דו"ח חדש קובע: הידרדרות נפשית קשה בקרב החטופים

דו"ח חדש של מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים שפורסם השבוע, במלוא שנה וחצי לטבח השבעה באוקטובר, מתאר את מצבם הפיזי והנפשי של 24 החטופים החיים שנמצאים בשבי החמאס.

הדו"ח מציג ניתוח רפואי פרטני של מצבם הגופני והנפשי של החטופים לאחר שנה וחצי בשבי, ומבוסס על עדויות של שורדי שבי, סרטונים שפורסמו על ידי חמאס, ומידע שמסרו בני המשפחות.

על פי הדו"ח, כלל החטופים מוחזקים בתנאים קשים ביותר. מעבר לפגיעה הפיזית, הדו"ח מתאר הידרדרות נפשית עמוקה בקרב החטופים. עדויות של שורדי שבי מצביעות על כך שבמהלך תקופות של פעילות צבאית מוגברת של צה"ל, שוביהם נוקטים בענישה קשה יותר.

מתוך 24 החטופים החיים, מ-20 התקבלו אותות חיים. לפחות שמונה מהחטופים מתוארים כבעלי פציעות משמעותיות, חמישה סובלים ממחלות כרוניות או תגובות אלרגיות חריפות. ״המוות הזה הוא מוות בר-מניעה – כזה שניתן למנוע באמצעים רפואיים, נפשיים, ושחרור מיידי מהשבי״ - נכתב בסיכום הדו"ח. 

ממצאי הדו״ח נשלחו לארגוני רפואה בינלאומיים והוצגו לתקשורת הזרה.

לפי הדו"ח, כלל החטופים מוחזקים בתנאים קשים ביותר: מרביתם במנהרות תת-קרקעיות ללא אור יום, אוויר צח או תנאי מחיה בסיסיים. הם סובלים ממחסור חמור במזון ובמים, מהיעדר מוחלט של טיפול רפואי ומעינויים פיזיים ונפשיים. הדו"ח מצביע על כך שהחטופים סובלים מתת־תזונה בדרגה קשה.

רבים מהם ירדו במשקל באופן ניכר, וסובלים מחולשה פיזית קיצונית, איבוד מסת שריר, תשישות, פגיעות עור, שלשולים תכופים, והקאות. תסמינים אלה תועדו בעדויות החטופים ששבו, ונמשכים גם בקרב מי שעדיין מוחזקים – על פי תיאורי מצב עדכניים מסרטונים ועדויות חטופים ששוחררו לאחרונה.

לפחות שליש מהחטופים סובלים מפציעות פיזיות מתועדות – בהן פציעות רסיסים, כוויות, חבלות חמורות, שברים בעצמות, פגיעות עיניים ונזקים עצביים. אצל אחרים מדובר במחלות רקע לא מטופלות – כגון אסתמה, בעיות עיכול כרוניות, מחלות עור ואלרגיות חריפות. היעדר טיפול רפואי בחלק מהמקרים מהווה סכנת חיים מיידית.

מעבר לפגיעה הפיזית, הדו"ח מתאר הידרדרות נפשית עמוקה בקרב החטופים: תסמיני דיכאון, חרדה קשה, מצוקה פסיכולוגית מתמשכת, תחושת חוסר אונים ואובדן תקווה. חלקם מוחזקים בבידוד ממושך, כולל מנותקי קשר מכל אדם במשך שבועות ואף חודשים. על פי עדויות שורדי שבי, שוביהם מנעו מהם שינה, השפילו אותם באופן שיטתי, והעניקו להם עדכונים מכאיבים – חלקו שקרי – על מצב משפחותיהם.

תנאי שבי: בידוד, תברואה לקויה, תנאים סביבתיים מסוכנים תנאי הכליאה המתוארים בדו"ח כוללים שהייה במנהרות צפופות ללא אפשרות לעמוד, ללא אוורור, בטמפרטורות קיצוניות ובלחות גבוהה. הם שוהים במקומות חסרי אור טבעי, ולעיתים גם ללא גישה לשירותים. מקלחת, אם בכלל ניתנת, מתבצעת אחת לחודש באמצעות דלי.

ישנם חטופים ששהו בשלשלאות לתקופות ממושכות. הם שותים מים שאינם ראויים לשתייה, צורכים כמויות מזון מזעריות, ולעיתים נאלצים להתחנן למזון או לבצע פעולות משפילות בתמורה. עדויות של חטופים ששוחררו מצביעות על כך שבמהלך תקופות של פעילות צבאית מוגברת של צה"ל, שוביהם נוקטים בענישה קשה יותר – הכוללת השפלות, בידוד, והגברת תחושת האיום.

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים:  ״כאשר בוחנים יחד את הבריאות של כל החטופים נחשפת תמונה מזוויעה של חיים בגיהינום. כל החטופים סובלים עינויי גוף ונפש לא אנושיים ונמצאים בסכנת מוות. כולם הומניטרים ואת כולם יש להציל בדחיפות עליונה. החזרת כל החטופים, החיים והחללים, קריטית לבריאות המשפחות ולבריאותנו כאומה״.