לראשונה מאז הוברחו לישראל: 'כתרי דמשק' נחשפו לציבור
אירוע הוקרה ייחודי התקיים בספריה הלאומית לזכרו של הרב אברהם חמרה - רבם הראשי של יהודי סוריה, שחילץ בחירוף נפש את 'כתרי דמשק' מסוריה לישראל והעלה את יהודי סוריה בסיכון רב. "במזוודות עמוסות בסוכריות, תחת עיני המשטר הסורי" כך הוברח אוצר העם היהודי
רגעים היסטוריים בישראל: הרב בנימין חמרה, רבם הראשי של יהודי סוריה, ערך אזכרה לציון יום הזיכרון של אביו, הרב אברהם חמרה זצ"ל. בטקס חסר תקדים בספריה הלאומית בירושלים, בו הוצגו לראשונה 'כתרי דמשק' העתיקים, מול מאות משתתפים, בהם חוקרים והיסטוריונים.
המדובר במחווה נדיר של 'הספריה הלאומית' שטרם נראה כמותו, כאשר הטקס התקיים לכל הנרשמים וללא הגבלה, וזאת להבעת הוקרה ולציון יום הזיכרון לרב חמרה ע"ה.
"מגבורי היהודים של הדור האחרון" מתאר אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, את דמותו של הרב חמרה שהציל יהודים רבים ממוות בכלא הסורי, והציל את עתידם של יהודי סוריה. נחשפו עדויות ופרטים על מבצעים הנועזים שערך הרב אברהם חמרה זצ"ל.

'כתרי דמשק' הם ספרי תורה עתיקים ביותר שהוברחו תחת המשטר הסורי. על מבצעי הברחת 'כתרי דמשק' סופר כי הוברחו במזוודות מלאות בסוכריות. "לא ידעתי מה לעשות. שמתי את הכתר בתוך מזוודה ולמעלה שמתי בגדים. סבתא שלי ראתה אותי והבינה מה אני מתכנן ואז היא אמרה לי: תפזר סוכריות מלמעלה, שאנשי המכס יראו רק ממתקים". מספר אחד מבני קהילת יהודי סוריה שעליו היה לקחת את אחד הכתרים הגדולים ביותר מכתרי דמשק יחד איתו למקומו הבטוח – בישראל , וממשיך: "כמובן כשהגעתי הם פתחו את המזוודה. טעמו, חייכו – ונתנו לי לעבור".
לפני מספר ימים נחשפו בין כותלי הספרייה הלאומית בירושלים, לעיני הקהל "כתרי דמשק" – כתבי יד תנ"כיים עתיקים, עם טעמי מקרא, ניקוד והערות מסורה זעירות, שנשמרו במשך דורות בבתי הכנסת של דמשק. נכסי רוח נדירים, שבמקום שיישארו קבורים תחת שלטון עוין – הגיעו סוף סוף ללב ירושלים . ומה נדרש היה כדי שזה יקרה? לא פחות מסיפור מתח הוליוודי: מבצעים חשאיים , מפגשים בדירות מסתור בניו יורק, מזוודות מלאות סוכריות, ואדם אחד שהלך באש ובמים – הרב אברהם חמרה זצ"ל.
הרב אברהם חמרה נולד בדמשק בשנת 1943, ובגיל 16 כבר מונה למורה בבית הספר היהודי . בגיל 19 היה למנהלו . בהמשך , מונה לסגנו של הרב נסים נדבו הכהן, ולימים – לרב הראשי של יהדות סוריה כולה. בזמן שהמודיעין הסורי עוקב אחריו, הרב חמרה החל לדבר בגלוי על הצורך ביציאת יהודי סוריה . תוך שהוא מסייע בחשאי לצעירים לברוח מגבולות המדינה, ולמצוא חיים חדשים של חירות.
אבל הרב חמרה לא עצר שם, הוא לא דאג רק לאנשים – אלא גם לנשמה שלהם. יחד עם המוסד ניהל מבצע חשאי להצלת כתבי הקודש של הקהילה – ובראשם הכתרים העתיקים. עבור הקהילה הכתרים – בני מאות שנים – לא היו רק חפץ עתיק. הם סמל. הם זהות. הם התזכורת לכך שיותר משהקהילה שמרה על הכתרים – שמרו הכתרים על הקהילה.
בערב המרגש דיבר גם אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, שתיאר את הרב חמרה כ"אחד מגיבורי העם היהודי בדור האחרון " - אדם שידע מתי להסתכן – ועשה זאת שוב ושוב, לבדו, מול משטר אכזר. באחד הפעמים, סיפר הלוי, נעצרו שני בני נוער יהודים בדרכם להבריח את הגבול לטורקיה. השהות בכלא הסורי הייתה סכנת חיים. "הרב חמרה לא שאל אותנו" שיחזר הלוי "הוא הכיר את הנפשות הפועלות טוב יותר מאיתנו". "הוא קבע פגישה עם חפאז אסאד וביקש ממנו שישחרר את העצורים. ואסד הסכים". אסד גם דרש מהרב חמרה להפסיק את הברחות הגבול ויציאת הצעירים "אבל לא נראה לי שבנושא הזה הרב חמרה הקשיב לו" אמר הלוי.
למרות שפרטי המבצעים עדיין מסווגים , הלוי רמז על הסיכונים הגבוהים והמורכבות שאפיינו את המבצעים, והציע כי ייתכן שיהיה צורך בפעולות דומות גם בעתיד. הפרט היחיד שהסכים לחשוף היה: " את הרב חמרה פגשתי לראשונה בדירת מסתור בניו יורק ומאז הייתי נפגש איתו כמעט מידי שנה כדי לתאם את הפעילות"
הרב בנימין חמרה הרב הראשי ליהודי סוריה, ממשיך דרכו של אביו הנערץ, ערך את האזכרה תוך כדי תפלה להחזרת החטופים, עין לא נותרה ייבשה בנאומו הנרגש, תוך כדי הכרזתו כי "מדור לדור אנו מאוחדים. עם ישראל חי"!.









