האמון בפיקוד הבכיר של צה"ל משתקם; האמון בצמרת שב"כ נשאר נמוך

נתונים חדשים מתוך מדד החברה הישראלית לחודש מאי של JPPI – המכון למדיניות העם היהודי, חושפים כי מחצית מישראלים (51%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה", ועוד 17% השיבו "די נמוכה". 

זאת, לעומת עשירית (10%) שמעידים שרמת האמון שלהם בממשלה היא "מאוד גבוהה" ועוד 19% שהשיבו "די גבוהה". בפילוח של יהודים בלבד, מרבית היהודים בישראל (64%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה ואילו כשליש (33%) טוענים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה ("מאוד גבוהה" + "די גבוהה"). 

הנתונים שנרשמו החודש דומים לאלו שנרשמו בחצי שנה האחרונה. בקרב הערבים, 82% מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה ואילו 14% מעידים כי רמת האמון שלהם גבוהה. 

בחלוקה אידאולוגית, נרשם רוב בכלל הקבוצות, מלבד קבוצת ה"ימין", שרמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. בקרב המשתייכים לקבוצת הימין, שיעור המשיבים שרמת האמון שלהם גבוהה עומד על שני שליש (67%). 

מחצית מהישראלים (53%) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה בנימין נתניהו "מאוד נמוכה". מנגד כחמישית (17%) טוענים שרמת האמון שלהם בו "מאוד גבוהה". 

גם בסוגייה זו נרשם רוב בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה. בקבוצת הימין כרבע בלבד (25%) מעידים כך. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" (72%) השיבו כי רמת האמון שלהם בנתניהו גבוהה. עם זאת, 20% ממצביעי הליכוד ו-43% ממצביעי הציונות הדתית (לעומת 31% בחודש שעבר) לפי הצבעה בבחירות 2022, מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה. 

בחודש שעבר נכנס לתפקיד הרמטכ"ל ה-24 של ישראל, רב אלוף אייל זמיר. בסוף חודש אפריל הודיעה הממשלה על ביטול פיטורי ראש השב״כ רונן בר, לאחר שהודיע כי יעזוב את תפקידו באמצע חודש יוני. בחודש האחרון הורחבה הלחימה ברצועת עזה.

במקביל לשינויים בצמרת המערכת הבטחונית, חלה החודש עלייה נוספת ברמת האמון של היהודים בישראל בפיקוד הבכיר של צה"ל. 

שיעור המשיבים היהודים שהשיבו כי רמת האמון שלהם "די גבוהה" עלתה החודש ב-7% (לאחר שבחודש שעבר עלתה ב-12%), ושיעור מי שהשיבו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד נמוכה" ירדה החודש ב-5% (לאחר שבחודש שעבר ירדה ב-9%). שלושה מכל חמישה יהודים בישראל מעיד שרמת האמון שלו בפיקוד הבכיר של צה"ל היא "די גבוהה", אחד מכל ארבעה מעיד שהיא "די נמוכה", 8% מעידים כי היא "מאוד גבוהה", ו-7% מעידים כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד נמוכה". 

מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות אמרו החודש שרמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה.

זאת בדומה לחודש שעבר, ובשונה מכל החודשים שקדמו להם בחצי שנה האחרונה, בהם מרבית המשתייכים לקבוצות ה"ימין" (ימין + ימין מרכז) העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה).

ביחס לחודש מרץ האחרון, שבו הצגנו שאלה זהה, לא נרשמו החודש שינויים משמעותיים ברמת האמון בצמרת השב״כ. מידת האמון של היהודים בישראל בצמרת בשב"כ מעט עלתה, ושל הערבים בישראל מעט ירדה.

מחצית מהישראלים (50%) מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה) ואילו 46% טוענים שרמת האמון שלהם גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). רמת האמון של היהודים בישראל בצמרת השב"כ גבוהה במעט מזו של הערבים בישראל. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" ומחצית (49%) מהמשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ גבוהה (די גבוהה + מאוד גבוהה). מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם נמוכה (די נמוכה + מעט נמוכה). 

ד״ר שוקי פרידמן, מנכ״ל JPPI: ״אמון הוא לא פריבילגיה עבור מנהיגים אלא הכרח. בזמן שצה״ל חוזר ללחימה ברצועת עזה, אי-האמון בממשלה, בעומד בראשה ובשיקוליהם באשר להמשך הלחימה הופכים להיות בעיה אסטרטגית. כעבור שנה וחצי של לחימה, על הממשלה לפעול בדרך שתזכה אותה לאמון ציבורי משמעותי הרבה יותר. חוסר האמון בממשלה מעלה את החשש שאנחנו מתקרבים לנקודה בה גם הנכונות והמוטיבציה של חיילים לשוב שוב ושוב לאותם שכונות בעזה תיפגע ותפגום ביכולתו של צה״ל להילחם״.