אביהם של מרביצי התורה: הגאון הצדיק רבי משה סויסה זצ"ל

ברוך דיין האמת: בירושלים לייו למנוחות במוצאי שבת את הגאון הצדיק רבי משה סויסה זצ"ל ראש
כולל בירושלים, שנפטר בשבת האחרונה בגיל 77 והותיר אחריו דור ישרים מבורך של מרביצי תורה ויראה המפארים את עולם התורה.

המנוח זצ"ל נולד בי"ט טבת תש"ח לאביו רבי יחיא סויסה ז"ל ולאמו מרת תמו ע"ה בשנת תש"ח במרוקו, משחר נעוריו היה דבוק בתורה הקדושה ועבד את בוראו ביראה בישיבת חב"ד במרוקו, ולאחר מכן אצל הגאון רבי מאיר אלבז בישיבת שבות יהודה.

בהגיעו לגיל שש עשרה עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בירוחם שבדרום הארץ, בימים אלו נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים, שם התחבב ביותר על רבותיו מרנן ורבנן, מרנן ורבנן ראש הישיבה הגר"ש כהן, הגר"ש בעדני והגרי"ח קופשיץ זצ"ל. באותם ימים התמדתו בישיבה הייתה לשם דבר, בכך שהיה ממית את עצמו באוהלה של תורה מן השעות המוקדמות של הבוקר עד השעות המאוחרות של הלילה.

לאחר מכן המשיך המנוח זצ"ל ונכנס לכולל שע"י ישיבת פורת יוסף, בראשות הגר"ח ברים זצ"ל ויבדל"א הגר"א סאלים שליט"א ראש ישיבת מאור התורה וחבר מועצת חכמי התורה, אשר גם בתקופה זאת התמסר ללימוד התורה הקדושה בכל נפשו.

תקופה נוספת לאחר מכן מונה לכהן פאר כר"מ בישיבת פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים, לצידם של הגר"א שרים והגר"צ כהן זצ"ל, ושאר חכמי הישיבה. כמו כן זכה המנוח ללמוד חברותא במשך שנים עם יבדל"א הגר"ר אלבז, ראש ישיבת אור החיים וחבר מועצת חכמי התורה.

זכה המנוח זצ"ל להעמיד תלמידים הרבה במשך שנים רבות מתוך מסירות נפש אמיתית ודאגה כנה לעתידם הרוחני והגשמי של תלמידיו, לימים העידו תלמידיו על הדרך הישרה אשר היה מחנכם, הן בדרך הלימוד שהתווה להם לעמוד על כל נקודה ונקודה בסוגיות הש"ס ולבררה היטב, והן בהארת פניו הייחודית אשר תמיד הייתה נסוכה על פניו בכך שהיה חוזר ומבאר את העניינים הנלמדים פעמים רבות ואף היה מפציר בתלמידיו שלא יתביישו לשאול שאלות בכדי לברר את העניינים הנלמדים עד שיבינו אותם כדבעי.

עוד העידו תלמידיו בפני בניו, כי המנוח זצ"ל היה משמש עבור תלמידיו כרבם וכאביהם כאחד, בדאגתו הרבה עבור תלמידיו, עוד שח אחד מתלמידיו בפני בניו, על אשר אירע שנה אחת שאותו תלמיד התארח בבית המנוח בסעודת פורים, והלה קיים את מצות היום 'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו' בהידור רב, ובהיות והמנוח דאג לשלומו של תלמידו, הגיע אל ביתו של תלמידו בשעת לילה מאוחרת [קודם עידן הפלאפונים] בכדי לברר ולדרוש בשלום בריאותו של אותו תלמיד.

לאחר תקופה קבע המנוח זצ"ל את מושבו בכולל 'כתר דוד' ברובע היהודי בירושלים, בראשות יבדל"א ידידו ורעו הגר"א מדינה, ובכולל 'שערי תורה' בראשות ידידו הגר"מ זאב זצ"ל, שם זכה ללמוד עד התקופה האחרונה לחייו, ואף בזמנים קשים ביותר בהם נזדכך המנוח בייסורים קשים ומרים היה מוסר נפשו להגיע לביהמ"ד וללמוד את התורה הקדושה שהייתה משוש חייו.

כמו כן זכה המנוח זצ"ל למסור שיעורים תמידין כסדרן בענייני הלכה, אגדה ומוסר, בביהמ"ד חיבת ציון השוכן ליד ביתו בשכונת גבעת שאול בירושלים, אשר גם למקום זה התמסר במסירות נפש אמיתית עד השבועות האחרונים לחייו ולא היה מוותר על מצות זיכוי הרבים שאותה אהב כל כך.

בשנים האחרונות חלה המנוח במחלה קשה ונזדכך בייסורים קשים ומרים אשר קיבלם באהבה עצומה, ולא הראה לאף על אדם על כאביו העצומים בכדי לא לצער ולהטריח את סובביו. בשנים אלו זכה לקיים את דברי חז"ל הדורשים את דברי הפסוק 'אדם כי ימות באוהל', שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית את עצמו עליהם.

במשך כל חייו הילך המנוח זצ"ל בצידי הדרכים בענווה עצומה ובפשטות מופלגת, נתקיימו בו דברי חז"ל 'ולא מחזיק טיבותא לנפשיה' פשוטו כמשמעו, כמו כן העידו כל מכריו וידידיו על סמל ודוגמא למידות טובות ולעין טובה בקנה מידה.

זכה המנוח זצ"ל להיפטר ביום שבת קודש לסדר 'ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וגו', כאשר זו הפרשה היחידה בתורה בה לא מוזכר שמו של משה רבינו ע"ה, ובעוונותינו הרבים גם המנוח זצ"ל נסתלק מעמנו ביום זה.

במסע הלוויתו אשר התקיימה במוצש"ק, השתתפו מאות רבות מבני משפחתו, תלמידיו ושומעי לקחו, אשר ביכו על האבידה הגדולה והחלל העצום שהותיר המנוח זצ"ל בפטירתו.

הספידוהו, הגר"ר אלבז ראש ישיבת אור החיים וחבר מועצת חכמי התורה, אשר עמד בדבריו על סברותיו הישרות בעת שלמד עמו במשך כשבע שנים, וכן על ההארת פניו הייחודית בכל מצב אף בזמנים בהם נזדכך בייסורים קשים ומרים, הגר"א מדינה רבה של הרובע היהודי בירושלים עיה"ק, אשר עמד בדבריו על התמדתו הרבה ומידותיו המופלגות, הג"ר יצחק כהן ראש ישיבת תורה ודעת ורבה של שכונת שמואל הנביא בירושלים, אשר עמד בדבריו על כך שזכה המנוח להותיר אחריו דור של תלמידי חכמים מרביצי תורה ויראה, הג"ר יהודה כהן ראש ישיבת יקירי ירושלים וחבר מועצת חכמי התורה, אשר עמד בדבריו על החלל העצום שנפער בפטירתו של המנוח זצ"ל. כמו כן הספידוהו בניו, הגאונים רבי יוסף חיים, רבי שלמה, רבי דוד ורבי יעקב.

המנוח זצ"ל זכה לראות את עולמו בחייו בהותירו אחריו דור ישרים מבורך של תלמידי חכמים מופלגים מרביצי תורה ויראה בארה"ק, רעייתו, הרבנית מרים, אשר מסרה נפשה לתורת בעלה כל חייו, ותמיד עמדה לימינו במאור פנים, בניו, הגאון רבי יוסף חיים מראשי ישיבת תורה ודעת ומנהל רוחני של ארגון 'לבקר בהיכלו', הגאון רבי שלמה אב"ד בעיר חדרה ומרבני שכונת גבעת מרדכי בירושלים, הגאון רבי דוד מנהל רוחני בישיבת יקירי ירושלים, הגאון רבי יעקב ראש כולל בירושלים ומו"ץ בשכונת גבעת שאול, הרה"ג ר' יחיאל והרה"ג ר' שמואל מחשובי האברכים בעיר ביתר. חתניו, הרה"ג ר' חיים מיארה שליט"א רב קהילה בפנמה, הרה"ג ר' אברהם דנגור מחשובי האברכים בשכונת שמואל הנביא בירושלים, הרה"ג ר' אפרים עובדיה מחשובי האברכים בעיר תל ציון, והרה"ג ר' דוד אמסלם מחשובי האברכים בעיר מודיעין עילית.

יושבים שבעה בביתו ברחוב גבעת שאול 22 בירושלים.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.