נתניהו דרש מראש השב”כ מידע מסווג על מתעדי בנו במיאמי

בעקבות פרסום תמונות של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, כשהוא נראה במרפסת דירת יוקרה במיאמי בזמן הלחימה בישראל, פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש השב”כ, רונן בר, ודרש לקבל מידע מסווג על הפעילים שעמדו מאחורי התיעוד – כולל זהותם ומקורות מימונם.

התמונות, שפורסמו בפברואר 2024 ב”דיילי מייל” הבריטי – צהובון מוביל – הציגו את יאיר נתניהו שוהה במרפסת דירת יוקרה במיאמי, הרחק מהאירועים בארץ, ועוררו סערה ציבורית ותהיות לגבי מימון האבטחה סביבו, שמוערך במיליוני שקלים בשנה.

בעקבות הפנייה, ראש השב”כ פתח בבדיקה, ואנשי הארגון איתרו את המתעדים. לפי עדותו של בר בתצהיר שהגיש לבג”ץ, צוין כי המתעדים לא עברו על החוק, אך הוסבר להם כי צילום יעד מאובטח עלול להיתפס בטעות על-ידי המאבטחים כאיום ביטחוני.

בהמשך, כך נחשף ב”הארץ”, התברר כי בין הפעילים היה אופיר גוטלזון, ממובילי המחאה נגד נתניהו בארה”ב, שהוזהר בידי שב”כ לא לפרסם פרטים על מיקומו של יאיר נתניהו. בעבר ניסה יאיר נתניהו לקבל נגד גוטלזון צו הרחקה, אך חזר בו.

ברקע הפרשה, טען נתניהו בפני בר כי השב”כ אינו מטפל כראוי באיומים והסתה כלפיו ובני משפחתו, ואף מחה על כך שלדבריו ישנה אכיפה בררנית ביחס לפעילי שמאל וימין – תוך שהזכיר את המקרה של אילנה ספורטא, שנשפטה לאחר שאיימה על משפחת בנט.

בתצהירו לבית המשפט, חשף בר כי נתניהו ביקש מהשב”כ להפעיל כלים חריגים כלפי פעילי מחאה, כולל מעקב אחר גונן בן יצחק (מראשי המחאה המשפטית) ודרישה להדיח מתוך השב”כ את בן זוגה של שקמה ברסלר, לאחר שזהותו הודלפה.
בר סירב לדרישות אלו, וטען כי תפקיד השב”כ מחייב זהירות במגע עם סוגיות של חופש מחאה, והדגיש כי פוטר לבסוף בשל סירובו לגלות “נאמנות אישית” לראש הממשלה.

השבוע קבע בג”ץ כי פיטורי ראש השב”כ לא היו תקינים, וכי ראש הממשלה פעל בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת המימון מקטאר. השב”כ ולשכת ראש הממשלה סירבו להתייחס לדברים.