לא חבל? מיליוני טון מזון בשווי עשרות מיליארדי שקלים נזרקים לפח

הדו"ח השנתי של לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, מציג תמונה מדאיגה של אובדן המזון בישראל לשנת 2023 ומחצית 2024, בצל מלחמת "חרבות ברזל". 

מהנתונים עולה כי כ-2.6 מיליון טונות מזון, בשווי עתק של 24.3 מיליארד שקלים, אבדו בשנה החולפת עלייה של 3% לעומת השנה הקודמת. בכך מגיע אובדן המזון לכדי 1.3% מהתמ"ג ומהווה 38% מכלל המזון המיוצר במדינה.

מלחמת חרבות ברזל החריפה את ממדי התופעה והובילה לנזק כלכלי נוסף של כ-1.6 מיליארד שקלים בתוך תשעת חודשי הלחימה הראשונים. מתוכם כמיליארד שקלים בשל אובדן מזון ישיר, 200 מיליון שקלים מנזקים סביבתיים, ו-370 מיליון שקלים נוספים בגין עלויות בריאותיות שנגרמו מהחרפת אי-הביטחון התזונתי.

32% משטחי החקלאות בישראל ממוקמים באזורים שנפגעו מהמלחמה, מה שהוביל לפגיעה קשה בשרשרת האספקה החקלאית. ירידה של 59% במספר העובדים הזרים בתחילת הלחימה גרמה לאובדן של 228 אלף טון תוצרת חקלאית, שהייתה יכולה להזין מאות אלפי משפחות דווקא בתקופה בה הצורך היה בשיאו.

המצב הזה משפיע ישירות על החברה הישראלית: מספר האזרחים החיים באי-ביטחון תזונתי עלה מ-1.4 מיליון בשנת 2022 ל-1.5 מיליון כיום - מגמה שממשיכה לעלות לנוכח המצב הכלכלי והביטחוני. העלות הבריאותית כתוצאה מהתזונה הלקויה נאמדת בכ-5.5 מיליארד שקלים בשנה – עלייה לעומת 5.2 מיליארד שקלים בשנה החולפת.

מתוך סך המזון שאבד, כ-1.2 מיליון טון בשווי 8.6 מיליארד שקלים נחשב ראוי למאכל וניתן היה להצילו. עיקר הפוטנציאל נמצא בשלבי הקמעונאות וההפצה (כ-4.5 מיליארד שקלים) וכן בשלבים החקלאיים (2.1 מיליארד שקלים). הצלת מזון בקנה מידה כזה לא רק שתשפר את הביטחון התזונתי, אלא גם תצמצם את הפערים החברתיים ההולכים ומתרחבים.

לנזק החברתי מתווסף גם מימד סביבתי ניכר - 4.1 מיליארד שקלים בשנה בשל בזבוז משאבי טבע, פליטות מזהמים ועלויות טיפול בפסולת מיותרת.