מי יחלקו את הסיוע בעזה? חשדות לניגודי עניינים וההליך החשאי והסודי

על פניו, המודעה נראתה תמימה: חברה שתפעל בתיאום עם הצבא מחפשת שותפים להקמת אתר לחלוקת סיוע הומניטרי ברצועת עזה. לצד מידע בסיסי - שעות הפעילות, מיקום, ותצהיר שהחברה נבחרה על ידי המדינות המתווכות במאמצים להפסקת אש - הופיע שם החברה: SRS. שלוש האותיות הללו משכו את תשומת הלב של ארגוני הסיוע הפועלים ברצועה מזה שנים, שהכירו כי החברה אלמונית וחסרת ניסיון בתחום.

העלון הופץ בחודש מרץ, לקראת תחילת פעילות מתוכננת מיד עם סיום השלב הראשון של עסקת החטופים, שנועד להסתיים סביב אמצע אפריל. אלא שהשלב הראשון היה גם האחרון, עם חידוש הלחימה ב-18 במרץ. למרות זאת, סוגיית חלוקת הסיוע ההומניטרי נותרה רלוונטית ואף התגברה. סימני השאלה סביב החברה האלמונית, שעשויה להתחיל לפעול כבר השבוע, לא פחתו, ואף גברו - ולא רק בקרב הפועלים בשטח.

תחקיר “הארץ” מגלה שגם במערכת הביטחון, בעבר ובהווה, הופתעו מהבחירה בחברה זו. אך ההפתעה לא היתה נוכחותה, אלא אופן ההליך כולו - שנסגר מאחורי דלתות סגורות וללא מכרז, פטור ממכרז, או מעבר דרך הצינורות המקובלים, כגון מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ”ש), שהיה אחראי עד כה על הכנסת הסיוע.

ההליך בוצע על ידי אלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת צוות מיוחד שהקים יחד עם אנשי עסקים וקצינים במילואים, שנקרא “צוות גופמן”. הצוות ניהל מגעים עם החברה בארץ ובחו”ל ואף אישר העברת מיליוני שקלים לטובת “עבודות מטה” - כל זאת ללא ידיעת בכירי מערכת הביטחון.

מקורות במערכת הביטחון העלו חשש להתנהלות לא תקינה, הכוללת חשדות לאינטרסים אישיים של חלק מהמעורבים. בנוסף, עלה שם נוסף שהשתלב בלב הדיונים - שלומי פוגל, איש עסקים המקורב לנתניהו, אשר הכחיש כל קשר לנושא.

SRS מציגה עצמה כחברה אמריקאית. בראש הנהלתה עומד, בין היתר, פיל ריילי, בכיר לשעבר בסוכנות הביון האמריקאית CIA, אשר עומד גם מאחורי חברה נוספת בשם “אורביס”. לאורביס יש ניסיון מסוים בעזה - בין השאר בשירות אבטחת ציר נצרים בזמן הפסקת אש, באמצעות שכירי חרב. במסגרת אורביס פועלת גם החברה Solutions-UG, שמגייסת יוצאי צבא אמריקאים בעלי ניסיון קרבי, במיוחד דוברי ערבית בניבים שונים.

הנושא של חלוקת הסיוע ההומניטרי נידון במערכת הביטחון כבר זמן קצר לאחר תחילת המבצע הקרקעי בעזה בסוף 2023. עם התגברות התקריות שבהן סיוע הושחת, נבזז או פגע בפלסטינים, גבר הלחץ הבינלאומי על ישראל למצוא פתרון חלופי לדרך חלוקת הסיוע, במקום השיטה הישנה והלא יעילה.

בשעתו, שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט הורה לפתוח בעבודת מטה, ובמסגרתה הוצעו שתי חברות - אוסטרלית ובבעלות איש עסקים ישראלי-אמריקאי, מוטי כהנא, עם ניסיון בסיוע לצבא האמריקאי בעיראק ובסוריה. כהנא הציג תוכנית מפורטת והצהיר כי הוא מוכן להוביל גם את נושא הבידוק הביטחוני בציר נצרים. הפיילוט שאושר כלל מרחבים הומניטריים עם צוותים קטנים, שיירות רכבים ולוחמים לאכיפת הסדר.

אך המגעים עם כהנא קופאו בחודשים שלאחר מכן. במקביל, עלה שמו של שלומי פוגל במגעים דומים. בחודשים לאחר מכן התברר כי מגייסים עשרות עובדים לאבטחה בשכר גבוה, אך לא דרך כהנא - אלא דרך אורביס.

בתקופה זו התחוללו שינויים פוליטיים וביטחוניים: גלנט פוטר, ישראל כץ החליפו, אבי גיל עזב את תפקיד המזכיר הצבאי של נתניהו, ורומן גופמן מונה במקומו. לאחר מכן הועבר נושא חלוקת הסיוע למשרד ראש הממשלה, בעוד צה”ל הופתע מהמהלך.

גופמן, שהכיר את הנושא עוד מימיו כראש מתפ”ש, הקים צוות קטן בראשות שני קצינים במילואים, שלירן טנקמן ויותם הכהן. צוות זה נותר פעיל תחת מפקד פיקוד הדרום תא”ל ארז וינר, ויחד עם אלוף-משנה גבי סיבוני, דחפו להרחבת הפעלת חברות אזרחיות לנושא הבידוק וחלוקת הסיוע.

בצה”ל החלו להישמע קולות של אי נוחות מחוסר השקיפות ומהעובדה שהנושא מנוהל בעיקר באמצעות משרד ראש הממשלה והשב”כ, ולא דרך גורמי הביטחון הרגילים. חיפשו אחר מידע על החברה שנבחרה, אך קיבלו רק התחמקויות.

לאחרונה התברר כי לפני הבחירה הרשמית, צוות מטעם גופמן ושב”כ שלח נציגים לארצות הברית לפגישות עם אורביס, ולמערכת הביטחון הוצגו תשלומים במיליוני שקלים שהועברו לחברה, למרות שהליך הבחירה טרם הושלם.

הפתעות לא פסקו כאן: עם כניסת עובדי החברה לרצועה, התברר כי הם הגיעו ללא ציוד מתאים, ללא מדים, וללא מעבר בדיקות ביטחוניות מסודרות של השב”כ – עובדה בלתי מתקבלת על הדעת בשטח רגיש כל כך. גם ארגוני סיוע והאו”ם לא מתכוונים לשתף פעולה עם הקרן האלמונית GHF, שהוקמה בשוויץ ומקושרת ל-SRS ואורביס.

עלות הפרויקט מוערכת במאות מיליוני דולרים לחצי שנה, אך מעורפלת ברוב פרטיה, והמידע על בעליהן של החברות אינו ברור, גם בקרב בכירי צה”ל ומשרד הביטחון. שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, חשף כי ישראל שותפה להקמת הקרן, שהוקמה על ידי בוגרי כוחות מיוחדים לשעבר, הפועלים בסיוע הומניטרי ברחבי העולם.

החשדות שמעלים חלק ממערכת הביטחון מצביעים על חשש לניגוד אינטרסים כלכליים ואישיים – במיוחד לאור התמשכות המלחמה והמשבר ההומניטרי החריף בעזה. עם זאת, נראה שההחלטה סופית התקבלה, ושהחברה האלמונית תמשיך לפעול, אף אם חברות ותיקות ומנוסות הוחמצו מהתהליך.

“החברה שתיכנס עכשיו, זו אותה חברה שהיתה בציר נצרים, אורביס, אולי רק בשם אחר,” אמר מקור ביטחוני ל”הארץ”. “בסוף אלה חברות קטנות שיושבות תחת חברה גדולה שמספקת שלל שירותים: חלוקת מזון, אבטחה, סילוק פצצות וכדומה. אומרים שזו חברה אמריקאית, אבל בצה”ל ובמשרד הביטחון לא ראו את האמריקאים. אולי בשב”כ ובמשרד ראש הממשלה יודעים. צריך לשאול אותם.”