ מוחי קריפטוגני במסגרת הכנס השנתי לשבץ מוחי שיתקיים ב-28.11. הכנס מהווה פלטפורמה מרכזית להצגת חידושים מדעיים וטכנולוגיים בתחום.

בהרצאתו ידון בממצאים המרכזיים של המסמך ובהשלכות הקליניות של ההמלצות החדשות. בנוסף, הוא יפרט על האתגרים והפתרונות באבחון פרפור פרוזדורים באוכלוסייה זו ועל החשיבות הקריטית של ניטור ממושך לשיפור הטיפול המונע והפחתת הסיכון להישנות שבץ מוחי.

המסמך, שנכתב על ידי צוות מומחים מובילים בתחום, מציע הנחיות לשימוש מיטבי בכלי ניטור אק"ג חיצוניים ומושתלים לטווח ארוך לאבחון של פרפור פרוזדורים סמוי או תת קליני ואפיזודי במטופלים לאחר שבץ קריפטוגני .

פרפור פרוזדורים הוא אחד הגורמים המרכזיים לשבץ מוחי איסכמי, כיוון שהוא מעלה את הסיכון לשבץ פי חמישה. שבץ מוחי הנגרם מפרפור פרוזדורים נוטה להיות חמור יותר, עם סיכון גבוה יותר לנכות קשה ואף למוות. בישראל, שבץ מוחי הוא גורם הנכות הראשון וגורם התמותה השלישי בשכיחותו, עם כ-5,000 מקרים של שבץ מוחי קריפטוגני בשנה.

עיקר ההמלצות העולות מן המסמך -

1. ניטור ממושך: מומלץ לבצע ניטור ממושך של קצב הלב במטופלים עם שבץ מוחי קריפטוגני, כולל שימוש במכשירי ניטור חיצוניים ומושתלים.
2. שימוש במדדי HAVOC ו-AF-ESUS BROWN: להערכת ההסתברות לפרפור פרוזדורים תת-קליני וקביעת מי מהמטופלים יפיק תועלת מניטור לבבי ארוך טווח.
3. השתלת ICM: במטופלים עם חשד גבוה לפרפור פרוזדורים, מומלץ לשקול השתלת מוניטור לבבי מושתל (ICM) לניטור רציף וארוך טווח.
4. אופטימיזציה של הגדרות הניטור: התאמה אישית של הגדרות הניטור של ICM להגברת דיוק האבחון.
5. ניטור סדיר במושתלי קוצב/ICD: במטופלים עם קוצב או ICD בעלי יכולת לחישה פרוזדורית, מומלץ לבצע ניטור סדיר לזיהוי אירועי AHREs..