כך מבריחה איראן אמצעי לחימה דרך סוריה וירדן ליו"ש
איראן, בהובלת משמרות המהפכה וכוח קודס, מפעילה מזה שנים מערך הברחות של אמצעי לחימה וכספים לטובת שלוחיה במזרח התיכון, בראשם חיזבאללה וחמאס. עד הפלת משטר אסד שימשה סוריה כנתיב הברחות מרכזי שסייע לחיזבאללה להתחמש. ממסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה עולה תיאור של הנתיבים ששימשו את איראן להברחת אמצעי לחימה ביבשה, באוויר ובים לסוריה, ללבנון וליהודה ושומרון
חלק מהאמל"ח שנתפס צילום: תקשורת שב"כ
איראן מייחסת חשיבות רבה לשלוחיה ברחבי המזרח התיכון כאמצעי למימוש האינטרסים הלאומיים שלה. השימוש בשלוחים המהווים חלק מ”ציר ההתנגדות” הפך לאחד היסודות המרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי של איראן ובפעילותה האזורית לאחר המהפכה האסלאמית, כאמצעי שמאפשר לאיראן לפעול נגד יריבותיה, ובעיקר ארה”ב וישראל, מבלי להיות מעורבת בעימות באופן ישיר.
במסגרת זו, איראן פעלה להפוך את חיזבאללה (הנתפס באיראן גם כזרוע אסטרטגית שלה מול ישראל) והארגונים הפלסטיניים לאיומים ישירים בסמוך לגבולותיה של ישראל. לצורך כך, היא סיפקה לארגונים אמצעי לחימה וסיוע צבאי ופיננסי נוסף בדרך היבשה, האוויר והים במשך שנים. מי שמובילים את הפעילות האיראנית הם אגף המבצעים המיוחדים בארגון המודיעין של משמרות המהפכה (אגף 4000), בראשות ג’ואד ע’פארי, ויחידת המבצעים המיוחדים בכוח קדס על אדמת סוריה (18840) שמשתייכת ליחידה 840 בפיקודו של אצע’ר באקרי.
הפלת משטר אסד פגעה ביכולת של איראן להעביר אמצעי לחימה וציוד נוסף דרך סוריה, במיוחד לחיזבאללה שמנסה להשתקם אחרי הפגיעות הקשות מצד ישראל. עם זאת מציינים במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, המחויבות האיראנית ל”ציר ההתנגדות” צפויה להוביל את טהראן לחפש דרכים חלופיות כדי להתגבר על אובדן הנתיב האסטרטגי בסוריה ולהעביר אמצעי לחימה לארגונים השלוחים כדי שיוכלו לפגוע בישראל.
סוריה, תחת משטרו של אסד ובאישורו, שימשה את האיראנים כנתיב מרכזי להעברת אמל”ח מתקדם עבור חיזבאללה מאז שלהי שנות השמונים, ובמיוחד לאחר שאיראן וחיזבאללה סייעו לכוחות המשטר מול המורדים במלחמת האזרחים בסוריה שפרצה ב-2011. העברות האמל”ח, שכללו בין השאר רקטות מתקדמות, טילים נגד מטוסים, מערכות הגנה אווירית ורכיבים לשיפור אמל”ח קיים כמו “פרויקט” דיוק הטילים, בוצעו הן בטיסות צבאיות ואזרחיות לנמל התעופה בדמשק והן בשיירות יבשתיות מכיוון גבול עיראק-סוריה.
מסמכי שלל של חמאס שהתגלו במהלך תמרון צה”ל ברצועת עזה סיפקו תיאור של הנתיבים, בהן עשתה איראן שימוש עבור הברחת אמל”ח לארגונים השלוחים שלה, ובמיוחד הסיוע האיראני לפעילי הטרור ביהודה ושומרון דרך סוריה וירדן. כמו כן, המסמכים התייחסו למאמצי הסיכול מצד ישראל, ירדן וארה”ב ובדרכים להתגבר על צעדי הסיכול.
אחד הקטעים במסמך דן בקווי האספקה היבשתיים מאיראן לסוריה וללבנון, שעובדים דרך שלושה קווים כדלקמן: הקו הראשון עובר דרך העיר בגדד, עובר דרך העיר אלרמאדי ומגיע למעבר אלבוכמאל בגבול הסורי-עיראקי, ואז עובר דרך העיר דיר אלזור הסורית, ואז לעיר תדמר, משם לדמשק ואז לבירות.
הקו השני מתחיל מטהראן לעיר בצרה העיראקית ומשם לעיר בגדד וממנה למעבר “אלתנף” בגבול הסורי-עיראקי ומשם לדמשק.
הקו השלישי מתחיל מאיראן לעיר אלמצל העיראקית ומשם לעיר אלחסכה הסורית ומשם לעיר אדלה ואז לעיר אללאד’קיה, וזה קו שאינו פעיל. האמצעים האמריקאיים והישראליים היו מגוונים כדי לחסום את הקווים האלה באמצעות שליטה אמריקאית על אזורים אסטרטגיים בקרבת הקווים האלה או באמצעות התססת האזורים שתחת שליטת המשטר הסורי וגרימת כאוס פנימי בכמה אזורים, וכפיית סנקציות אמריקאיות על קבוצות ואישים שמעורבים בתיק הזה, ועד תקיפות אוויריות לשיבוש הקווים האלה.
צוין גם כי ישנם שני קווי אספקה, אשר דרכם מתנהלת גם הברחת סמים: הראשון מתחיל בחוות שבעא בדרום לבנון, משם לאזור בית ג’ן שבסוריה, אז לח’אן ארנבה, משם לכפר ג’אסם, ומשם לכפר נוא בדרום סוריה. לאחר מכן לדרעא שבגבול הסורי-ירדני ולתוך ירדן; הנתיב השני, מתחיל בגבול היבשתי בין עיראק לירדן כדי להבריח כלי נשק וכספים לתוך ירדן ומשם ליהודה ושומרון.
בנוסף יש קו אספקה אווירי: קו האספקה האווירי מתחיל בשדות התעופה של איראן באיספהאן לנמל התעופה בגדד, לאחר מכן הציוד מועבר ביבשה לעיר כרבלאא’ העיראקית, משם הוא מועבר בדרך האוויר לעיר דיר אזור הסורית ומשם לדמשק, או בטיסות ישירות בין שדות התעופה באיראן, סוריה ולבנון.
