הפוסק על פורס מפה ומקדש: אינו רצוי לכתחילה, ואיך כן לעשות?

לפני ארבע שנים שחל פורים דפרזים ביום שישי (בפעם הבאה רק בעוד עשרים שנה מ.ו) החל להתפשט המנהג של 'פורס מפה ומקדש' שממשיכים את סעודת הפורים לתוך השבת עם קידוש ואז מתפללים מעריב מאוחר לאחר הסעודה. 

הנושא שהתפשט והביא לפולמוס נרחב האם כן לקיים את ההלכה של 'פורס מפה ומקדש'.  

מי ששופך אור הלכתי על כל הנושא הוא הפוסק המפורסם הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שכותב כי פורס מפה ומקדש – אינו רצוי לכתחילה.

במענה לשאלת הגאון רבי שמחה בונים לונדינסקי מחשובי רבני ישיבת לייקווד מביא הפוסק ממורו ורבו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל וכבר כתב כן בשו"ת מהרי"ל שצוין במשנה ברורוה מחמת ב' חסרונות:

א. מפסידים אמירת על הניסים ובברכת המזון חמורה יותר מתפילה כפי שמובן במשנה ברורה.

ב. אם עיקר הסעודה לאחר הקידוש וכ"ש אם היא לאחר השקיעה פוגם בסעודת פורים  "ורוב הסעודה צריכה להיות ביום" כמו שמובא ברמ"א, ואם עיקר הסעודה ביום פוגם בסעודת שבת. כעי"ז בשו"ת מהרי"ל "עוד שאל כשחל פורים ביום ו' איך נוהגים בסעודת פורים וכו' ואם יתפלל ערבית ויעשה קידוש בעוד היום גדול ויתחיל בסעודה מבעוד יום אין נראה לסעודת פורים, כי אם לכבוד שבת".

כמו כן בכל פורס מפה נכנסים ב'ספק ברכה' שנחלקו הפוסקים אם צריך לחזור ולברך ברכת המוציא ולכן כתב שו"ע הגר"ז "כל בעל נפש יש לו להיזהר לכתחילה שלא לבא לידי כך".

אך אם בכל זאת רוצה לעשות 'פורס מפה ומקדש', מביא הפוסק את הדינים: מברך המוציא ואוכל מהפת. ולכשיבוא לקדש, לא לפני פלג המנחה, פורס מפה על הלחם הנמצא על השולחן ומקדש.
תיכף כשאומר 'בואו ונקדש' נאסר להמשיך לאכול ולשתות עד שיקדש תחילה. כמו כן האשה המדליקה נרות אסורה להמשיך לאכול עד שתשמע קידוש. אם התנתה שאינה מקבלת שבת בהדלקתה מותר לה להמשיך לאכול.

כיון שהרגילות בפורים שכבר שתה יין קודם הקידוש, לא יברך שוב בורא פרי הגפן, ויקדש ללא ברכת בורא פרי הגפן.

לאחר מכן מביא שתי חלות שלמות ובוצע לחם משנה ללא ברכת המוציא. אם יש לו מי שיוציאנו בברכת המוציא – עדיף. וממשיך הסעודה. יש להקפיד לאכול כביצה לאחר צאת הכוכבים. ברהמ"ז – 'רצה' ללא 'על הנסים'.