בדו"ח מצב החברה נחשף: כמה חרדים מתגוררים בישראל?

במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מפרסמים השבוע את דו"ח מצב החברה החרדית לשנת 2024. 

הדו"ח, שחיברו ד"ר איתן רגב ויהודית מילצקי, מציג תמונת מצב עדכנית ומדויקת של החברה החרדית בתחומי מדיניות מרכזיים. הנתונים והמגמות המוצגים בדוח מתבססים בעיקר על ניתוח מקורי של מאגרי נתונים מנהליים, שעובדו על ידי חוקרי המכון. קבצים אלה משלבים נתוני אמת ממספר רב של מקורות ממשלתיים, בהם מרשם האוכלוסין, רשות המסים, משרד החינוך, מוסדות אקדמיים, ועוד. ממצאי הדוח מצביעים על תמורות ותהליכים של החברה החרדית הנובעים מלחצים ואילוצים כלכליים וחברתיים. 

להלן הממצאים מרכזיים העולים מן הדוח:

דמוגרפיה
• בסוף 2024 מתגוררים בישראל כ־1.26 מיליון חרדים, המהווים כ־12.5% מהאוכלוסייה
• פריון הילודה של נשים חרדיות ממשיך במגמת הירידה והגיע לשפל של 43 שנה (6.1 ילדים)
• על פי מגמות הילודה, וכן עזיבת המגזר, וההצטרפות אליו – חלקם של החרדים באוכלוסייה ב-2065 צפוי להיות כ-20%-22%. 
• בעשור האחרון חלה הגירה שלילית של עשרות אלפי חרדים מערי הגרעין החרדיות– כ-75,000 עזבו את ירושלים וכ-42,000 את בני ברק. בתקופה זו היגרו אל העיר בית-שמש כ-40,000 חרדים.

דיור
• אחרי 7 שנות יציבות שיעורי הבעלות של חרדים על דירות ירדו ב-2022 מ-69% ל-65%
• מחיר הדירה הממוצעת שרוכשות משפחות חרדיות עלה ב-14% והגיע ל-1.6 מיליון ש"ח
• שיעור בעלי המשכנתאות עלה מ-40% ל-43%
• החזר המשכנתא הממוצע של משפחות חרדיות עלה ב-11% ב-2022 והגיע לכ-3,840 ₪

חינוך
• בערים רבות בפריפריה, גדל במהירות מספרם של התלמידים החרדים והם הפכו לרוב (או קרובים לכך), לרבות: צפת (64%), גבעת זאב (61%), נתיבות (55%), ערד (54%), אופקים (49%), קריית מלאכי (46%).

תעסוקה והשכלה
• שיעורי התעסוקה של צעירות חרדיות בגילי 20-24 המשיכו לעלות והגיעו ל-89% ב-2022
• שיעור התעסוקה של גברים חרדים צעירים בני 20–24 גדל פי 3 מאז 2005: מ־10% ל־30% ב־2022.
• פערי השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים מתרחבים עם השנים: בשנת 2005 היה שכרו של גבר חרדי כ־70% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, וכיום הוא עומד על כ־49%.
• שכרן השעתי של נשים חרדיות הגיע ב-2022 ל-73 ₪ - גבוה ב-11% משכרם השעתי של גברים חרדים.
• שיעור האקדמאיות החרדיות ממשיך לעלות והגיע ל-14% אך  אצל הגברים נמשכת הסטגנציה.
• שכרם הריאלי של גברים חרדים בעלי תואר אקדמי עלה רק ב-4% בעשור האחרון – לעומת עלייה של 38% בשכרם הריאלי של אקדמאים יהודיים שאינם חרדים.

כלכלת משק הבית

• בין השנים 2014 ו-2022, גדלה ההכנסה הממוצעת נטו מעבודה של משק הבית החרדי ב־57%, לעומת גידול של 46% בהכנסות מעבודה של משק בית יהודי שאינו חרדי.
• בין השנים 2014 ו-2022 ההכנסה הממוצעת של משק בית חרדי מקצבאות ומתמיכות ממשלתיות גדלה בשיעור הנמוך ביותר בכל קבוצות האוכלוסייה – עלייה של 26%, לעומת 32% במשק בית יהודי שאינו חרדי ובמשק בית ערבי
• שיעור העוני בקרב חרדים ירד מ-53% ב-2014 ל-39% ב-2022

דיגיטציה

• שיעור החרדים המשתמשים באינטרנט הגיע ב-2023 לשיא של 71% (רובם על בסיס יום יומי)
• שיעור החרדים המשתמשים בווטסאפ הגיע ב-2023 ל-39%

הדוח מציג לראשונה: מיפוי מדויק של פרישתה הגיאוגרפית ההיסטורית של החברה החרדית
הדוח החדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מציג לראשונה נתונים מדויקים אודות פרישתה הגיאוגרפית ההיסטורית של האוכלוסייה החרדית בישראל והתפתחותן ההדרגתית של הקהילות החרדיות ברחבי הארץ – כתוצאה ממגמות ההגירה הפנימית וקצב הגידול הטבעי. הדוח מגלה כי בעשור האחרון עזבו את העיר ירושלים כ-75,000 חרדים ואת העיר בני ברק כ-42,000. לעומת זאת, אל העיר בית שמש היגרו בתקופה זו כ-40,000 חרדים. 

לחצים כלכליים כמאיצי תמורות

הנתונים והממצאים החדשים מעידים על שני צירי פעילות מרכזיים אשר מניעים בשנים האחרונות שינויים משמעותיים במאפייניה הכלכליים והחברתיים של החברה החרדית בתחומים רבים. בציר הראשון לחצים כלכליים הולכים וגוברים מתחילים לגרום שינויים של ממש בסדר יומה הכלכלי-חברתי של החברה החרדית. לחצים אלו גורמים בין השאר לירידה עקבית בפריון הילודה ובגודל המשפחה הממוצע, לתנועה של משפחות חרדיות מהחינוך החרדי שאינו רשמי לחינוך הממלכתי־חרדי, לירידה בשיעור הבעלות של משפחות חרדיות על דירות, לעלייה בשיעור משקי הבית החרדיים הנוטלים משכנתה ולהגירה מוגברת אל יישובי הפריפריה עקב יוקר הנדל"ן ומצוקת הדיור. החמרת הדוחק הכלכלי של משפחות חרדיות מאיצה את תהליכי השינוי הללו, כאשר משק הבית החרדי נאלץ לבצע התאמות מהירות בכדי לשמור על איזון כלכלי באירועי קיצון כגון העלייה החדה בריבית בשנים 2022-2023.

השתלבות מוגברת בכלכלה

בציר השני ניכרת השתלבות מוגברת בכלכלה הישראלית: שיעורי השכלה ותעסוקה גבוהים מאי-פעם ושינויים במבנה ההכנסות וההוצאות של משק הבית החרדי: הישענות גבוהה יותר על הכנסות מעבודה, עלייה בתשלומי החובה של משק הבית החרדי וירידה בהישענות על תמיכות וקצבאות ממשלתיות.

קושי בצמצום הפערים - בייחוד בקרב הגברים

לצד זאת המגמות לאורך השנים מצביעות על אתגרים ממשיים של האוכלוסייה החרדית בכלכלת משק הבית, ההשכלה והתעסוקה. פערי השכר בין נשים וגברים חרדים לנשים וגברים יהודים שאינם חרדים אינם מצטמצמים ואף מתרחבים; שיעור הגברים החרדים האקדמאים נמצא בסטגנציה ארוכה, וגם מגמת העלייה בשיעור התעסוקה שלהם נעצרה. שיעורי העוני בחברה החרדית אומנם במגמת ירידה בשנים האחרונות, אך קצב הירידה איטי מאוד. בחינת המגמות שהוזכרו לעיל במבט על מלמדת על האצת התהליכים ההדרגתיים המתחוללים בחברה החרדית בשנים האחרונות ובאים לידי ביטוי בהיבטים רבים כפי שצוינו לעיל ומפורטים בדוח המלא. 

דמוגרפיה: פריון הילודה ממשיך לרדת והגיע לשפל של 43 שנים: 6.1 ילדים. 

בהיבט הדמוגרפי הנתונים מצביעים על עליית גיל הנישואים ועל ירידה מתמשכת בגודל משק הבית ובפריון הילודה בחברה החרדית. מגמה זו עשויה לנבוע מכמה גורמים אפשריים, כמו כן שינויים מסוימים בהתנהלות הכלכלית-חברתית של הציבור החרדי, כגון כניסת נשים רבות יותר למעגל העבודה ולתפקידים ומקצועות תובעניים יותר, וכן מודעות גוברת לרווחתן הנפשית והפיזית של הנשים, עשויים להשפיע על פריון הילודה ועל גודל המשפחה הממוצע.  ממגמות אלו נגזרת תחזית דמוגרפית הצופה שיעור נמוך יותר של חרדים באוכלוסייה, לעומת התחזיות קודמות. בתרחיש של "עסקים כרגיל" יעמוד חלקם של החרדים באוכלוסייה בשנת 2065 על כ-22%.
דיור: בעקבות עליית הריבית ומחירי הדיור - צניחה בשיעורי הבעלות על דירות אחרי שנים של יציבות.

הממצאים והמגמות בתחום הדיור מצביעים על שינויים של ממש בדפוסי רכישת הדירות בחברה החרדית ובאופן המימון: לאחר שבע שנים של יציבות בשיעורי הבעלות של משפחות חרדיות חלה בשנת 2022 ירידה ניכרת של ארבע נקודות אחוז בשיעורי הבעלות על דירות בחברה החרדית: מ־69% ל־65%. זאת לצד עלייה ניכרת בשיעור המשפחות החרדיות הנוטלות משכנתה: מ־39.7% בשנת 2021 ל־42.9% בשנת 2022. ממצאים אלו מבטאים דוחק כלכלי גובר בחברה החרדית, וכן שיוצר קשיים המשפיעים על כלל הקבוצות בחברה זו. דוחק זה התגבר עוד יותר בעקבות עליות הריבית בשנים 2022–2023, אשר ייקרו מאוד את המשכנתאות והעצימו את הירידה בשיעורי הבעלות.

תעסוקה: פערי התעסוקה מצטמצמים אך פערי השכר מתרחבים

בתחום התעסוקה ניכרות מגמות גוברות של השתלבות החרדים בכלכלה הישראלית: בעשור האחרון צמצמו נשים חרדיות את הפער בשיעורי התעסוקה בינן ובין נשים יהודיות שאינן חרדיות מ־10 נקודות אחוז ל־2 נקודות אחוז בלבד. עם זאת לאחר שש שנות קיפאון ושנתיים של עלייה שב וירד שיעור התעסוקה של גברים חרדים בשנה האחרונה מ־55% ל־54%. מנגד, קצב הגידול בשיעור התעסוקה של גברים חרדים צעירים בני 20–24 הוא הגבוה ביותר בקבוצות הגיל למיניהן, והוא שילש עצמו בתוך 17 שנה, מ־10% ב־2005 ל־30% ב־2022. נתון זה מצביע על שינויים בתפיסותיהם של צעירים חרדים בנוגע להשתלבות בשוק העבודה. 

ואולם מגמות השכר מלמדות על פערים גדולים בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים, ופערים אלו הולכים ומתרחבים עם השנים. בשנת 2005 היה שכרו של גבר חרדי כ־70% משכרו של גבר יהודי שאינו חרדי, וכיום הוא עומד על פחות מ־50%. לעומת זאת פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות אינם מצטמצמים ונותרים יציבים לאורך השנים הן ברמה החודשית והן ברמה השעתית: בשנת 2005 עמד שכרה של אישה חרדית על כ־73% משכרה של אישה יהודית שאינה חרדית, ובשנת 2022 – על כ־71%. התרחבות פערי השכר בין גברים חרדים לגברים יהודים שאינם חרדים נובעת ככל הנראה מצמיחת ענפים כלכליים במשק הישראלי המציעים תעסוקה בפריון גבוה, ובהם מקצועות טכנולוגיים, פיננסיים והנדסיים נוספים. במקצועות אלה נדרשים כישורים מתקדמים והשכלה גבוהה, וגברים חרדים, אשר מרביתם חסרי הכשרה מקצועית בסיסית, מתקשים להשתלב במקצועות אלה ונותרים לעבוד בענפים בפריון נמוך, וכך פערי השכר הולכים ומתרחבים. 

פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות עשויים לנבוע הן ממאפייני ההכשרה של נשים חרדיות, אשר רוכשות לרוב הכשרה מקצועית ולא השכלה אקדמית, והן מפנייה להכשרה במקצועות מסוימים המאופיינים ברמות שכר נמוכות למדי, כמו הוראה, אדמיניסטרציה ורווחה. פערי השכר נובעים גם מפנייה של נשים חרדית למשרות חלקיות ולמספר שעות עבודה שבועיות נמוך בשל מרכזיות מוסד המשפחה בחברה החרדית ותפקידן החשוב בגידול הילדים ובטיפול במשק הבית. נתונים אלה מעידים כי השתלבותם של החרדים בשוק העבודה עדיין טעונת שיפור בהיקפה, וביתר שאת באיכותה.

כלכלת משק הבית: גידול מהיר בהכנסותיהם של משקי הבית החרדיים מעבודה 

מגמת ההשתלבות הגוברת של החברה החרדית בכלכלה הישראלית באה לידי ביטוי גם בכלכלת משק הבית החרדי: בשנים האחרונות גדלו ההכנסות הממוצעות נטו מעבודה של משק בית חרדי בשיעור גבוה למדי לעומת משקי בית אחרים: ההכנסה הממוצעת נטו מעבודה של משק הבית החרדי עלתה בין 2022 ל־2014 ב־57%, לעומת גידול של 46% בהכנסות מעבודה של משק בית יהודי שאינו חרדי. בשנים אלו גדלו גם תשלומי החובה של משק בית חרדי בשיעור הגבוה מכל המגזרים: 65% בין 2014 ל־2022, לעומת עלייה של 64% בתשלומים של משק בית יהודי שאינו חרדי ושל 62% במשק בית ערבי.  לבסוף, נתון מעניין העולה השנה מן הדוח הוא כי משק הבית החרדי הולך ונשען פחות על קצבאות ותמיכות ממשלתיות. בשנים 2014–2022 גדלה ההכנסה הממוצעת מקצבאות ומתמיכות ממשלתיות של משק בית חרדי בשיעור הנמוך ביותר מקבוצות האוכלוסייה, עלייה של 26% בין 2014 ל־2022, לעומת 32% במשק בית יהודי שאינו חרדי ובמשק בית ערבי. התמורות העוברות על החברה החרדית, בין השאר בכל הקשור להשתלבות המוגברת בשוק העבודה ובכלכלה הישראלית, באות לידי ביטוי גם בירידה בשיעור העוני בחברה החרדית. עם זאת הוא עדיין גבוה בהרבה משיעורו בחברה הכללית. 

דיגיטציה: שיא בשיעור החרדים המשתמשים באינטרנט (71%)

חלק בלתי נפרד ממגמת ההשתלבות של החברה החרדית בכלכלה הוא לגיטימציה הולכת וגוברת לשימוש מבוקר באינטרנט. הרחבת ההשתלבות בתעסוקה ובהשכלה, וכן הפתרונות המותאמים שהתפתחו בחברה החרדית לסינון ולבקרה של תכנים וירטואליים, גרמו בעשור האחרון להכפלת הגישה לאינטרנט בחברה החרדית גם בחיבור לאינטרנט וגם בהחזקת מכשירי טלפון נייד חכמים: בשנת 2014 רק 39% מהחרדים השתמשו באינטרנט, ובשנת 2023 71% מהחרדים השתמשו באינטרנט. ואולם שיעור זה עודו נמוך לעומת שיעור השימוש באינטרנט בקבוצות אחרות בחברה הישראלית: 80% מהערבים ו־91% מהיהודים שאינם חרדים. עם זאת בהיבטים מסוימים החברה החרדית בוחרת להישאר מאחור. לדוגמה, שיעור החרדים המשתמשים בווטסאפ עומד על 39%, לעומת 72% מהערבים ו־88% מהיהודים שאינם חרדים. השימוש באינטרנט מוגבל לרוב לצרכים בסיסיים כמו דואר אלקטרוני וחיפוש מידע. 

לסיכום: מכלול הנתונים המוצגים בדוח זה מדגישים כי החברה החרדית מצויה בעת של תמורות ניכרות במגוון רחב של היבטי חיים, אך עדיין יש פערים שאינם מצטמצמים למרות המאמצים והמשאבים הרבים המוקצים לשם כך. אלה יחד מבהירים את ההכרח לגבש מדיניות ממוקדת שתיתן מענה לאתגרים ולהזדמנויות הייחודיות שיוצרים שינויים אלו, ובפרט לאתגר צמצום הפערים בהון האנושי ובפריון העבודה.

אלי פלאי, מייסד המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית אמר: "השקענו מאמצים ומשאבים רבים בהקמת תשתית ידע פורצת דרך בהיקפה וברמת הדיוק שלה, תוך אינטגרציה חדשנית של מאגרי מידע מגוונים, כולל אלו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מסמך זה מציג את יכולות הנתונים והידע הייחודיות של מרכז הנתונים ע"ש וואהל, אשר הולכים ומתפתחים בכל שנה ומציבים סטנדרט חדש במחקר נתונים. דוח זה נועד לשמש כלי עבודה חיוני לקובעי מדיניות, לאנשי אקדמיה, לארגוני חברה אזרחית ובכלל, לכל מי שמעוניין לקדם חברה שוויונית ומשגשגת יותר. כל זה מקבל חשיבות כפולה ומכופלת לנוכח האתגרים החברתיים והכלכליים המורכבים שאנו צפויים להתמודד איתם בעשור הקרוב בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והצורך בפתרונות מדויקים ובבחינה מתמשכת של המגמות בנושאים הרלוונטיים נעשה קריטי מאי־פעם".

פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "דוח המצב לשנת 2024 מעניק תמונה רחבה ומהימנה על מצב החברה החרדית בישראל. חשיבות תמונה זו מתחדדת לנוכח העובדה כי מדינת ישראל מצויה בימים אלה בצומת הכרעות חשוב. הדוח מאפשר למקבלי ההחלטות, וכמוהם גם לציבור הישראלי כולו, לבסס עמדות ותוכניות ארוכות טווח על נתונים מהימנים ומדויקים. המכון פעל בעקביות בשנים האחרונות לאימוצן של מתודולוגיות חדשניות, אשר באמצעותן יתאפשר לספק נתונים מדויקים על החברה החרדית בישראל. נתונים אשר ישמשו בסיס מהימן לקביעת מדיניות. המתודולוגיות אשר פותחו במכון, לרבות השימוש בנתונים מנהליים, המאפשרים דיוק רב בזיהוי תנודות ותמורות החלות בחברה החרדית, זכו להכרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והפכו במידה רבה לבסיס איתן לגיבושן של תוכניות אסטרטגיות ומקצועיות".