מנסים לשדר ניצחון: משלמים 200 דולר עבור השתתפות בטקסי השחרור

צעירים רבים עזתיים שהתגוררו ברצועה נמצאים היום בברלין. האנשים שהיגרו מהרצועה לבירה הגרמנית ונמצאים הכי רחוק שאפשר מעזה וכבר לא מפחדים לדבר על עזה.

חמזה, צעיר עזתי בן 26 משכונת רימאל במקור, לא ראה את אימו מזה שנתיים. מול המצלמה הישראלית של חדשות 12 הוא אזר אומץ ואמר דברים שבודדים מהפלסטינים מעזים לומר, לאחר שעבר בחדרי החקירות של ארגון הטרור בעקבות הפגנה נגד יוקר המחייה ברצועה.

"בהפגנה היו פעילי חמאס בלבוש אזרחי. בעזה אתה לא יודע אם מי שמולך הוא חמאס או לא, אי אפשר לזהות אותם ב-100 אחוז. אחרי ההפגנה מישהו גרר אותי לתוך רכב, שם הרביצו לי עוד לפני שהגעתי לתחנה. כל זה קרה בגלל שאמרתי שתי מילים: 'רוצים לחיות', שזה פשע לפי חוקי חמאס".

הוא סיפר לאהוד חמו: "אמרתי לאבא שלי פעם בצחוק שאולי אני אצטרף אליהם. הם דואגים למשכורת ורכב, אז למה לא? הוא אמר לי שזו תהיה הפעם האחרונה שאני אכנס אליו הביתה", סיפר חמזה.

"אני הייתי במטה המרכזי שלהם, באוניברסיטה האיסלאמית. אני מכיר המון אנשים שהצטרפו לחמאס, למרות שהם לא מזדהים איתם, אלא רק כדי להפיק תועלת כלכלית. חברים טובים שלי הצטרפו אליהם", סיפר חמזה.

גם ראמי, תושב הרצועה לשעבר שיצא ונכנס מבתי הסוהר של חמאס, עזב את עזה לפני זמן רב. במשך למעלה מעשור נתקל במערכות הענישה של חמאס, רק כי קרא לנורמליזציה עם ישראל - אחד הפשעים החמורים שניתן לעשות לפי חמאס.

הוא סיפר על 7 באוקטובר: "ב-7 באוקטובר, בסרטונים שהתפרסמו חמאס ביצע פיגוע פעם ראשונה מול כל התקשורת. בדרך כלל כשהם עושים פיגועים אסור לתקשורת לדווח, אבל הם רצו שהתמונות ישודרו כדי להראות שהעם תומך בהם", סיפר ראמי.

אחמד מנצור, הוא אחד מהקולות הבולטים במאבק נגד האיסלאם הקיצוני באירופה. בשיחה עם חדשות 12, סיפר מנצור על הקהילות שחמאס מובנה בהם באירופה. "לדעתי רוב העזתים שהגיעו לאירופה לא תומכי חמאס, אבל נהפכו כאן לתומכים שלהם. יש אצלנו אנשים, לצערי, שינקו את האידאולוגיה הקיצונית של חמאס. תעמולת חמאס נמצאת בכל מקום בעזה, בגני ילדים, במוסדות חינוך, בטלוויזיה ובמקומות ציבוריים. גם אם אתה לא רוצה לראות את זה - זה נמצא שם כל הזמן".

חמזה, עזתי נוסף לשעבר, מספר על הקלות הבלתי נסבלת שבה חמאס אוסף אליו אנשים, אך טוען כי לא מדובר באותו ארגון והלוחמים הם לא מקצועיים כפי שהיו ערב 6 באוקטובר. "מי מתגייס לחמאס? זה אנשים שחיים באוהל, שעומדים כל היום כדי להשיג ארוחה ולא מצליחים להשיג אותה בסוף. חמאס אומר לאותם אנשים: 'בוא, וניתן לך משכורת חודשית", וזהו".

הוא סיפר כי "פעם לקח יותר משנתיים עד שיכולת להתגייס לגדודי אל-קסאם. היום, מספרים ברצועה שמשתתפים בטקסים של שחרור החטופים מקבלים כל אחד 200 דולר וחצי מהם בכלל לא פעילים בחמאס. שמים עליהם מדים ונשק כדי לשדר תמונת ניצחון", מספר חמזה. "גם אם אני הייתי בעזה והיו אומרים לי קח 200 דולר הייתי עושה את זה, אחר כך מוריד את המדים והולך לדרכי. הם שוכחים ממך ואתה מהם".

חמזה הוסיף: "זה לא פשוט להפגין נגד חמאס. כולם יודעים שכל ביקורת נגדם, לפחות תגיע לטיפול נמרץ, אחרי שירו בך בברכיים, אז להפך, אני אניף את דגל חמאס מעל הבית שלי. תחשוב עליהם כדעאש, עם אנשי יחסי ציבור יותר טובים".

הוא סיפר כי גם בברלין, יש שכונות שבהן אי אפשר להתבטא נגד חמאס, "כי יתקפו אותך ויצעקו עלייך עד שתחשוב כמוהם. שכונת נויקלן, היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך. גונר יסמין בדג'י, עיתונאית מומחית להגירה איסלאמית בגרמניה, סיפרה בשיחה עם חדשות 12 כי מאז 7 באוקטובר היא מחפשת מהגרים עזתים שעדיין רוצים שלום. לטענתה, היא "עדיין מחפשת אחריהם. לא מצאתי מספיק, בודדים בלבד".