תיעוד מעציב משרידי בית הכנסת העתיק בעולם: "אין גג ודלת, הכל נגנב"

מונומנטים היסטוריים בסוריה הפכו לקורבנות של מלחמת האזרחים שגבתה את חייהם של יותר מ-600.000 בני אדם מאז 2011. חלקים מהשוק של ימי הביניים של חלב הפכו להריסות, ושווקים עתיקים רבים, מסגדים וכנסיות היסטוריות ברחבי המדינה נהרסו.

ב-2013 פורסמו תיעודים מממשלת סוריה ופעילי אופוזיציה אמרו אז, כי ביזה והפצצות גרמו נזק לבית כנסת בן 2,000 שנה בדמשק, הנחשב לאחד העתיקים בעולם.

על פי המסורת הוא נבנה לראשונה בשנת 720 לפני הספירה, מה שהופך אותו לאחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם. עם זאת, יש כאלה שטוענים כי הוא החל לפעול רק בימי הביניים.

אחד האנשים שביקרו ביום חמישי האחרון בהריסות בית הכנסת בג'ובר, הידוע גם כבית הכנסת "אליהו הנביא", היה בכור סימנטוב, ראש הקהילה היהודית בסוריה שכבר לא קיימת. "בית הכנסת הזה חשוב לנו מאוד", אמר סימנטוב בן ה-74 לסוכנות הידיעות AP במהלך ביקורו הראשון במקום זה 15 שנה.

בית הכנסת בג'ובר נבנה על גבי מערה, שעל פי המסורת המקומית הסתתר בה אליהו הנביא. לאחר שנת 1099, כאשר הנוצרים כבשו את ירושלים במסע הצלב הראשון וטבחו בתושבי העיר המוסלמים והיהודים, נמלטו לדמשק כ-50 אלף יהודים שהיוו כמעט שליש מתושבי העיר. גל נוסף של יהודים הגיע מאוחר יותר מאירופה, לאחר שאלה נמלטו מהאינקוויזיציה הספרדית החל ב-1492.

שרידי בית הכנסת בג'ובר ליד דמשק בן מעל 2,000 שנה. הוא נבזז ונשרף עד היסוד. בית הכנסת נבנה במקום בו הסתתר אליהו הנביא מרדיפות. בתחילת המאה ה-20, מנתה הקהילה היהודית בסוריה כ-100 אלף איש, אולם מאז הקמת ישראל החלה הגירה מסיבית לישראל, לארה"ב ולמדינות נוספות.

בראכת האזרומי, מוסלמי שנולד וגדל בסמוך לבית הכנסת, סיפר כיצד המתפללים ביקשו ממנו להדליק את האורות או להדליק נרות בשבתות. "זה היה מקום דתי יפהפה", סיפר האזרומי ל-AP על בית הכנסת, כוחותיו של אסד הרסו את המקום ב-2013, ומנעו כל גישה למקום. כעת, השליטים החדשים של סוריה הצהירו שהם יעניקו חופש דת מלא.

על פי AP, סימנטוב מקבל לפחות פעם בשנה משלוחי בשר שמגיעים מקרוביו בארה"ב, שמועברים לאנשים שנוסעים לסוריה. מפאת המצב, סימנטוב עבר לאכול בעיקר מזון מן הצומח, תוך שהוא מבשל לעצמו ולאישה יהודייה שחיה באזור ללא קרובי משפחה. סימנטוב אמר ל-AP "אני יהודי ואני גאה בזה".

רועי קייס ראש תחום העולם הערבי, בכאן 11, שוחח עם סימנטוב, אחד מאחרוני היהודים בדמשק. השיחה התאפשרה בעקבות נפילת משטר אסד, שכן המשטר מנע בשנים האחרונים כניסה לשכונה הזאת שנהרסה לחלוטין כתוצאה מהלחימה בין הצבא הסורי לבין המורדים.

רק כדי להבין את ההבדל אפשר לראות את התיעודים העדכניים לעומת התיעודים מ-2013 כשבית הכנסת היה בידי מתנגדיו של אסד.  סימנטוב, הוגדר ב-AP כראש הקהילה וסיפר גם על מה שראו עיניו, על המצב של בתי הכנסת האחרים וגם איך היהודים מתרגלים למציאות החדשה בסוריה אחרי אסד.

סימנטוב אמר: "עד עכשיו היה אסור להיכנס לג'ובר, אבל עכשיו סוף סוף אפשר. המקום הרוס לחלוטין – אין קירות, אין גג, אין דלת. הכל נגנב. בתי הכנסת האחרים סגורים או בגלל שיקום או בגלל גניבות. אנחנו בקהילה היהודית במצב טוב. אף אחד לא מציק לנו. אין שום בעיות".

ברויטרס דווח ב-2013 כי גנבים גנבו נברשות זהב ואייקונים בני 70 עד 100 שנה. שכונת ג'ובר הרוסה לגמרי בפאתי דמשק, בה חיה קהילה יהודית גדולה במשך מאות שנים עד תחילת המאה התשע-עשרה.

לוחמי אופוזיציה בג'ובר ניסו כבר ב-2013 להפיל את הנשיא בשאר אל-אסד שברח בחודש שעבר לרוסיה, האזור היה נתון להפצצות מטוסים כבדים וארטילריה חזקה, מתיעודים מהמקום נראה הרס עצום.

במשך השנים תומכי ומתנגדי אסד האשימו אחד את השני בפגיעה בעתיקות בסוריה, למעשה שני הצדדים הרסו טירות ומקדשים עתיקים ובתי כנסת על ידי הפצצות.

פעיל אופוזיציה שהתגורר אז באזור, מוחמד א-שאמי, אמר לרויטרס ב-2013: "ג'ובר הופצצה על ידי כוחות אסד במשך יותר מ-60 יום. שום בניין לא שרד מההפצצה בג'ובר, בין אם זה היה קדוש או לא".

על פי מסורת יהודי סוריה, בית הכנסת שברובע ג'ובאר, הוא העתיק ביותר בסוריה, ונבנה לזכרו של אליהו הנביא. המקום נחשב לאחד המקומות המקודשים ביותר ליהודים ושם על פי המסורת, שם משח אליהו הנביא את תלמידו אלישע לנביא.

במרכז בית הכנסת הייתה מוצבת אבן ענקית מגודרת, ועליה כיתוב בשלוש שפות: בעברית, בערבית ובאנגלית: "בזה המקום נמשח הנביא אלישע בן שפט על ידי אליהו הנביא ז"ל ש' ג"א מ"ג ליצירה" - שנת 3043 לבריאת העולם.

הרב ישראל מאיר גבאי, יו"ר אגודת אהלי צדיקים, העוסקת באיתור, שיקום ושימור בתי קברות וקברי צדיקים ברחבי העולם, ביקר במקום זמן קצר לפני פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011 ובמהלך ביקורו אף תיעד את בית הכנסת.

על פי ספרו של עבדול עזיז מוחמד עוואד שכותרתו "הממשל העות'מאני במחוז סוריה 1864-1914", מספר היהודים בסוריה הגיע למאה אלף יהודים בשנת 1909. "הרובע היהודי" בדמשק כלל 12 בתי ספר שלימדו 350 תלמידים בעברית. ליהודי דמשק היו עשרה בתי כנסת.

למרות מספרם המועט, היהודים מילאו תפקיד משפיע בעסקים הפיננסיים באמצעות משפחות יהודיות עשירות, שחבריהן עבדו שנים רבות כבנקאים עבור נכבדים רבים בדמשק (אנשי דרגות גבוהות במערכת הפוליטית והצבאית העות'מאנית).

אנשים אלה עבדו בעסקי המרת כספים בהיקף רחב מאד, היהודים העשירים קנו ניירות ערך במחיר נמוך כדי להיפטר מהם מאוחר יותר בזמנים המתאימים שהביאו רווחים גדולים.

פעילות היהודים הוגבלה למשרות פקידותיות, חשבונאות, המרת כספים וניהול מערכות פיננסיים פנימיים, ואף אחד מהם לא הגיע לתפקיד רשמי בכיר.

יהודי דמשק שלטו בענפים מסוימים, והחשוב שבהם היה ייצור תיקים ותעשיית הגפרורים. והפיקו מזה הרבה רווחים.

הם היו מפורסמים בקרב הרחוב העות'ומני האנטישמי כחמדנים המלווים כסף לנזקקים ומחזירים אותו פעמים רבות נמוך מערכו האמיתי.

בסוריה יש תערובת של כתות וקבוצות אתניות, כולל כורדים, צ'רקסים, טורקמנים, דגסטנים, צ'צ'נים, וארמנים, יחד עם תערובת של דתות וזרמים דתיים, שהבולט בהם הוא האיסלאם, הדת הנפוצה ביותר בקרב הסורים.