כך מנסים גורמים עוינים להשפיע על דעת הקהל בישראל

בעידן הדיגיטלי, מידע כוזב ותוכן עוין הפכו לכלי משמעותי בידי גורמים עוינים, החותרים לערער את אמון הציבור במוסדות, לזרוע פילוג חברתי ולהשפיע על השיח הציבורי. כיצד ניתן לזהות תופעה זו ולהתמודד עמה בצורה יעילה?

בעזרת עירנות, גישה ביקורתית ואוריינות מדיה, ניתן לזהות ולנטרל את השפעתם של נרטיבים כוזבים שמקורם בגורמים זרים. דיסאינפורמציה מנצלת נושאים שנויים במחלוקת ומופצת בפלטפורמות מדיה חברתית באמצעות כלים דיגיטליים מתוחכמים, על מנת להשפיע על קבוצות יעד מסוימות.

הכרת הטקטיקות והאסטרטגיות המשמשות להפצת מידע כוזב – החל ממאמרים חדשותיים מפוברקים ועד לתמונות וסרטונים שעברו מניפולציה – מאפשרת פיתוח כלים להתמודדות יעילה עם התופעה.

כיצד לזהות תוכן עוין שמקורו בגורמים זרים?

רשתות בוטים: פוסטים ותגובות זהים המתפרסמים במהירות ובכמויות גדולות עשויים להצביע על שימוש ברשתות בוטים להפצת דיסאינפורמציה. חוסר אותנטיות, ניסוח קיצוני ושפה מלאכותית מהווים סימני אזהרה נוספים.

דומיינים מזויפים: התחזות לאתרים חדשותיים מהימנים, למשל עיוותים קלים בשם הדומיין כגון "newsporta1.com" במקום "newsportal.com".

ניסוח מניפולטיבי: שימוש בכותרות מסקרנות ומטעות כמו "לא תאמינו לסרטון הזה" או "מה הם לא רוצים שתדע".

הפעלת תגובה רגשית חזקה: דיסאינפורמציה נועדה לעורר תגובות רגשיות קיצוניות, כמו כעס, פחד ובהלה, כדי להוביל לשיתוף מהיר של התוכן.

כיצד להתמודד?

נשמו עמוק ואל תיגררו רגשית.

בדקו את המקורות: ודאו שהמידע מבוסס על מקור אמין ומוכר.

חשיבה ביקורתית: שאלו את עצמכם – מי עומד מאחורי הפרסום ולמה דווקא עכשיו?

היו מודעים: הבינו שחלק מהמידע מופץ מתוך אינטרסים נסתרים.

חשוב: בעולם הסייבר, דיסאינפורמציה היא לא רק מטרד – היא כלי נשק להפרעה המונית. אל תפיצו שמועות ללא בדיקה, וודאו כל מידע לפני שאתם משתפים.