אירופה מייבאת שנאה: "מחלחלת לרחובות, לבתי הספר ולרשתות החברתיות"

סקר מקיף חדש שהוצג היום בכנס השנתי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה במדריד, מאשר: אירופה מייבאת אנטישמיות, שמעובה בגלל הסכסוך במזה"ת, מחלחלת לרחובות, לבתי הספר ולרשתות החברתיות.

הסקר נערך על ידי איגוד הארגונים היהודים באירופה EJA בסיוע חואן סוטו, מומחה להגירה ובעל ניסיון נרחב בעבודה עם מכוני מחקר. הסקר המקיף כלל 4,400 נשאלים במדגם מייצג שערכה חברת הסקרים האירופית המובילה IPSOS , בשש מדינות במערב אירופה; צרפת, גרמניה, בריטניה, ספרד, הולנד ובלגיה.

יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה EJA, הרב מנחם מרגולין, חשף את הממצאים בפתיחת הכינוס השנתי של EJA שנפתח הבוקר במדריד, ספרד, בהשתתפות יותר מ־150 מנהיגים יהודיים, מקבלי החלטות ונציגי חברה אזרחית, תחת הכותרת:

"לבנות או לעזוב? זמן ההכרעה של יהדות אירופה"

במהלך הצגת הסקר הדגיש הרב מרגולין: "אנטי־ציונות ואנטישמיות הן שני צדדים של אותו מטבע. אירופה מייבאת שנאה, והסכסוך הישראלי-פלשתיני ואירועי 7 באוקטובר שימשו זרז. התוצאה היא גל חדש של נרטיבים אנטי־יהודיים, שמתפשטים במהירות בערים ברחבי היבשת. מרבית המנהיגים הפוליטיים, נשיאי האוניברסיטאות והתקשורת ממשיכים להתחמק מהשיח הזה – וכל זמן שהם שותקים, האנטישמיות הופכת לנורמה, והמחיר שמשלמים יהודי אירופה הולך וגדל".

ממצאים עיקריים

צעירי אירופה – סופגים ומגבירים את השנאה. 28% מהאירופים בגילי 18–24 השתתפו או נחשפו לאמירות אנטישמיות שהוסוו כביקורת על ישראל. לרוב – במקום העבודה (48%), אחר כך בשיחות עם חברים ובני משפחה, ובמרחב הציבורי והדיגיטלי.

סכסוך מיובא – השלכות מקומיות חמורות

65.4% מהאירופים סבורים שהמלחמה במזרח התיכון השפיעה על תפיסות הציבור כלפי יהודים במדינותיהם. 55% טוענים שהתפיסה כלפי יהודים הורעה – בעיקר בצרפת ובגרמניה.

הנתונים ממחישים כיצד עימות חיצוני הופך לחבית חומר נפץ מקומית. 20.4% מהאירופים מאשימים במפורש את היהודים בארצם באחריות למלחמה – ובספרד הנתון מגיע ל-24%, הגבוה ביותר מבין שש המדינות שנבדקו.

תפקידה של התקשורת – היהודים משלמים את המחיר

49.3% מהמשיבים סבורים שהסיקור התקשורתי של הסכסוך הישראלי־פלסטיני פוגע בקהילות היהודיות המקומיות. התחושה הזו חזקה במיוחד בהולנד (62.6%) ובגרמניה (52.3%).

כשמדובר בביטחון אישי, התמיכה הציבורית גוברת אך הממשלות עדיין לא פועלות

על אף היקף האיום, התגובה הפוליטית חלשה: רק 18.4% מהאירופים רואים באנטישמיות עדיפות לאומית. אולם כאשר הסוגיה מוצגת כעניין של ביטחון אישי והגנה אזרחית – התמיכה מזנקת ל־40.3%.

מבין התומכים:

70.8% תומכים באבטחה מוגברת לקהילות יהודיות. 66.9% תומכים בהרחבת החינוך

מי מובילה – ומי נכשלת – בהגנה על יהדות אירופה

הסקר מדרג את שש המדינות שנבדקו לפי רמת התמיכה והביטחון שהן מעניקות לקהילות היהודיות. התמונה העולה היא של יבשת מפולגת:

בריטניה – המדינה התומכת ביותר ביהודים: 48% מהציבור תומכים בפעולה ממשלתית נגד אנטישמיות, שיעור נמוך של האשמת יהודים במלחמה, ותחושת נוחות גבוהה כלפי יהודים.

צרפת – מדינה מפולגת: מצד אחד מתנגדת להאשמות אנטישמיות, אך מצד שני מייחסת אחריות רבה לישראל – מה שמעורר חוסר נוחות גובר בקרב יהודי המדינה.

הולנד – הציבור מביע דאגה רבה מהתפקיד של התקשורת בהפצת אנטישמיות, אך התמיכה בפעולות מעשיות למיגור התופעה נותרת מתונה.

גרמניה – מודעת לבעיה אך מגיבה באיטיות: 52% מהאזרחים רואים בתקשורת גורם מחמיר לאנטישמיות, אך הממשל אינו מעניק לנושא עדיפות פוליטית גבוהה.

ספרד – מדאיגה במיוחד: שיעור ההאשמה הגבוה ביותר כלפי יהודים, לצד היעדר תמיכה ציבורית בפעולה ממשלתית.

בלגיה – המדינה העוינת ביותר: תחושת ניכור גבוהה כלפי יהודים ותמיכה מזערית בהתערבות ממשלתית.

מסקנה: אירופה על סף קריסה מוסרית

הנתונים חד־משמעיים: המתחים הגיאופוליטיים חודרים לתוך המרקם החברתי של היבשת, וקהילות יהודיות הן הראשונות לשלם את המחיר. השאלה איננה מה קורה — אלא האם הממשלות יגיבו לפני שיהיה מאוחר מדי. האנטישמיות קורעת את הערכים שעליהם מתיימרת אירופה להתבסס.

היהודים אולי הראשונים להיפגע — אך ההיסטוריה מלמדת שהם לעולם אינם האחרונים. אירופה חייבת לפעול עכשיו: להגן על יהודיה — או לראות את ערכיה נמוגים. סיכם הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה.