התרופה שעשויה להפחית ב-94% גורם סיכון למחלות לב

חברת אלי לילי הכריזה היום על תוצאות חיוביות של מחקר פאזה שלב 2 של lepodisiran, טיפול ב- RNA התערבותי קטן (siRNA), שנועד להפחית את ייצור של ליפופרוטאין (a) [Lp(a)], גורם סיכון תורשתי גנטי למחלות לב. במחקר, lepodisiran הפחית באופן משמעותי את רמות Lp(a) בממוצע של 93.9% על פני תקופה של 60 עד 180 ימים לאחר הטיפול במינון הגבוה ביותר שנבדק (400 מ"ג), תוך עמידה ביעדי המחקר העיקריים. משתתפים שקיבלו את מינוני לפודיסיראן של 16 מ"ג ו- 96 מ"ג, חוו הפחתה של 40.8% ו- 75.6%, באותו פרק זמן, בהתאמה.  

Lepodisiran גם עמד ביעדים משניים נוספים, והדגים ירידה ברמות Lp(a) לאחר מתן אחד או שניים של כל אחד משלושת המינונים שנבדקו, בכל נקודות הזמן שהוערכו במהלך המחקר, שנמשך כמעט 18 חודשים. Lepodisiran ניתנה פעמיים בכל מינון (16 מ"ג, 96 מ"ג או 400 מ"ג), ביום ההתחלה ולאחר 180 יום. קבוצה נפרדת קיבלה  400 מ"ג ביום ההתחלה ופלסבו ביום 180. ההשפעה של מנות נוספות של לפודיסיראן נותרה בלתי ידועה.

"לכרבע מאוכלוסיית העולם יש רמות גבוהות של Lp(a), מה שמעמיד אותם בסיכון גבוה משמעותית לאירועים קרדיו-וסקולריים כמו התקפי לב ושבץ מוחי. למרבה הצער, אין טיפולים מאושרים להורדת כולסטרול ספציפית לגורם סיכון גנטי זה, ושינויים באורח החיים כמו תזונה ופעילות גופנית אינם מספקים הפחתות משמעותיות", אמר סטיב ניסן, קרדיולוג מקליבלנד קליניק, שהציג את הנתונים בכנס. chief academic officer of the Heart, Vascular & Thoracic Institute at the Cleveland Clinic. "הפחתות משמעותיות ומתמשכות אלה של Lp(a) מעודדות ומצביעות על כך שגישות siRNA כמו לפודיסיראן עשויות להציע יתרונות עמידים במינון לטווח ארוך".

לכ-20% מהאמריקאים יש רמות גבוהות של Lp(a) מה שמגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. רמות גבוהות של Lp(a) יכולות להכפיל או אפילו לשלש את הסיכון להתקף לב וקשורות לבעיות קרדיווסקולריות אחרות כגון שבץ והיצרות מסתם הלב (היצרות מסתם אבי העורקים). Lepodisiran הוא טיפול siRNA שתוכנן להפחית את רמות ה- Lp(a) על ידי עיכוב ייצור אפוליפופרוטאין (a) (apo[a]), מרכיב מפתח של Lp(a).

"הפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי התורשתי עבור מטופלים עם Lp(a) גבוה היא כבר זמן רב צורך קריטי ללא מענה. תוצאות אלו מציעות תקווה לאפשרות טיפול ארוכת טווח ועמידה", אמרה רות גימנו, סגנית נשיא קבוצת סוכרת, השמנת יתר ומחקר קרדיו-מטבולי באלי לילי. "נתונים אלו מדגישים את המחויבות של לילי לקדם את הרפואה הגנטית כדי להתמודד עם אחד האתגרים הדחופים ביותר בתחום הבריאות. אנו נמשיך להעריך את היתרונות הפוטנציאליים של לפודיסיראן בניסוי המתמשך בשלב 3 לתוצאות קרדיווסקולריות".

תופעות לוואי המתעוררות בטיפול (TEAEs) הקשורות לתרופת המחקר התרחשו ב- 1% (1/69) מקבוצת הפלצבו, 3% (1/36) מקבוצת ה-16 מ"ג, 12% (9/74) מקבוצת ה-96 מ"ג ו-14% (20/141) מקבוצת ה- 400 מ"ג המאוחדת. לא היו תופעות לוואי חמורות הקשורות לטיפול ב- lepodisiran. מוות יחיד אירע בקבוצת המינון של 16 מ"ג עקב סיבוכים של מחלה כלילית כרונית. משתתף אחד בקבוצת הפלצבו נגמל מתרופת המחקר עקב TEAE; עם זאת, אף לא אחד מהמשתתפים שקיבלו לפודיסיראן לא חוו TEAE שהוביל לירידה מהטיפול או מהמחקר.