הבקשה החריגה של מיקרוסופט מטראמפ לטובת ישראל

רגולציה חדשה שפרסם ממשל ביידן בשבועו האחרון בתפקיד מעוררת סערה בינלאומית, והיא עשויה להשפיע על עתיד הבינה המלאכותית בישראל ובמדינות נוספות. התקנות, שצפויות להיכנס לתוקף בעוד מספר חודשים, מחלקות את העולם לשלוש קבוצות בכל הנוגע לייצוא כוח מחשוב AI.

בעוד ארצות הברית ו-17 מדינות בעיקר באירופה נהנות מחופש מלא, ומדינות כמו סין ורוסיה יחוו איסור גורף, ישראל נמצאת בדרג ביניים לצד 150 מדינות נוספות – שם יוטלו מגבלות על ייצוא שבבי AI עד רף מסוים של כוח עיבוד. כעת, מי שיקבע את גורל הרגולציה הזו הוא הנשיא דונלד טראמפ, ומיקרוסופט כבר נערכת להשפיע על החלטתו.

החברה, מהמובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית בזכות שיתוף הפעולה שלה עם OpenAI, צפויה לפרסם היום פוסט רשמי שקורא לשינויים משמעותיים בתקנות. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, מיקרוסופט מבקשת להסיר את המגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים למדינות בעלות ברית של ארה"ב, כמו ישראל, שוויץ והודו, שכיום מסווגות בדרג השני. הסיבה? החשש שהגבלות כאלה עלולות להוביל לתוצאה לא רצויה: דחיקת מדינות אלה להתקרבות טכנולוגית לסין, שמציעה את עצמה כחלופה אמינה. נשיא החברה, בראד סמית', הדגיש כי סין כבר משתמשת ברגולציה המוצעת ככלי תעמולה, ומשדרת למדינות ש"ארה"ב אינה שותפה יציבה לטווח ארוך, בעוד סין מוכנה לספק את הצרכים שלהן".

ההשלכות של המצב הזה חורגות מעבר לעניין עסקי. למיקרוסופט יש מרכזי מחקר ופיתוח משמעותיים בישראל ובמדינות נוספות, והיא תלויה בגישה חופשית לכוח מחשוב מתקדם כדי להמשיך ולפתח את מוצרי ה-AI שלה. סמית' ציין כי החברה תומכת בחלקים מסוימים של הרגולציה, כמו האיסור המוחלט על ייצוא למדינות עוינות והמסגרת לרישוי בדרג השני, אך מתנגדת נחרצות להגבלות על בעלות ברית קרובות. "זה לא טוב לאינטרסים העסקיים שלנו ולא למדיניות החוץ של ארה"ב", הוא הזהיר בראיון לעיתון.

בממשל טראמפ בוחנים כעת את התקנות שהותיר ביידן, והלחץ של מיקרוסופט עשוי לעצב את ההחלטה הסופית. בעוד חודשים ספורים יקבעו את גורל השבבים המתקדמים, השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם ישראל ומדינות נוספות יזכו לגישה חופשית לטכנולוגיה שמניעה את העתיד, או שמא ייאלצו לחפש פתרונות במקומות אחרים? התשובה תשפיע לא רק על תעשיית ההייטק, אלא גם על הבריתות הגיאופוליטיות בעולם המשתנה.