מאז ה-7 באוקטובר גל אלימות, טרור ופשעי שנאה שוטף את הקמפוסים

מאות סטודנטים מרחבי העולם התכנסו בניו-יורק לכנס שיזמה "התנועה למאבק באנטישמיות" ודנו בדרכים להתמודדות עם משבר האנטישמיות בקמפוסים. בחודשים ינואר ופברואר 2025 אותרו 96 אירועים ותקריות אנטישמיות בקמפוסים

מאז ה-7 באוקטובר גל אלימות, טרור ופשעי שנאה שוטף את הקמפוסים
אילוסטרציה צילום: פאולינה פטימר

מאז ה-7 באוקטובר גל אנטישמיות, אלימות, טרור ופשעי שנאה שוטף את הקמפוסים, האוניברסיטאות והמכללות בארה"ב, שהפכו ממוסדות לימוד והקניית ידע לזירת קרבות.

בדיקה מיוחדת שערך "המרכז לחקר האנטישמיות" של "התנועה למאבק באנטישמיות" העלתה כי בחודשים ינואר ופברואר 2025 אותרו 96 אירועים ותקריות אנטישמיות בקמפוסים, אוניברסיטאות ומכללות בעולם; 64 מהתקריות (כלומר – כשני שליש, שהם 67%) אירעו בקמפוסים בארה"ב.

בדיקה נוספת העלתה כי בשנת 2024 תועדו 742 מקרים אנטישמיים בקמפוסים ברחבי ארה"ב, עליה של כ-120% לעומת 336 מקרים שתועדו בשנת 2023. אלה כמובן רק המקרים והתקריות שדווחו לרשויות. על רקע הפחד בו חיים יהודי העולם מאז ה-7 באוקטובר והחשש מהתנכלויות, לצד איבוד הביטחון האישי והאמון בהגנה שתינתן בעת הצורך מצד השלטונות, סביר להניח שהמספר האמיתי גבוה בהרבה. 

על הרקע הזה, קיימה בימים האחרונים "התנועה למאבק באנטישמיות" (Combat Antisemitism Movement)  את "פסגת הסטודנטים העולמית נגד אנטישמיות" (Rise and Respond - Global student summit against Antisemitism). הוועידה, שהתקיימה בניו-יורק, הפגישה מאות סטודנטים, פעילים, קובעי מדיניות וקולות בולטים נוספים מרחי העולם, שקיימו דיונים ו"שולחנות עגולים" אודות האנטישמיות, הטרור והשנאה והאמצעים להילחם בהן, גיבשו יחד דיעות ועמדות, כמו גם כלים פרקטיים נגד האנטישמיות המשתוללת בקמפוסים.

הכנס היה רלוונטי במיוחד על רקע האירועים האנטישמיים החריגים שהתרחשו באוניברסיטת קולומביה לאחרונה, בעקבותיהם הודיע נשיא ארה"ב טראמפ על שלילת מימון פדרלי בהיקף של כ-400 מיליון דולר בטענה שהמוסד הפר את החוקים נגד אפליה בכך שלא נקט צעדים מספקים נגד הפגנות פרו-פלסטיניות שהובילו לאיומים על סטודנטים יהודים.

בנוסף, ממשל טראמפ הודיע כי הוא בוחן סנקציות כלכליות נוספות, כלפי האוניברסיטה הזו - ומאוניברסיטאות נוספות.

"הכנס היה צעד חשוב במאמץ הגלובלי במאבק באנטישמיות", אמר סשה רויטמן, מנכ"ל "התנועה למאבק באנטישמיות". "אחת ממטרות הכנס הייתה לצייד את הסטודנטים בכלים להתמודד עם האנטישמיות הגואה בקמפוסים, ולהפוך אותם ל'שגרירים של שינוי' שיעבירו הלאה את הבשורה ויילחמו באנטישמיות מבפנים. בכנס הדגשנו את התפקיד הקריטי של מלחמה משותפת וחסרת פשרות מול השנאה שהגיעה למימדים מבעיתים".

עוד מסר: "אני גאה לומר כי כאשר המשתתפים עזבו את הכנס, הם היו מחויבים יותר מאי-פעם להיאבק למען העם היהודי ולעמוד יחד כדי ליצור מציאות בטוחה יותר בקמפוסים עבור כולם".

במהלך הכנס השיקה "התנועה למאבק באנטישמיות" פלטפורמה מיוחדת שמטרתה לזהות ולחשוף את המרצים וחברי הסגל האקדמי האחראים להפצת אנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב. בנוסף יצרה התנועה תכנית פעולה מיוחדת הכוללת צעדים מומלצים להתנהלות נכונה עבור האוניברסיטאות והמכללות, במטרה להבטיח את הביטחון של כל הסטודנטים במסגרתן.

עוד במהלך הכנס, נערכה שיחה מעוררת השראה ומרגשת מרחוק עם שורדת השבי אמילי דמארי, והסטודנטים אף הצטלמו תוך שהם מציגים את ה"סמל" של אמילי דמארי, כאשר האקט הסימבולי מדגיש את החוסן והנחישות של היהודים לאורך הדורות - ובמיוחד מאז טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו, סמל לעם שמסרב להישבר.

דוברים רבים בכנס, בהם מנהיגים קהילתיים, חברתיים ועסקיים יהודיים, פעילים, ופוליטיקאים מקומיים ובינלאומיים, דיברו על האיום האנטישמי, הצורך הקריטי להתמודד עמה והאתגרים שהקהילה היהודית עומדת מולם.

דבריהם הדגישו את הדחיפות של עמידה מאוחדת ומשותפת מול שנאה ועל המאבק המתמשך לצדק ושוויון. בנוסף, נשאו דברים גם סטודנטים שנאלצו להתמודד עם אנטישמיות, בהם למשל מיכאל קמינסקי, סטודנט באוניברסיטת "דה פול" בשיקאגו (DePaul University), שהוכה פיזית בקמפוס שלו על-ידי תוקפים עם מסכות באמצע היום, בעוד איש אבטחה של האוניברסיטה עמד מרחק מספר צעדים ממקום התקיפה – ולא עשה כלום.

מאז החוויה המבעיתה, קמינסקי הגביר את מאבקו למען הקהילה היהודית, ודרש מהנוכחים לעמוד מול השנאה ולזכור את המורשת של עמידות ועוז של עמם מול קשיים: "ביום ההוא, הבנתי את הקשיים שעמם התמודדה משפחתי (תחת דיכוי הנאצים והסובייטים) והחלטתי שאני חייב להשתמש בכוח שהם העבירו לי", אמר קמינסקי. "במקום להסתתר, דיברתי. ההיסטוריה תזכור את מי שנלחמו עבור זכויות האזרח שלנו ותשיב את החשבון לאלה ששקטו ונאלמו דום מול הזוועות".

"הגענו לנקודה הזו (מבחינת אנטישמיות) כי אנשים לא מבינים את ישראל, את העם היהודי ואת האיום של הטרור – לא רק כלפי יהודים אלא על כולם, ועל אורח החיים שלנו. לכן, המאבק בשנאה וההגנה על קהילתנו היא קריטית יותר מאי-פעם", אמרה שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של מטא (Meta) לשעבר.

"כאשר האוניברסיטאות שלך מסרבות להגן עליך, דרוש מהם תשובות. כשהנהגות הסטודנטים מקבלות החלטות אנטי-ישראליות - אתגר אותם, תילחם בהם. כשהם מנסים למחוק את האמת או את העובדות, הזכר להם שאנחנו כאן. העם היהודי מעולם לא נסוג ממאבק, ולא נתחיל עכשיו", אמר דני דנון, שגריר ישראל באו"ם.

חברת הקונגרס האמריקאי קלאודיה טני, שהשתתפה בוועידה, הביעה תמיכה חזקה בפעולה הפדרלית נגד אנטישמיות בקמפוסים והדגישה את חשיבות העמידה מול שנאה, תוך שהיא מציגה צמיד שניתן לה על-ידי ניצולת שואה. "הממשל של ראש העיר ניו-יורק אריק אדאמס מגן על חופש הביטוי והזכות לדמוקרטיה, אבל כאשר אותו ביטוי עובר את הגבול והופך לשנאה, כאשר הפגנות משתקות את העיר שלנו, אני אדאג שכולם יעמדו לדין", אמר קז דאוטרי, סגן ראש עיריית ניו-יורק לביטחון ציבורי.

"אתם נולדתם לרגע הזה, אתם נושאים דורות של הישרדות, חוסן ויופי בדם שלכם. אתם חלק מסיפור שלא יימחק, והקול שלכם יכול לעשות את כל ההבדל", אמרה מונטנה טאקר, משפיענית הרשת הפרו-ישראלית שמאז ה-7 באוקטובר ביקרה בישראל מספר פעמים ויצרה תכנים שחושפים לעולם את סיפורם של נפגעי הטבח.

מלחמת חרבות ברזל ארצות הברית (ארה"ב) חמאס אלימות אנטישמיות

 צבע אדום

art