ראשי יהדות אירופה בהחלטת חירום: "השתיקה של אירופה מול האנטישמיות – בלתי נסלחת"

בסיומה של הוועידה השנתית של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) במדריד, מעל 150 מנהיגים יהודיים מיבשת אירופה העבירו ברוב גדול – מסר חד וברור לממשלות אירופה: קחו אחריות על ביטחון היהודים – או שתישאו באשמה לקריסת הדמוקרטיה והערכים שאתם מתהדרים בהם.

הוועידה, שנערכה תחת הכותרת "לבנות או לעזוב? רגע האמת של יהדות אירופה", חשפה את ממדי האנטישמיות ההולכת ומתפשטת ברחובות, באקדמיה, בפוליטיקה ובחיי היום־יום – ואת חוסר המעש של מוסדות אירופיים שמסרבים להתעמת עם המציאות.  "אנטי־ציונות ואנטישמיות הן שני צדדים של אותו מטבע," אמר הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA). "אירופה ייבאה שנאה – והיא כבר איננה נסתרת, אלא גלויה לעיני כל. המנהיגים שמעלימים עיין מהתופעה ושותקים שתיקה רועמת למרות חומרתה – תורמים ישירות להעמקת הבעיה".

החלטת חירום: כשאירופה כושלת – עלינו להוביל

בתגובה לגל חסר תקדים של אנטישמיות, ולאוזלת ידן של ממשלות, אומצה תוכנית פעולה נחרצת בת שישה סעיפים – אתגר ישיר למוסדות האיחוד האירופי:

הגדרה משפטית מחייבת של אנטישמיות
על האיחוד האירופי ובית הדין האירופי לזכויות האדם לאמץ ולאכוף הגדרה אוניברסלית, ברורה ותקפה מבחינה פלילית בכל המדינות החברות.

אמנת אזרחים כלל-אירופית

יש להשיק קמפיינים ציבוריים שיזכירו לכל אזרח אירופי את חובתו לערכים של סובלנות, כבוד הדדי ושוויון.

אחריות מוסדית באקדמיה

יש להתנות מימון ציבורי באי־סובלנות כלפי אנטישמיות באוניברסיטאות ובשמירה על סטנדרטים של חופש ביטוי והגנה על סטודנטים יהודים.

הקצנה בקמפוסים – איום ביטחוני

יש להכיר ברדיקליזציה באוניברסיטאות כאיום ביטחוני ממשי, ולא כבעיה שולית של סטודנטים יהודיים.

שיתוף פעולה עם רשויות אכיפה

קריאה לשיתוף פעולה הדוק בין התביעה הכללית, המשטרה והקהילות היהודיות באכיפה ובחקירה של פשעי שנאה אנטישמיים.

כוח משימה יהודי כלל-אירופי

הקמת גוף מרכזי שיתאם את מאבק הקהילות והארגונים ברחבי היבשת – משפטית, פוליטית וביטחונית. הרב מרגולין סיכם: "אנחנו כבר לא מבקשים. אנחנו דורשים את זכויותינו – ונוביל היכן שאחרים נכשלו". ההחלטה עברה ברוב קולות ב-13 במאי 2025 ותועבר לכל מוסדות האיחוד האירופי ולממשלות החברות.

סקר חדש חושף את עומק המשבר

במהלך הוועידה הוצג סקר מקיף של EJA ומכון Ipsos בקרב 4,400 משתתפים ב־6 מדינות. הממצאים קשים:

28% מהצעירים באירופה נחשפו לאמירות אנטישמיות במסווה של "אקטיביזם"

65% טוענים שהסכסוך במזרח התיכון החמיר את יחסי הציבור כלפי יהודים

20.4% מאשימים את יהודי ארצם באחריות למלחמה

49.3% מאמינים שסיקור התקשורת תורם לאנטישמיות מקומית

דייוויד לגה, ראש תחום מדיניות ב־ EJA וחבר פרלמנט אירופי לשעבר:
"זו לא שאלה של מקרים בודדים – זו קריסה מערכתית. המוסדות שאמורים להגן על יהודים פשוט עומדים מהצד ומסתכלים איך אנחנו טובעים."

קולות מהשטח: זה לא דיון – זו אזעקת חירום

דאגלס מארי, סופר ופובליציסט בריטי: "אנטישמיות היא סימן למחלתה של חברה. כל חברה שמספקת מקלט לאנטישמים – תתפורר".

מנואל ואלס, שר בממשלת צרפת ולשעבר ראש הממשלה: "אירופה חזרה להיות מקום שבו אפשר למות רק בגלל שאתה יהודי. זו מלחמה על נשמתה של היבשת."

הרב יהודה קפלון – מועמדו של הנשיא דונלד טראמפ לשמש כשגריר מיוחד של ארצות הברית וכשליח מיוחד לניטור ולמאבק באנטישמיות: "יותר מ־40 ממשלות התחייבו להילחם באנטישמיות. הגיע הזמן שיקיימו את ההתחייבות. קמפוסים אסור שיהיו מקלט לשנאה".

ד"ר רחלי ברץ, ראש מחלקת המאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית: שנת 2024 הייתה השנה הקשה ביותר ליהודים מזה 50 שנה. לא מדובר רק בשנאה – אלא בניסיון למחוק את עצם קיומה של מדינת ישראל".

ג'ואל מרגי, נשיא קונסיסטואר פריז ויו"ר מועצת המנהיגות של EJA: "הקשר בין יהדות אירופה לישראל בלתי ניתן לניתוק. אנחנו לא עוזבים – אבל גם לא נשתוק בעוד אחינו ואחיותינו מאוימים".

פרופ' אלי ספיר, מרצה לסוציולוגיה, אוניברסיטת מאסטריכט: "האנטישמיות כבר איננה תופעה קיצונית – היא הפכה לנורמה. הבעיה היא לא רק הקללות – אלא איך מוסדות שלטון ואקדמיה מקבלים זאת כמובן מאליו".

טורסטן קרוקמאייר, מפקד משטרת מדינת הסן, גרמניה: "המאבק באנטישמיות הוא חלק בלתי נפרד מהגנה על הדמוקרטיה. אנחנו בגרמניה הוכחנו: שיתוף פעולה בין המשטרה לקהילות מציל חיים".

לקראת נעילת הוועידה, עלה הרב מנחם מרגולין לבמה ואמר: "לא עוד הצהרות עמומות. לא עוד גינויים רכים. לא עוד מחוות סמליות.