באו לעבוד - בעיתון הכלכלי הנפוץ נאלצו לפרגן לשרים החרדיים
אריה דרעי - המושך בחוטים, יואב בן צור, השר שקרוץ מחומר אחר, משה גפני - הסוחר מספר 1, אורי מקלב - שר לענייני חרדים, גולדקנופף - מחיר למשתכן החרדי, השר יעקב מרגי, השר האהוד על תושבי הדרום, אייכלר, יו"ר ועדה מקצועי ומטיל אימה
יוסי שלי בישיבת הממשלה צילום: onatan Sindel/Flash90
באו לעבוד: דה מרקר מציג הבוקר (ראשון) בכתבת ענק בכותרת הראשית של העיתון את הישגי בכירי השרים החרדים, תוך הבלטה כי השרים החרדים פועלים לטובת מי שבחר אותם קרי הציבור החרדי, הבולט שבהם אורי מקלב - סגן שר התחבורה.
אבי בר אלי סוקר בכתבה את תפקידיו של סגה"ש מקלב, "שני כובעים רשמיים חובש לראשו אורי מקלב (דגל התורה). וסכום שניהם יכול היה לשוות לו בקלות מעמד של שר. זאת, בלי לציין כי הוא משמש נציג הליטאים למשא ומתן על חוק גיוס החרדים. בכובע המוכר יותר שלו מכהן מקלב כסגן לשרת התחבורה מירי רגב. בפועל הוא משמש שר התחבורה החרדית. זהו לא כינוי סתמי. היות שהמגזר החרדי שעון כמעט באופן מוחלט על שירותי התחבורה הציבורית — מדובר בנדבך מהותי לתפקודה התקין של הקהילה".
בדה מרקר לא מסתפקים בכל זה ומוסיפים עוד ש"למרות מוטת ההשפעה הגדולה שלו במשרד התחבורה — דווקא כובעו השני של מקלב מעניין יותר. הסיבה: כסף לא צבוע, בניהולו הבלעדי, שמיועד כל כולו למגזר החרדי. במסגרת ההסכם הקואליציוני עם דגל התורה קיבל מקלב לידיו את "הרשות החרדית" — מתוקצבת בעשרות מיליונים שאותם מרעיף הטוב והמיטיב לשלל מטרות בתחומי משרדים שונים. המשותף לכולן: סיוע למגזר החרדי בלבד. החל בתמיכה בישיבות, דרך מימון תוכנית "לצמצום פערי בריאות במגזר החרדי" (16 מיליון שקל) וכלה במענק מיוחד של 200 אלף שקל לקהילה החרדית בנהריה".
בכתבה הבינו את העיקר ולא פספסו - "באחרונה קבע מקלב תקדים כשהחליט כי הרשות תתקצב גופים במישרין - בלי לעבור דרך משרד ממשלה אחרים. כלומר, תהפוך למעין משרד אוצר קטן עבור הציבור החרדי. הרשות הוציאה קול קורא לתמיכה בקהילות חרדיות, בכל רשות מקומית שתחפוץ בכך ותגיש בקשה לתקצוב. לא פחות מ-54 רשויות ברחבי הארץ כבר הסכימו לכך".
אריה דרעי - השר שאינו שר:
"אריה דרעי הוא השר היחיד בממשלת ישראל שאינו מוכר כשר". מציג אבי בר אלי בתחקיר הענק בדה מרקר, "דה פקטו, הוא זוכה למוטת סמכויות של כמה שרים - ולא של אחד: משקיף בקבינט המדיני-ביטחוני, חבר במטבחון המצומצם; ששת שרי ש"ס הם עושי דברו וסרים למרותו. אפילו עובדי לשכותיהם הם מוצנחיו.
בכנסת הוא מתייצב רק כשמתחשק לו, ולצורך דיוני תקציב - פקידי משרד האוצר מתייצבים אצלו בסלון. דה יורה, דרעי מכהן כחבר כנסת בלבד, היות שהוא מנוע מלכהן כשר. לזכותו ייאמר כי הוא משתדל לא לנופף מדי בזה שהוא עדיין מושך בחוטים, ושפסק הדין הנחרץ שפסל אותו, למעשה נעקף".
השר יואב בן צור - שר עבודה שקורץ מחומר מיוחד
בר אלי כותב בכתבה: "פטור מגיוס - אין. תוספות שכר לרשתות החינוך החרדיות - גם אין. תקציבים לישיבות ולכוללים - הופסקו; ורק השר יואב בן צור (ש"ס) הצליח להביא עבור האברכים סבסוד של חצי שנה בהוצאה על מעונות לגיל הרך.
על ה"הישג" הזה חתום שר עבודה שקורץ כנראה מחומר מיוחד. צריך להיות עשוי אחרת בשביל לא לפרסם את מבחני התמיכה לכלל ההורים עד שגם ההורים האברכים יקבלו. השר בן צור אילץ את בג"ץ להציע פשרה. ובינתיים, זה עבד לו.
לזכות בן צור ייאמר שדאג לא לבלוע צפרדעים גדולות מדי: שכר המינימום הועלה פעמיים בכהונתו, קצבאות הביטוח לאומי לא הוקפאו במסגרת גזירות 2025 ותלמידות חרדיות קיבלו 60 מיליון שקל לסבסוד שכר לימוד בסמינרים המפוקחים של המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (תוכנית "הזדמנות שווה")".
מרגי - השר האהוד על הפונקציונרים השונים בדרום
בכתבה הנרחבת ב'דה מרקר' משבחים את פעילותו של שר הרווחה והביטחון התזונתי, יעקב מרגי וקובעים: "אם היו מעבירים משאל בין הפונקציונרים השונים בדרום, סביר ששר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס) היה נבחר לשר האהוד עליהם".
עוד נכתב: "מדובר בפועל יוצא של ניסיון מקצועי פלוס ותק פוליטי. שילוב שמביא שר לצאת ראשון מהלם ה-7 באוקטובר, לרדת מהר לשטח ובתוך 72 שעות להציף את בתי המלון של המפונים בעובדי משרד הרווחה. אחרי זה הגיעו הזרמת תקציבים לצרכי המלחמה - 500 מיליון שקל, תוספת 500 תקנים לעובדים סוציאליים ואלתור פתרונות להתמודדות עם אתגר שהממשלה טרם נתקלה בו.
קודם לאסון, דאג מרגי לתוכנית תלת-שנתית לבינוי ולשיפוץ מחלקות רווחה ברשויות המקומיות בעלות של 300 מיליון שקל. והביא 370 מיליון שקל לטובת העלאת שכר הסייעות במעונות יום שיקומיים והמטפלים במסגרות לאנשים עם מוגבלות. המינויים מקצועיים - מרגי מינה מנכ"ל מתוך המשרד".
גולדקנופף - מחיר למשתכן החרדי:
על שר השיכון גולדקנופף לא פיספסו - "תוכניות בינוי לטווח הקצר, הבינוני והארוך — ש"צבועות" מראש לאוכלוסייה חרדית ככלל, ולחסידות גור בפרט (כמובן, בצורה עקיפה). החל בהקמת רובע חרדי במערב קריית גת, שצפויה להפוך לעיר חרדית-מעורבת; דרך הקמת רובע חרדי חדש בקריית מלאכי, ובניית שכונה בת 1,500 דירות שייעדה עיריית עכו לציבור הכללי, אך זו תוסב לתושבים חרדים; וכלה בהחלטה ההיסטורית על הקמת "תילה" — עיר חרדית חדשה בנגב.
בר אלי בכתבה ממשיך ומוסיף "בין לבין, העניק משרד השיכון זריקת מרץ לשיווק אלפי יחידות דיור באזורים חרדיים מובהקים, דוגמת בית שמש, בית"ר עלית ואלעד. כך, בעוד חלקם של החרדים באוכלוסייה אינו עולה על 12%, כמחצית מהדירות בהגרלה הממשלתית האחרונה שערך גולדקנופף ("דירה בהנחה"), 2,200 דירות, נועדו למגורים ב"צביון חרדי".
משה גפני - הסוחר מספר 1:
את ח"כ גפני נאלץ בר אלי לשבח. "ותיק חברי הכנסת (32 שנה) סוגר את השנה ה-11 שלו כיו"ר ועדת הכספים, ולמרות השעמום הניכר, הקשב שהתמעט והפתיל שהתקצר - לא נס לחו של הרב. עדיין מחזיק את כולם במקום רגיש ויודע מתי ללחוץ חזק כדי שיכאב, אם כי עושה זאת עם חן. גפני העלה לדרגת אומנות את מינוף ועדת הכספים לצרכים מגזריים. ניהולו את הוועדה הפך מזמן לפולקלור. מדובר בסוחר מספר 1 בכנסת, אף שהשנה התבלט בעיקר בשוט". "גולדקנופף, מירי רגב, יואב קיש ואיתמר בן גביר יכולים להעיד על הסיבות שבגינן השהה להם גפני ניוד תקציבים. אפילו שר האוצר היהיר בצלאל סמוטריץ' קיבל ממנו כמה פעמים על הראש - ונאלץ להתייצב בוועדת הכספים, לחלוק ליו"ר כבוד (ולשלם כשצריך). אין חוק, העברה תקציבית או ניוד כספים שעובר ב"חינם". לזכות גפני ייאמר רק שהרב יודע לעבוד. מרגע שנתן אור ירוק, אין שני לו בקידום אלגנטי של דיונים ובפתרון תסבוכות פוליטיות שמשאירים לחברי האופוזיציה רק למשוך בכתפיים ולהיאנח".
אייכלר - יו"ר ועדה מקצועי ושד משחת
'דה מרקר' משבחים את פעילות יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חה"כ ישראל אייכלר וכותבים כי הוא "יו"ר ועדה מקצועי ומטיל מורא, שאחרי 20 שנה של פלונטרים בלתי פתירים העביר את חוק נכי צה"ל ביד רמה, ובזמן שיא של 10 ימים — העביר את חקיקת סל התקציבים למשפחות החטופים והנעדרים".
