נחשפו נתונים קשים: 72,000 חיילים נפגעו במלחמה

הבוקר (ראשון), התכנסה הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת לדיון דחוף ומטלטל, שבמרכזו הצרכים ההולכים וגוברים של פצועי מלחמת חרבות ברזל ונכי צה"ל, הזועקים לעזרה מול מערכת מסורבלת שלא תמיד עומדת לצדם. בין נתונים קשים על עלייה דרמטית במספר הפצועים לקריאות להסרת חסמים ביורוקרטיים, התגלתה תמונה של מצוקה אנושית עמוקה ורצון עז לשינוי.

ח"כ אתי חווה עטיה, יו"ר הוועדה, פתחה את הדיון במילים חזקות: "אין מחלוקת שמי ששילמו את המחיר הכבד ביותר למען עם ישראל ומדינת ישראל הם הנכים האלה. אנחנו, כנבחרי ציבור וכעובדי ציבור, חייבים לעשות הכול כדי להקל על הכאב שלהם ושל משפחותיהם, שנפגעות לא פחות." היא הדגישה את הצורך הדחוף לפשט את התהליכים הביורוקרטיים, שהופכים את חייהם של הפצועים לקשים עוד יותר.

ליבי זיק, ראש יחידת אפיון שירותי רפואה במשרד הביטחון, חשפה נתונים מטרידים: מספר הפצועים בישראל זינק מ-62,000 ערב מלחמת חרבות ברזל ל-78,000 כיום – עלייה של 8,000 מאז הדיון הקודם. "רובם מילואימניקים, ו-51% מהם מתחת לגיל 30," אמרה. "אנחנו צופים גל משמעותי של נפגעי פוסט טראומה בשנים הקרובות." מתוך הפצועים, 10% מוגדרים במצב בינוני עד קשה, ו-6,363 זקוקים לליווי צמוד – 486 מפצועי המלחמה האחרונה והשאר נכים ותיקים.

הטיפול בנפגעים מגיע עם תג מחיר כבד. עלות שירותי הליווי עומדת כיום על 841 מיליון שקלים, עלייה של 72% לעומת 492 מיליון ב-2020. עם זאת, רק 2% מהפצועים בוחרים להיעזר בעובדים זרים – ירידה מ-3% בדיון הקודם. "אנשים מעדיפים בני משפחה או עוברים לתגמול כספי," הסבירה זיק. "היו בעיות עם עובדים זרים בתקופת המלחמה." במכרז החדש לליווי זכו אותן שלוש חברות מהמכרז הקודם, שמספקות כעת 1,654 עובדים – חלקם ישראלים או בני משפחה והשאר בתגמול שבו המעקב מוגבל.

יאירה מרדכי, מנהלת אגף הסיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה, שפכה אור על המצב מהזווית של העובדים הזרים. "יש 7,213 מטופלים סיעודיים שמחזיקים היתרים לעובדים זרים," אמרה, אך הוסיפה שאין נתונים מדויקים כמה מהם נכי צה"ל. ב-2024 בוצעו 307 שימועים לעובדים זרים בגין חשד לטיפול רשלני או נטישת מטופלים, ובסך הכול נשללו 30 רישיונות. "זה צעד דרמטי, אבל הכרחי", היא הדגישה.

דורון יהודה, יו"ר ארגון הנכים, העלה בעיה נוספת: "כשנכים מבוגרים צריכים עובד זר מחו"ל שלא מדבר את השפה שלהם, הוא עוזב אותם. יש עובדים שכבר עשר שנים כאן, מכירים את השפה ומתחננים להישאר – אז למה לא נותנים להם?" מרדכי השיבה: "השמיים פתוחים, כל אחד יכול להביא עובד מחו"ל", אך התשובה לא שכנעה את כולם.

בעקבות תלונות חוזרות של נכים על טרטור ביורוקרטי, דרשה ח"כ עטיה מרשות האוכלוסין וההגירה לדווח מתי יופעל ממשק מחשובי עם משרד הביטחון שיקל על התהליכים. היא שוקלת הצעת חוק שתיתן הקלות בוועדה ההומניטרית לנכים מעל גיל פרישה, ומתחה ביקורת על מדיניות אי-אכיפה כלפי עובדים זרים שמוארכת כל שלושה חודשים: "זה יוצר חוסר ודאות לנכים. אני אפנה אישית למנכ"ל הרשות כדי לקדם הוראת שעה יציבה שתגיע לכנסת בהקדם".

בין המספרים הקשים לסיפורים האנושיים, חשף הדיון את הפער בין הצרכים של נכי צה"ל למענה שהמדינה מספקת. השאלה הגדולה נותרה פתוחה: האם המערכת תצליח להתעשת ולתת מענה ראוי לאלה ששילמו מחיר כבד כל כך? התשובה, כנראה, תגיע רק בדיונים הבאים.