נמשכת המגמה האיטית של ירידה באמון היהודים בישראל בפיקוד הבכיר של צה"ל. רמת האמון בחודש הנוכחי היא מהנמוכות שנרשמו בשנה האחרונה.
מחצית מהיהודים בישראל העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), ומחצית העידו כי רמת האמון שלהם נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה).
3% בלבד העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד גבוהה", וחמישית (21%) העידו כי רמת האמון שלהם "מאוד נמוכה".
מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" – אמרו שרמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה).
מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" העידו כי רמת האמון שלהם נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה). השינוי בקבוצה זו ניכר לעומת חודשים קודמים: בחודש נובמבר 2024, 41% מבין המשתייכים לקבוצת ה"ימין" העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר בצה"ל גבוהה, בינואר 2025 האחרון 27% מהם העידו כך ובחודש הנוכחי רק 20% מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" השיבו כך. יצויין כי הנתונים לגבי צה"ל נאספו זמן קצר לפני חילופי הרמטכ"לים.
צמרת הפרקליטות
רוב הישראלים (61%) מעידים שרמת האמון שלהם בצמרת פרקליטות המדינה נמוכה, ושליש (35%) אומרים שרמת האמון שלהם גבוהה.
מחצית (48%) מהיהודים בישראל אומרים שרמת האמון שלהם בפרקליטות המדינה "מאוד נמוכה", עשירית (9%) טוענים שהיא "מאוד גבוהה".
בקרב הערבים בישראל, עשירית מעידים כי רמת האמון שלהם "מאוד גבוהה", רבע אומרים שהיא "די גבוהה", שליש "די נמוכה" ורבע מעידים שרמת האמון שלו בצמרת פרקליטות המדינה "מאוד נמוכה".
צמרת השב"כ
מחצית מהישראלים (53%) מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה) ואילו 44% אומרים שרמת האמון שלהם גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה).
רמת האמון של היהודים בישראל בצמרת השב״כ גבוהה במעט מזו של הערבים. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה).
מנגד מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת זו – נמוכה (די נמוכה + מעט נמוכה). מעניין לציין כי בקרב היהודים 12% העידו כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ "מאד גבוהה" בעוד שבקרב הערבים 16% העידו כך.
בקרב היהודים 33% השיבו שרמת האמון שלהם בצמרת השב"כ "די גבוהה", ובקרב הערבים 22%.
ממשלת ישראל
מרבית הישראלים (52%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה" לעומת עשירית (10%) שמעידים שהיא "מאוד גבוהה".
כחמישית (18%) מעידים כי רמת האמון שלהם "די נמוכה" וכחמישית (18%) נוספים, מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "די גבוהה".
אמון בראש הממשלה
מחצית מהישראלים (52%) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה בנימין נתניהו "מאוד נמוכה". מנגד חמישית (19%) טוענים שרמת האמון שלהם בו "מאוד גבוהה". גם בסוגייה זו נרשם רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). בקבוצת הימין שליש בלבד (32%) מעידים כך.
מרבית המשתייכים לקבוצת הימין (65%) השיבו כי רמת האמון שלהן בנתניהו גבוהה. עם זאת, חמישית ממצביעי הליכוד ו-52% ממצביעי הציונות הדתית (לפי הצבעה בבחירות 2022) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה.
רוב תושבי הצפון המפונים אמורים לחזור החודש ליישובי מגוריהם. 53% מהישראלים סבורים שהחזרה לצפון כנראה בטוחה. 14% סבורים שהוא לגמרי בטוח, ועוד 39% שהוא ״די בטוח״.
סקר מרץ של המכון למדיניות העם היהודי נערך בין התאריכים 27.2.2025 – 5.3.2025 בקרב 735 משיבים. איסוף הנתונים נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד (535 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני).
ופרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי: "הנתונים משקפים פוליטיזציה תדמיתית חריפה של גופי ממשל, אכיפת חוק ובטחון. על אף שגופים אלה אינם גופים פוליטיים מפלגתיים, אלא של 'משרתי ציבור', הם זוכים להתייחסות ציבורית מוטה פוליטית. הנתונים שאנו רואים בסקר מרץ, משתלבים עם נתונים דומים שראינו בסקרים קודמים שלנו, לגבי מוסדות נוספים כמו בית המשפט העליון והיעוץ המשפטי הציבורי (היועמ"שית לממשלה). תופעה זו, ללא קשר לסיבותיה, מהווה אתגר בעל השלכות רחבות".
