הפרעות בשינה עמוקה עלולות להאיץ את מחלת אלצהיימר

במחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine ב-17 באפריל 2025, חוקרים מאוניברסיטת ייל גילו ראיות המצביעות על כך שמחסור בשינה עמוקה, ובפרט בשלבי השינה האיטית ובשלב השינה עם תנועות עיניים מהירות, עלול להאיץ את הידרדרות אזורים במוח הקשורים למחלת אלצהיימר.

ד”ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר באסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה על המחלה וההשלכות.

המחקר, שנערך תחת הנהגתה של ד”ר גאוון צ’ו, חוקרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ייל, בחן את דפי השינה ותמונות המוח של קבוצת משתתפים לאורך תקופה ממושכת. הממצאים הראו כי אנשים שבלו פחות זמן בשלבי השינה האיטית ו-REM הראו נפח קטן יותר באזור הקודקודי התחתון במוח, אזור הידוע כפגיע בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר. הממצאים האלה התגלו יותר מעשור לאחר מכן, מה שמצביע על כך שהפרעות בשינה עלולות לקדום ולחזות שינויים ניווניים במוח.

האזור הקודקודי התחתון ממלא תפקיד חיוני באינטגרציה של מידע חושי, כולל עיבוד מרחבי-חזותי, תפקודים שנפגעים לעיתים קרובות במטופלים עם אלצהיימר. הצטמקותו של אזור זה אצל אנשים עם ארכיטקטורת שינה לקויה מצביעה על כך ששינה עלולה להיות גורם סיכון ניתן לשינוי במניעת אלצהיימר.

הגילוי הזה חשוב במיוחד לאור האוכלוסייה המזדקנת והגידול במספר החולים באלצהיימר. זיהוי מוקדם של סמנים וגורמי סיכון ניתנים לשינוי חיוני לפיתוח אסטרטגיות מניעה. כפי שציינה ד”ר צ’ו, "הממצאים שלנו מצביעים על כך שדפי השינה של אדם במהלך הלילה יכולים לשמש כסמן פוטנציאלי לזיהוי אנשים שעלולים להיות בסיכון מוגבר לניוון מוחי הקשור לאלצהיימר".

מהזווית הקלינית, המחקר פותח דרכים חדשות להתערבות מוקדמת. אם אכן איכות השינה משפיעה על התקדמות אלצהיימר, שיפור היגיינת השינה וטיפול בהפרעות שינה עלולים להפוך לחלק בלתי נפרד מאסטרטגיות מניעת אלצהיימר. זה רלוונטי במיוחד למטופלים עם מצבים הפוגעים בשינה, כמו השמנת יתר, שקשורה לעיתים קרובות להפרעות שינה כמו דום נשימה חסימתי בשינה, המשפיעות על איכות השינה, כולל השלבים העמוקים של השינה האיטית ו-REM.

בתור מומחית בכירורגיה ובטיפול בהשמנת יתר, היא מציינת כי לעיתים קרובות במטופלים הסובלים מהפרעות שינה. הקשר בין השמנת יתר, שינה ובריאות הכללית מורכב, אך המחקר החדש הזה מדגיש עוד סיבה מדוע טיפול בהפרעות שינה חיוני. שינה לקויה משפיעה לא רק על הבריאות המטבולית אלא עלולה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח על בריאות המוח.

כדי להעניק הקשר רחב יותר, חשוב להזכיר את חשיבותה של השינה בבריאות הכללית. שינה אינה רק תקופה של מנוחה; היא תהליך דינמי בו המוח עובר תחזוקה חיונית ומחזק זיכרונות. שלבי השינה השונים ממלאים תפקידים שונים: השינה האיטית קשורה לשיקום גופני ולקונסולידציה של זיכרונות, בעוד שהשינה בשלב REM קשורה לחלומות ולעיבוד רגשי.

המכון הלאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI) ממליץ למבוגרים לישון בין 7 ל-9 שעות בכל לילה. עם זאת, רבים לא מגיעים לכמות זו, לעיתים בגלל גורמי אורח חיים, לחץ או מצבים רפואיים תת-שטחיים. חוסר שינה כרוני קשור למגוון בעיות בריאותיות, כולל מחלות לב וכלי דם, סוכרת וכעת, באופן פוטנציאלי, הפרעות ניווניות במוח כמו אלצהיימר.

מחקר נפרד שפורסם ב-2023 מצא כי הרגלי שינה טובים יכולים להוסיף כמעט 5 שנים לציפיית החיים של גברים וכמעט 2.5 שנים לציפיית החיים של נשים. זה מדגיש את ההשפעה העמוקה של השינה על אריכות הימים ועל הבריאות הכללית.

למי שמעוניין לשפר את איכות השינה, עקרונות בסיסיים של היגיינת שינה יכולים לעשות הבדל משמעותי. אלה כוללים שמירה על לוח זמנים קבוע לשינה, יצירת סביבה מרגיעה, הימנעות מקפאין וממכשירים אלקטרוניים לפני השינה וניהול לחץ דרך טכניקות הרפיה.

לסיכום, הקשר בין שינה עמוקה לבין סיכון לאלצהימר הוא תחום מחקר מרתק שדורש חקירה נוספת. ככל שאנחנו ממשיכים לפענח את המורכבויות של השינה ותפקידה בבריאות המוח, ברור יותר ששינה טובה אינה רק עניין של הרגשה מנוחה; היא עלולה להיות גורם מפתח בשמירה על תפקוד קוגניטיבי ובהפחתת הסיכון לדמנציה.

המחקר מצביע על כך שפחות זמן בשינה עמוקה עלול להאיץ את הידרדרות האזור הקודקודי התחתון במוח, אזור פגיע בשלבים המוקדמים של אלצהיימר.

שינה איכותית עשויה להיות גורם מפתח במניעת דמנציה, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון כמו מבוגרים ובעלי השמנת יתר.

טיפול בהפרעות שינה, כמו דום נשימה חסימתי בשינה, עשוי להפחית את הסיכון לניוון מוחי.

המלצות לשיפור השינה כוללות שמירה על לוח זמנים קבוע, יצירת סביבה מרגיעה, והימנעות מגירויים לפני השינה.

כשאנחנו חוקרים את סודות המוח האנושי, מחקרים חדשים מצביעים על קשר מרתק ואף מטריד בין שינה לבין הסיכון לפתח מחלת אלצהיימר.