הפוסק הגר"ש לוי על הפסק של פוסק הדור: אפשר לצאת מירושלים

הפוסק הגאון הרב שבתי לוי רבה של שכונת רמת אהרן וראש מוסדות הליכות משה בבני ברק בפסק הלכה לירושלמים שהיו בעלות השחר ביום י''ד בירושלים, דכיון שהיו בזמן הנ''ל בירושלים דינם כבן כרך על כל המשתמע מכך, ואף אם יסעו לעיר, נשאר דינם כבן כרך ולא כפי הפסק של פוסק הדור.

הפסק המלא: בן כרך שהיה ביום י''ד (השנה) יום שישי בעלות השחר בירושלים ודעתו לצאת לעיר במהלך היום וישאר שם לשבת, קורא את המגילה בירושלים ביום י''ד (השנה) ויתן מתנות לאביונים, ולא חייב בסעודת פורים. וביום שבת כשיהיה בעיר יאמר על הניסים לילה ויום ובברכת המזון. וביום ראשון חייב בסעודת פורים ובמשלוח מנות אף שנמצא בעיר. והנימוקים מתבהרים בספר גדרי המועדים (חלק א' פרק ד' עיין שם).

והמורם מכל האמור שם כיוון שלא היה בעיר בעלות השחר של י''ד, כבר לא יכול להיחשב כבן עיר ותמיד נשאר כבן כרך היכן שיהיה. וכן כתב המאירי ופשוט.

כזכור, פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך יצא בקריאה ובפסק הלכה שמעורר סערה ומשמעות הלכתית רחבה למשפחות רבות, כי מי שהיה הבוקר בירושלים, אסור לו לצאת במהלך היום מירושלים אם לא יחזור לירושלים לפני שבת.

את הנימוק ההלכתי לכך מנמק פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך בשיעורו השבועי לבני כולל 'תשובות והנהגות', עפ"י מה שכתב ה'חזון איש' שאסור לבן כרך לעזוב את הכרך באמצע יום י"ד ולהישאר בעיר עד יום ט"ו כי אז הוא מפקיע מעצמו חובת פורים, שבבוקר של יום י"ד לא היה בעיר, וכן בבוקר של יום ט"ו לא היה בכרך.

על פי זה, קובע פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך בפסק הלכה, שבפורים המשולש אם אינו בעיר בי"ד בעלות השחר וכן איננו בכרך ביום ט"ו, אזי אינו לא בן עיר ולא בן כרך, ועוקר מעצמו חובת פורים ואסור לעשות כן