האסטרטגיה של חמאס להשמדת ישראל: פלישה ב'חג יהודי'

לאחר מבצע "שומר החומות" במאי 2021, החל שינוי בגישת חמאס, כאשר התגבשה ההכרה כי השמדת ישראל הפכה למטרה שניתן להשיגה בטווח הקרוב. השינוי ניכר גם בשורה של התבטאויות פומביות של מנהיגי חמאס. מסמכים של הזרוע הצבאית של חמאס שאותרו בעזה מלמדים על האסטרטגיה הצבאית שהכינו מנהיגי ארגון הטרור בעשור האחרון

האסטרטגיה של חמאס להשמדת ישראל: פלישה ב'חג יהודי'
ההרס הנורא שנותר בשדרות ובעוטף עזה צילום: דוב בער הכטמן

מסמכי שלל של חמאס שנתפסו ברצועת עזה במהלך תמרון צה”ל במלחמת “חרבות ברזל” מאמתים את מה שאמרו בפומבי בכירי חמאס ומעידים כי התוכנית לחיסול מדינת ישראל נתפשה בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר מבצע “שומר החומות” במאי 2021, על ידי הנהגת חמאס, בהובלת יחיא סינוואר (וגם על ידי בעלי בריתה, איראן וחזבאללה), כבת ביצוע וכבעלת סיכויים טובים להצליח בטווח הזמן הקרוב.

אלה לא היו דיבורים בעלמא, אלא היו מעוגנים בבניית תוכניות מעשיות ותיאום מתמשך בין מרכיבי “ציר ההתנגדות”. להבנתם, ישראל הפכה לפגיעה יותר מבעבר בעוד חמאס ושאר כוחות “ציר ההתנגדות” התחזקו. לפיכך, התוכנית עלתה לדיון בשיחות בין חמאס לבין בעלות בריתה, איראן וחזבאללה, בתקופת ההכנות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. השינוי הזה בעמדה האסטרטגית של חמאס לא הובן כלל בישראל.

להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, המכה הקשה שספגו חמאס ומרבית מרכיבי “ציר ההתנגדות” צפויה להסיג לאחור את “תוכנית ההשמדה” של ישראל, ולהחזירה לרמת החזון. בטווח הארוך, אם חמאס יצליח להשתקם, ויזכה לסיוע מאיראן, אין להוציא מכלל אפשרות כי גם בעתיד תחזור התנועה לעסוק ברעיון “השמדת ישראל” כתוכנית בת מימוש, בראייתה.

איתי ברון, ראש חטיבת המחקר באמ”ן לשעבר, טען על סמך מקורות גלויים, כי נקודת המפנה הייתה במבצע “שומר החומות” (מאי 2021), שלאחריו החלה להתפתח התפישה שניתן להשמיד את מדינת ישראל. אימות להערכה זו נמצאו במסמכי שלל שנתפסו ברצועת עזה. באיגרת מ-5 ביוני 2021, ששלחו סינוואר, מוחמד דף וסגנו מרואן עיסא למפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכתב כי המטרה היא: “הניצחון הגדול והסרתו של הסרטן” ו-“חיסול הישות והסרתה מאדמתנו וממקומותינו הקדושים”. הם הבהירו כי “לעולם לא נעצום עין, לא ננוח ולא נשקוט עד שנשיג את המטרה הקדושה הזו”. כמו כן, הם ביקשו מקאא’ני סכום של 500 מיליון דולר לתקופה של שנתיים.

במכתב נאמר: "אנחנו זקוקים מאד לסיוע כספי בסכום של עשרים מיליון דולר לחודש במשך שנתיים, שזה שווה ערך ל-500 מיליון דולר בשנתיים. אנחנו בטוחים שאנחנו ואתם, בתום השנתיים האלה או במהלכן, אם ירצה האל, נעקור את הישות המעוותת הזו, ואנחנו ואתם נשנה את פני האזור ובסופו של דבר, אם ירצה האל, את העידן האפל הזה בהיסטוריה של האומה".

סינוואר הציג שלושה תרחישים עבור “איחוד הזירות וההחלטה על ניצול ההזדמנות”.

התרחיש הראשון: (תרחיש המערכה האסטרטגית הגדולה): כל מרכיבי “ציר ההתנגדות”, למעט איראן, יתקפו את ישראל במטרה “להפיל את מדינת הכיבוש ולהביא לקיצה וכן להביא לקיצו של המצב העגום באזור”. עוד ציין סינוואר: “מערכה שכזו תשנה את פני האזור, את סדרי העולם בו ואת המציאות הפוליטית בו לחלוטין, ולצד זאת תביא למימוש המהפכה האסלאמית הגדולה”.

הוא העריך כי זו מטרה אפשרית “בהנחה שלחזבאללה יש שליש מהיכולות שמדברים עליהן והוא ישתתף במערכה במלוא העוצמה”, לצד “השתתפות סבירה מצד תימן, עיראק וסוריה – כוחות הציר ולא המדינות עצמן, השתתפות פדאיון מהגבול הירדני, השתתפות עוצמתית שלנו והבערת הגדה והפנים” (הכוונה לערביי ישראל).

עוד צוין כי מדובר בתרחיש המועדף על חמאס, וכי “סמל המערכה צריך להיות אל אקצא וכיבוש ירושלים, שכן אלה יכולים לגרום לפיצוץ גרעיני באזור כולו”. לפי המסמך, המועד צריך להיות קשור לאחד החגים היהודיים, המועדף שבהם הוא פסח, מאחר שבחגים “היהודים מגבירים את הפלישות לאל אקצא ואת מעשי התוקפנות והתפילות שלהם”.

התרחיש השני: (תרחיש מערכת הביניים): חמאס תמלא את התפקיד המרכזי במערכה נגד ישראל, בעוד שחזבאללה ישתתף באופן חלקי וישתתפו גם כוחות מהזירות האחרות, הגדה והפנים. להערכת סינוואר, לישראל ייגרם נזק משמעותי, רבים מאזרחיה ירצו להגר ויושג שחרור יהודה ושומרון והאסירים. הוא ציין כי בכך גם יונח המסד לחיסולה הסופי של ישראל בעתיד.

התרחיש השלישי: חזבאללה לא יהיה שותף ישיר, לפחות לא בשלב הראשון. עיקר הנטל ייפול על חמאס, אליה יצטרפו כוחות מ”ציר ההתנגדות” מירדן ומסוריה. לפי המסמך, זה תרחיש המינימום שחמאס תוכל להסתפק בו, ולפי סינוואר, תסריט זה לא מצריך את אישור מנהיג איראן אלא של נסראללה וחזבאללה בלבד.

בנוסף, צוין במסמך הצורך הדחוף להקים בלבנון כוח צבאי של אנשי חמאס, שמונה כ-250 לוחמים לכל הפחות, אשר יוכל להשתמש בתשתית המבצעית שחזבאללה יצר (במשתמע) לצורך פשיטה מלבנון לשטח ישראל. הקמת הכוח נדרשה למקרה שיוחלט על התרחיש השלישי, ואולי גם למקרה בו יוחלט על התרחיש השני, וצוין כי הנושא “אינו סובל דיחוי, היסוס או התמהמהות”. לצורך דיון בנושאים הללו ביקש סינוואר מאיסמעיל הניה, לתאם במהירות ביקור בטהראן משום “שהעיסוק בעניין הגדול הזה לא יכול לקרות בלבנון בלבד בשל חשיבות הדבר”.

ב-1 ביולי 2022, עדכן הניה את סינוואר על תוכן פגישה חשאית שארגן סעיד איזדי, ראש ענף פלסטין בכוח קודס עם נסראללה, בה הציגו נציגי חמאס את התרחישים למערכה נגד ישראל. לפי הניה, נסראללה הביע תמיכה בתרחיש הראשון – תרחיש המערכה האסטרטגית הגדולה – וציין כי מדובר בתרחיש מציאותי, וכי סוכם שהנושא יוצג בפני מנהיג איראן חמינאי.

ב-14 בינואר 2023, נשא ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמאעיל הניה, דברים בפני חברי הוועדה המבצעת של חמאס שהתכנסו בדוחה, חלקם הגיעו מטורקיה ומרצועת עזה. הניה תיאר את ההקצנה הישראלית בעקבות הקמת ממשלת הימין, והגדיר אותה “מסוכנת” מאחר שלדבריו המדיניות שלה מאיימת על הסוגיה הפלסטינית, ובעיקר בנושאי “אל קודס ואל אקצא, ההתנחלויות, אדמת 48 והמצור על עזה וחניקתה”. בשל כך, הוא העריך כי הסכסוך מול “האויב” מתקרב לנקודת פיצוץ. הניה גם הזכיר את המחאה (נגד הרפורמה המשפטית) בתוך ישראל כגורם שמערער את יציבות “האויב”, והביע תקווה כי ממשלת הימין בישראל היא שתביא לפיצוץ הפנימי בתוך “הישות”.

ב-23-19 ביוני 2023, ביקרה משלחת של חמאס, באיראן וקיימה פגישות עם בכירי המשטר, ובראשם המנהיג העליון. הניה הדגיש כי רצועת עזה היא “בסיס ההתנגדות”, וכי בחמאס ערוכים למערכה החדשה נגד ישראל והם יתייצבו בראש המערכה. לפי הפרוטוקול, האיראנים הביעו תמיכה ביכולות “ההתנגדות” לנוכח “חולשת” ישראל.

הנשיא דאז אבראהים ראיסי, אמר כי “ההתנגדות הפכה חזקה יותר מאי פעם, ואילו ישראל חלשה יותר מאי פעם”. מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי ציין כי האיראנים רואים “סימנים ואפשרות להסרת ישראל מעל המפה” וטען כי מצבה של חמאס “טוב יותר מאשר של הכיבוש, ויכולות ההתנגדות הולכות ומתעצמות באופן שידחק את ישראל לפינה בהדרגה”.

 

מכון מאיר עמית חמאס מלחמת חרבות ברזל שומר החומות חיזבאללה איראן

 צבע אדום

00:00
00:00
art