מומחה רפואי: חווים התפרצויות של מחלות שבמשך שנים לא נצפו במדינה
מדינת ישראל ניצבה בעבר במצב טוב מאוד בכל הקשור באחוזי ההתחסנות ילדים. אולם, בשנים האחרונות, אנו חווים התפרצויות של מחלות שבמשך שנים לא נצפו במדינה. את ההשלכות הקשות אנחנו פוגשים בבתי החולים
ועדת הבריאות של הכנסת התכנסה לאחרונה לדיון מיוחד נוכח גל התחלואה הקשה במחלת השעלת, שכבר גבה את חייהם של שלושה תינוקות שאימותיהן לא התחסנו כנגד המחלה בזמן ההיריון.
הוועדה דנה בירידה המשמעותית בשיעור ההתחסנות לשעלת, על אף שקיים חיסון יעיל, שנכלל כבר משנת 1957 בלוח חיסוני השגרה בישראל.
ד"ר אורי רובינשטיין מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות והיועץ למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי "לניאדו-צאנז", שבנתניה במאמר מיוחד בנושא חיסון ילדים.
עד לשנים האחרונות, ניצבה ישראל במצב טוב בכל הקשור בשיעורי ההתחסנות למחלות השונות התוקפות בעיקר תינוקות וילדים, ובהתאם, לא חווינו כמעט התפרצויות של מחלות בגילאים אלה.
בשנים האחרונות ישנה ירידה בשיעורי ההתחסנות למחלות הילדים השונות בישראל, בין היתר, בשל גורמים אינטרסנטיים לא מוסמכים, המפרסמים מידע שגוי ונתוני כזב. יצוין כי החיסון נגד שעלת, אומנם טוב אך אינו נותן הגנה של 100%, ועקב כך ירידה בכיסוי החיסוני הכללי של האוכלוסייה הביאה לעליה משמעותית בתחלואה במהלך השנים האחרונות, המתבססת מעיקרה על עקרון "חסינות העדר".
המשמעות היא שמחלות כדוגמת שעלת, אשר במשך שנים לא נצפתה בישראל, מרימות ראש פעם נוספת.
את ההשלכות הרפואיות הקשות של התפרצויות כאלו, אנחנו, כרופאי ילדים פוגשים במרכזים הרפואיים ובבתי החולים, כאשר מחלת השעלת אינה ניצבת לבדה. כרופא ילדים, אני רואה ומטפל יום-יום בתינוקות ובפעוטות המגיעים לבית החולים עם מחלות מסובכות, שניתן היה למנוע אותן בקלות יחסית באמצעות התחסנות בחיסונים מוכרים, מאושרים ויעילים.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ההידבקות בחיידקי המנינגוקוק, המכונה גם "הפחד הכי גדול של רופאי הילדים".
מבין חיידקי המנינגוקוק, הזן השכיח במיוחד בישראל הוא חיידק המנינגוקוק מזן B. מדובר בחיידק אלים מאוד, כמו יתר חיידיקי המנינגוקוק, שההידבקות בו גורמת למחלה "דוהרת", המצריכה טיפול מהיר מאוד נוכח השלכותיה העלולות להיות קשות ואף מסכנות חיים. בתוך שעות בודדות מרגע חדירת החיידק לגוף, הוא עלול להוביל למחלה קטלנית, דוגמת דלקת קרום המוח, זיהום בדם, נכויות ואף למוות.
האוכלוסייה הרגישה ביותר לחלות במחלה היא תינוקות עד גיל שנתיים, אשר הם בעלי סיכוי גבוה עד פי עשרה להידבק בחיידק.
כרופאי ילדים, האתגר המרכזי בטיפול בחיידק המנינגקוקוק מזן B, קשור בעיקר בזיהויו המהיר ובתחילת מתן טיפול בצורה מיידית בכדי למנוע את הנזקים ואת ההשלכות הקשות של המחלה. משום שבתחילתה מחלה זו מתנהגת כמו כל מחלת חום "רגילה" (בין אם ויראלית ובין אם חיידקית) בפרט בקרב תינוקות ופעוטות שאינם יכולים להסביר במילים מה כואב או מפריע להם, אנו חייבים לגלות כלפיה ערנות רבה, תוך דריכות וצורך לבצע אבחנה מבדלת על מנת לזהותה בזמן.
אם לא מטפלים בחולה שנדבק בחיידקי המנינגוקוק באנטיביוטיקה מתאימה תוך שעות אחדות מרגע ההידבקות, החיידק עלול לפגוע באספקת הדם הסדירה לרקמות, וסיבוכי המחלה עלולים להביא לכדי נמק, קרישי דם במוח, מורסות (אבצסים), שיתוק גפיים, ולגרום לעתים גם למוות.
לצערי, בשנה האחרונה חלה עלייה דרמטית במספר התינוקות אשר אובחנו בהידבקות בחיידק המנינגוקוק.
על פי נתונים רשמיים מטעם משרד הבריאות, בשבוע 36 בשנת 2024, נרשמו 29 מקרים של זיהום פולשני שנגרמו על ידי חיידק המנינגקוק לעומת 9 מקרים של זיהום פולשני שנגרמו על ידי חיידק המנינגקוק אשתקד. מדובר בעלייה משמעותית. המצב הזה בלתי נסבל נוכח העובדה שבישראל קיים חיסון היעיל כנגד חיידק המנינגוקוק מזן B.
החיסון (Bexsero) מאושר על ידי משרד הבריאות, והוא מומלץ, בין היתר, גם על ידי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. כמו כן, ממליצה החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה )חיפ"א) על מתן חיסון זה לכלל האוכלוסייה ובעיקר לילדים עד גיל חמש שנים, ובתוכם במיוחד לתינוקות עד גיל שנתיים ולילדים או למבוגרים עם הפרעות ספציפיות ומוגדרות במערכת החיסון .
למרות כלל ההמלצות הרפואיות שפורטו מעלה, שיעור ההתחסנות הכללי בחיסון נגד חיידק המנינגוקוק מזן B נמוך יחסית, וזאת משום שאינו כלול בסל הבריאות, דבר הגורם לכך שעלותו הכוללת למטופל בודד עומדת על מאות שקלים.
במדינות מערביות רבות, לשם השוואה, נכנס החיסון המוצע כנגד חיידק המנינגוקוק מזן B זה מכבר ללוח חיסוני השגרה, ומשכך, ירדו דרמטית מספרי התחלואה הקשורה בו באופן משמעותי.
כרופאי ילדים, אנחנו רואים כיצד בתקופת התפרצויות של מחלות ויראליות או חיידקיות, ניכרת נהירה להתחסן, ואילו בתקופות הביניים שבין ההתפרצויות, הציבור נוטה לשכוח מחשיבות הנושא.
יחד עם זאת יש לזכור, כי בקרב על מניעת תחלואה במחלות מעין אלו, אין כל הצדקה להמתין להתפרצותן על מנת להתחסן, בעיקר משום שאי-אפשר לדעת מי יידבק ראשון, ומהם המחירים הבריאותיים שהוא, בני משפחתו והחברה בכללותה ישלמו.