עומר ונקרט על רגעי החטיפה: "בני שנתיים על הכתפיים של ההורים שלהם עושים עלי לינץ"
שורד השבי עומר ונקרט סיפר לרויטרס על השבי הנורא ועל הרגעים בהם העזתים הסתערו עליו. ונקרט סיפר: "בני שנתיים על הכתפיים של ההורים שלהם, עם אבנים, עושים עליי לינץ', חוסמים את הטנדרים של חמאס ומנסים למשוך אותי ממנו"
עומר ונקרט בכיכר החטופים צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
שורד השבי עומר ונקרט, ששרד 505 ימים בגיהינום בעזה, סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס על הטבח בשבעה באוקטובר ועל תקופת השבי הארוכה. עומר זעם על כך ששאר החטופים עדיין נמצאים בעזה, גם לאחר שכל העולם שמע את סיפורי הזוועה של המשוחררים: "אני לא מצליח להבין את העניין הזה, שאתם שומעים מה אנחנו מספרים, שמעתם אותי, אני בכל מקום, שמעתם אותנו בכל מקום. איך אפשר להשאיר שם אנשים עוד דקה אחת? איך?".
עומר תיאר את הרגעים במיגונית ממנה נחטף: "פתאום היה צבע אדום, ונהיה מאוד מאוד חם. התחיל להיכנס עשן והבנו שמציתים את המיגונית. האש התחילה להיכנס כבר פנימה. הם השאירו את הגופות שהיו בכניסה למיגונית. בשלב הזה הצלחתי להרים את עצמי ונדהמתי לגלות שבחרו לא לירות בי, אלא לחטוף אותי".
ונקרט סיפר כי כשהגיע לעזה, תושבים בכל הגילאים התסערו על המשאית: "בני שנתיים על הכתפיים של ההורים שלהם, עם אבנים, עושים עליי לינץ', חוסמים את הטנדרים של חמאס ומנסים למשוך אותי ממנו בזמן שהם מכים אותי בכל דבר שהיה להם".
לאחר מכן, הוחזק ונקרט למשך זמן קצר בבית חולים ברצועה,"אחר כך הועברתי לטנדר אחר, נסענו במשך כמה דקות, מתחת לאדמה. שם הייתי עד יומי האחרון. לא יצאתי פעם אחת מאז 7 באוקטובר".
ונקרט שיתף כי בתקופת השבי, המחבלים הכו אותו ואת החטופים שהוחזקו ביחד איתו. "השאירו אותי קשור במשך שלושה ימים עד שהביאו לי משהו ללבוש, הם החליטו להחמיר את התנאים שלי, בין אם זה אוכל או מים, כדי להתעלל בי נפשית ופיזית. הם הורידו את כמות המזון".
עוד אמר: "נתנו לי פיתה אחת ביום, והיא הייתה מכוסה בעובש. בשלב מסוים הם גם ירקו, השפילו, קיללו, וגם התעללו פיזית. הם הכו אותי מספר פעמים בצינור עופרת".
