נהג האוטובוס משחזר את רגעי האימה: "הרגשתי שריפה בגב ובראש"

אחמד אבו גאנם, בן 55 משכונת הר הזיתים בירושלים ונהג בחברת "קווים", חווה את אחד הרגעים הקשים ביותר בחייו בפיגוע שאירע אמש (רביעי) במחסום המנהרות. בזמן שנסע בקו 291 מביתר עילית לכיוון ירושלים, פתח מחבל באש לעבר האוטובוס, ירי שגבה את חייו של הק' יהושע טוביה שמחה בן ה-12 הי"ד, ופצע אחרים, בהם אבו גאנם עצמו.

בשיחה מבית החולים הדסה עין כרם, אליו פונה לאחר הפיגוע, שיחזר אבו גאנם את רגעי האימה לynet. "הסתכלתי על הרמזור המהבהב בכיוון המחסום ליד כפר חוסאן, ופתאום שמעתי צרור יריות," סיפר. "בהתחלה לא הבנתי מה קורה. ראיתי רכב שחור, ופתאום הרגשתי שריפה בגב ובראש - שם נפגעתי. ברגע הזה קפאתי, לא ידעתי מה לעשות. אבל מהר מאוד הבנתי שאני חייב לפעול."

הוא תיאר את הרגעים שבהם לקח החלטה לחצות את המחסום בכל מחיר, למרות כאבו והפציעות שספג. "לחצתי על דוושת הגז וטסתי לכיוון המחסום. לא ידעתי מה בדיוק קרה, מי נפגע ואיך, רק רציתי לצאת משם ולהציל את הנוסעים ואת עצמי. כשהגענו למחסום פתחתי את דלתות האוטובוס ואנשים ירדו בבכי ובהלה."

במהלך הנסיעה, תחת אש, לא הבין אבו גאנם את חומרת פציעתו. "חשבתי שזה לא רציני, אבל אז הנחתי את היד על הגב והרגשתי את הדימום. כשהגענו למחסום, נשמע צרור יריות נוסף. שכבתי על רצפת האוטובוס יחד עם פצוע נוסף. הסתכלתי סביבי וראיתי את יהושע, הילד הקטן, שוכב ללא תנועה. ניסיתי להבין מה מצבו, אבל הוא לא הגיב. מאוחר יותר נודע לי שהוא נפטר. זה שובר לי את הלב. אני משתתף בצער המשפחה. כואב לי כל כך על מה שקרה."

אבו גאנם הוסיף וסיפר ל-ynet על תחושות הפחד וההלם שליוו אותו במהלך האירוע. "אני בן 55, ומעולם לא שמעתי צרור יריות מקרוב. זו הפעם הראשונה שאני חווה דבר כזה. לא ציפיתי לזה, ולא תיארתי לעצמי שאמצא את עצמי במצב הזה. זו הייתה תחושת פחד מוות. כשהגעתי למחסום הייתי רועד כולו. איך הגעתי לשם? אני בעצמי לא יודע."

על המחבל, בעז אלדין מלוח, תושב בית עוא שליד חברון, אמר הנהג: "המחבל הזה לא הבדיל בין יהודי לערבי. הוא ירה על כולם. חייבים לשאוף שיהיה פה מקום טוב יותר, מקום שבו אנשים לא צריכים לפחד לעלות לאוטובוס או לנסוע בדרכים."

הפיגוע, שהתרחש בצומת אל-חאדר סמוך למחסום המנהרות, הסתיים לאחר שהמחבל הסגיר את עצמו לכוחות הביטחון בתום מצוד צבאי נרחב.