כוחות צה"ל השמידו רקטות מוכנות לשיגור לשטח הארץ - אותרו מנהרות
צביקה סגל
09.04.25
צה"ל פרסם היום (שישי) את ממצאי תחקיר טבח 7 באוקטובר בקיבוץ נירים, לאחר שהציג אותם לחברי הקיבוץ, למשפחות הנרצחים והחטופים, ולמשפחות לוחמי צה"ל שהוצבו בבוקר המתקפה במוצב "הבית הלבן" הסמוך. התחקיר קבע שצה"ל "נכשל במשימתו להגן על תושבי הקיבוץ".
במתקפת חמאס באותו הבוקר נרצחו חמישה אזרחים: גדעון באבאני, רועי פופלוול, מור מאיר, דורון מאיר, ואורן אלפסי. חמישה נחטפו, מהם שלוש חטופות שבו בעסקה הראשונה ושניים נרצחו בשבי: יגב בוכשטב ונדב פופלוול.
שמונה חיילי צה"ל נחטפו לעזה, שלושה מהם הובאו לקבורה בישראל: סמ"ר תומר אחימס, סמל קיריל ברודסקי וסמל שקד דהן הי"ד. חמישה עדיין בשבי, מהם שלושה מוגדרים חללים: אל"מ אסף חממי, סרן עומר נאוטרה, וסמ"ר עוז דניאל הי"ד. שני חיילים נוספים, סמ"ר נמרוד כהן וסמ"ר עידן אלכסנדר, עדיין מוחזקים בשבי בחיים.
בתחקיר הצה"לי התברר שלקיבוץ נירים ולמוצב ה"בית הלבן" הסמוך חדרו 150 מחבלים, שנכנסו בשלושה גלים. הם רצחו, טבחו, בזזו וביצעו פשעים אכזריים נוספים. ערב המתקפה, פעלו בגזרה לוחמי גדוד 51 של חטיבת גולני ולוחמי שריון מגדוד 77 של חטיבה 7. כיתת הכוננות של הקיבוץ מנתה 8 לוחמים.
ב-Ynet ציינו כי הסכמי הפסקת האש שעליהם חתמה ישראל עם חמאס כדי לסיים את סבבי ההסלמה לאורך העשור שקדם לטבח 7 באוקטובר צמצמו והקטינו עוד ועוד את רצועת הפרימטר מעבר לגבול עם ישראל, שבה אסורה הייתה נוכחות של פלסטינים. התחקיר הצה"לי מבהיר את התרומה של המהלך הזה לתוצאות הרצחניות של אותו בוקר.
הטרקטור העזתי שקרע את גדר המערכת מול יישובי מרכז העוטף לא היה זר ל-153 הלוחמים מגדוד 51 של גולני ומחטיבה 7 של השריון ששמרו באותו סוף שבוע על הגזרה. הוא חרש שדה חקלאי בפאתי חאן יונס והגיע עד לטווח של 300-100 מטר מגדר הגבול. גם התצפיתניות של הגזרה הכירו אותו היטב, וכמוהו את הטנדרים של חמאס שבהם התניידו מדי יום מחבלים על הגבול בשנים שקדמו למלחמה, ממש עד קו הפרימטר מצידו העזתי.
בשעה 6:30 בבוקר ב-7 באוקטובר, בחסות 700 רקטות, גמע הטרקטור תוך דקה וחצי את 300 המטרים עד לגדר, כשמאחוריו נעים רגלית כמה עשרות מחבלי נוחבה מהכוח הפורץ הראשון לעבר קיבוץ נירים. הייתה זו חדירת הגדר הראשונה בעוטף כולו. מיד אחרי שפרץ בקלות את גדר המערכת דהרו דרך הפרצה עוד אופנועים וטנדרים עמוסים במחבלים לכל הנגב המערבי וכן מזרחה לכיוון אופקים ונתיבות.
הדרג המדיני בראשות נתניהו נכנע לדרישות חמאס: בהתחלה כווץ עומק רצועת החיץ ל-800 מטר, ואז ל-600 מטר ובסוף ל-300 מטר. בחלק מהמקומות היא אף עמדה על 100 מטר בלבד, לטובת "אזורים חקלאיים" של העזתים.
מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה, אל"מ אסף חממי הי"ד, דהר עם צוותו בג'יפ החפ"ק ממפקדת האוגדה הסמוכה לקיבוץ רעים אל פרצות הגדר הראשונות ליד נירים.
חממי וצוותו סמ"ר תומר יעקב אחימס וסמל קיריל ברודסקי נסעו בג'יפ כעשר דקות לנקודה ליד נירים ונעצרו כשהבחינו במחבלים. על-פי התחקיר, בדרך הספיק חממי להקפיץ את הכוחות האזרחיים בגזרה ואת החפ"קים, וב-6:44 הכריז בקשר: "כאן קודקוד, מכריז מלחמה".
בשעה 06:47 חפ"ק מח"ט דרומית נתקל במחבלים ראשונים מחוץ לגדר נירים, חיסל מספר מחבלים בהיתקלות, ונכנס לתוך הקיבוץ תוך חתירה למגע. בקרב קשה שארך כ-20 דקות, החפ"ק נלחם בתוך הקיבוץ והסתער לעבר המחבלים. בהיתקלות זו נפצע קשה מפקד החטיבה.
לוחמי החפ"ק שלצידו, סמ"ר תומר אחימס, סמל קיריל ברודסקי, פינו אותו למחסה סמוך למקלט בקיבוץ והעניקו לו טיפול רפואי, תוך שהם ממשיכים לנהל אש עם המחבלים כדי להגן על המח"ט. במהלך קרב זה שלושתם נפלו ובקיבוץ נותרו 8 מחבלים.
"אל"מ חממי ראה בדרכו לגדר מחבלים מגיעים לקיבוץ נירים ועשה את המוטל עליו", נקבע בתחקיר. "הוא נלחם בהם כחוליה כדי להגן על אזרחים ונגרר על-ידי שני לוחמיו למקלט בקיבוץ לאחר שנפצע מקליע בירכו ואיבד דם רב".
הקשר אחימס הספיק להכריז "המח"ט פצוע המח"ט פצוע", אבל בגלל המהומה ברשתות הקשר של הגזרה אף אחד בחמ"לים לא שמע זאת, ובמשך שעות לא ידעו בצה"ל ובאוגדה היכן נמצא מפקד החטיבה הדרומית. אחימס וברודסקי הספיקו להרוג שלושה מחבלים אך נפלו תוך זמן קצר בקרב של מעטים מול רבים.
ב-Ynet דווח כי נפילתו של חממי מנעה ככל הנראה תוצאות קשות יותר. לפי חקירות של מחבלים שנתפסו, ממצאים בזירה וחומרים מודיעיניים שנאספו בהמשך ברצועה, התברר שהכוח שהרג אותו בחר להתעכב ליד גופתו במקום להיכנס לקיבוץ הסמוך. המחבלים ראו את הג'יפ הממוגן ואת הציוד הרב והמשמעותי, והבינו שמדובר בדמות בכירה. לכן הם העדיפו להתמקד בחטיפת גופתו ולקיחת הג'יפ שלו לתוך עזה. בתחקיר מצוין כי "רק התיאום עם המפקדה שלהם בעזה, על מנת שלא תיפתח אש לעבר הג'יפ הצה"לי עם כניסתו לרצועה, נמשך כ-20 דקות שבהן עשרות מחבלים התרכזו בזירה ולא המשיכו לקיבוץ".
עיקר מסע ההרג בנירים נמשך כשעה, עד 9:20, והמחבל האחרון חוסל בקיבוץ בשעה 14:00 על-ידי כוח התגבור הראשון שהגיע חצי שעה קודם לכן מבסיס ההכשרות של חטיבת הקומנדו. רוב מחבלי הנוחבה עזבו את הקיבוץ סביב 9:30, ומשעה זו החל להיכנס הגל השלישי, שכלל כמה מחבלי ג'יהאד איסלאמי אך בעיקר עזתים לא חמושים שבזזו, שרפו ורצחו.
מהתחקיר עולה שבאזור קיבוץ נירים היו אמורים לפעול רק כמה עשרות בודדות של מחבלי נוחבה. רבים מהאחרים שחצו את הגדר יועדו להמשיך לבאר שבע ולכיבוש בסיסי חיל אוויר בדרום. "התגובה של לוחמי הבט"ש בגזרה העסיקה מאות מהמחבלים שלא המשיכו לעומק ישראל, ולכן הם פשוט הצטרפו לחבריהם ביישובי העוטף, כמו בנירים", נכתב בתחקיר.
התחקיר נתן גם תשובה ראשונית ומסוימת לשאלה כיצד לא ניתנה התרעה לכוחות בעוטף עזה, ולו של חצי שעה או אפילו 10 דקות. הרי אלפי מחבלים שמתארגנים לפלישה המונית יוצרים בהכרח חתימות מודיעיניות שצפות באוזן ובעין של צה"ל. אבל הכוח הראשון שחדר לישראל היה קטן יחסית וחשאי. הפלישה הרועשת הגיעה בעקבות פקודה שהוריד מטה חמאס רק לאחר השעה 6:29. מתוך 153 לוחמי הגזרה ומפקדיה מהשריון ומגולני, כ-100 נהרגו או נפצעו.
צביקה סגל
09.04.25
חני לוין
13:56
ישראל לפקוביץ
10:45
יענקי פרבר
09.04.25
אלי קליין
09.04.25
שלו שינברג
09:00