הכירו את שבט קפלן: זקן המשגיחים ובניו ראשי הישיבות | מגזין חג מיוחד
הם מעמידים אלפי תלמידים בתורה ובמוסר כל אחד בדרכו | ערב חג מתן תורה תשפ"ה מעניק משה ויסברג הצצה ופרופיל לדמותם של משפחת האצולה הליטאית לבית קפלן | זקן המשגיחים רבי נפתלי, המשגיח של חברון וראשי הישיבות לבית קפלן הישנה והחדשה | מגזין חג
מימין לשמא: רבי ניסן, רבי נפתלי, רבי חיים יצחק ורבי אברהם קפלן צילום: ארכיון בחדרי
מקובל היום בפי כל חובבי הסוציולוגיה החרדית-תורנית, שההבדלים שהיו מנת חלקם של הליטאים והחסידים בעבר, אלו שהפרידו וגרמו לחילוקי דעות ואפילו מחלוקות, כבר אינם רלוונטיים היום. הרבנים הליטאיים מקבלים את תלמידיהם לעצה וברכה, ואילו הישיבות החסידיות משקיעות את מרבית סדר יומן בלימוד עיוני מעמיק.
כל המדקדקים ומגדירי ההגדרות למיניהם ייאלצו להודות שהבדל אחד עדיין קיים: ירושת הרבנות, על מובנה הרחב. הנקודה הזו שכל חצר חסידית רואה בו ערך מקודש ועליון, בקהילה הליטאית היא נעה בין זלזול עקרוני לחוסר עניין. יש שרואים בירושה רבנית דבר פסול מעיקרו - גם אם בן המשפחה ראוי לשאת בתפקיד מכוח עצמו. ראיה זו דוגלת בהפרדה מוחלטת בין העבודה העצמית שעושה על אחד בסולם היראה האישי שלו, לבין יחוסו המשפחתי. גישה נוספת אינה פוסלת את האפשרות הזו, אולי אפילו את המעלה שניתן למצוא בה, אך גם לא רואה בה עניין מקודש. השאלה הזו הייתה גם סלע מחלוקת שקרעה את המגזר הליטאי ביריבות בת עשרות שנים על רקע השליטה באחת הישיבות החשובות בעולם היהודי.
היחס לירושה רבנית, למעבר האוטומטי של כס האדמו"רות אל הבן הבכור, משליך גם על המושג 'משפחה רבנית'. נדיר למצוא בקהילה הליטאית משפחות שנחשבות בעיני הרבים כבני אצולה, כאלה ששם משפחתם כבר אומר את הכול. בשונה מחצר חסידית, בה בניו של הרבי מתחנכים כבר מגיל קטן להרבצת תורה ולהנהגה עתידית, ואף משמשים בתפקידי חינוך עוד בחייו של האב, כמו דיינות והוראה לבני הקהילה, בקהילה הליטאית כבודו של הגדול או ראש הישיבה מהלך לפניו, וברוב המקרים איש אינו מכיר את בני המשפחה.
מספר מצומצם של משפחות ליטאיות נודעו על ידי התלמידים כמשפחות אצולה. זה לא קרה בשל ייחוס קדום, או בשל צוואה היסטורית. זוהי תוצאה מוחלטת של הערכה בודדת מול כל אחד מבני המשפחה לכשעצמו. האינדיבידואליות היא הנקודה הפנימית. היחס הכולל למשפחה המורחבת כאצולה מפוארת היא עניין חיצוני.
אחת המשפחות שהפכה בעשור האחרון למשפחת אצולה רבנית המוכרת כמעט בכל רחבי העולם הליטאי היא משפחת קפלן. האב הגה"צ רבי נפתלי זקן השגיחים בדרונו, יחד עם שלושת בניו האהובים: הגאון הצדיק רבי חיים יצחק משגיח ישיבת חברון, הגאון רבי ניסן ראש ישיבת 'דעת אהרן' המכונה 'קפלן החדשה', והגאון רבי אברהם ראש ישיבת 'נתיב הדעת' ברמות, המוכרת כ'ישיבת קפלן'.
ארבעת גאונים אלו שולחים זרועותיהם לארבעה קצוות עולם התורה הליטאי. מתורה ועד מוסר, מתלמידים בעלי גישה שמרנית ועד כאלו שבאים ממשפחות פתוחות יותר. כל המשפחות התורניות בעולם התורה הליטאי לשלל גווניהן יכולות באופן תיאורטי לקשור את גורלם התורני של ילדיהם עם מרביצי התורה לבית משפחת קפלן.
לרבי נפתלי עוד כמה חתנים המשמשים כמרביצי תורה בהיכלי הישיבות ומהווים חוליה נוספת בשרשרת המשפחתית. אך כאן בערב חג מתן תורה בחרנו לעסוק בבנים, אלו הנושאים את שם המשפחה המפואר.
המשגיח הגאון הצדיק רבי נפתלי קפלן
הגאון הצדיק רבי נפתלי קפלן זקן המשגיחים נולד בשיקגו שבארה"ב לפני למעלה מתשעים שנה והוא כיום זקן המשגיחים בדורנו.
את מרבית תורתו קנה אצל הגאון רבי דוד קורנגלס זצ"ל, משגיח נר ישראל בבולטימור, ממנו רכש את יסודות המוסר.
כשעלה ארצה בגיל מבוגר יחסית, כבר היה בעל משפחה, ונודע כתלמיד חכם ובעל רגש מוסרי מופלג. הוא קשר את נפשו בנטפי המוסר של רבי שלמה וולבה, אתו היה לומד רבות בתורת המוסר. השניים היו רעים זה לזה, ויחד טוו חלומות מוסר לתלמידי ארה"ק.
זה בעידודו של זה, יסדו יחד את בתי המוסר הראשוניים בארץ. רבי נפתלי הגדיר את המאבק על קיומה של תורת המוסר בארץ ישראל כמלחמה של ממש. היו ימים שנפשו של רבי שלמה חשה עצבות, בשל מה שהיה נראה כאילן יבש שאינו נושא פירות. מול עולם התורה התלמודי שפרח ללא גבולות, עולם המוסר נראה כהולך וקמל. ברגעים אלו היה רבי נפתלי אוזר עוז ותעצומות, וכפי שהוא עצמו העיד, היה יוצא לקרב. לימים זכה לקצור הצלחה באותה מערכה, כפי שראה זאת בעצמו.
בהמשך נקרא על ידי הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ"ל לכהן כמשגיח בישיבת בית מתתיהו, ומאוחר יותר שימש בתפקיד במקביל לכהונתו במשגיח בישיבת בית שמואל לצד ראש הישיבה הגאון רבי יצחק עהרנפלד שיבלחט"א. לאחר שנים רבות, עבר לכהן כמשגיח בישיבת חברון גאולה. תוך כדי עבודת המשגיחות, אותה ראה כעבודה לכל דבר ועניין, הקים את כוללי המוסר לחיזוק תורת עבודת המידות בקרב בני התורה האברכים. יחד עם זאת, לא הזניח את עבודתו בישיבה, כשהוא בוחן כל העת כיצד לשפר את עבודתם המוסרית של התלמידים, בפרט במקומות שנראו לו כזקוקים לחיזוק מערכתי מקיף, בזה היה מומחה באופן מיוחד.
"בכוללים של המוסר למדו מוסר ברצינות, בעיון גדול, בשפתיים דולקות כפי שהורו בעלי המוסר, גדולי הדורות בעבר." מספר תלמיד ותיק. "הוא היה מעין ראש כולל-על, כמו נשיא ומכוון, כשלכל כולל הוא ממנה ראש כולל מיוחד, שיתווה את דרך הלימוד ושאר העניינים הנוגעים לכל כולל וכולל. היו כמה כוללים כאלה, לפחות שלושה".
רבי נפתלי הנהיג וועדים שנאמרו על ידי האברכים, מבחנים על ספרי המוסר, סיכומים שבועיים, ואמצעים שונים שדרבנו את האברכים להתמיד ולהעמיק בספרי המוסר באופן שיטתי. על מנת לעמוד בסכומים הגבוהים של המלגות הייחודיות שהעניקו הכוללים של רבי נפתלי, נרתמו נדבנים גדולים מהארץ ומהגולה. "יש לרבי נפתלי כמה תלמידים מתקופות מוקדמות שעשו חייל בעסקים, והם רואים בו רבם המובהק. הם לא יזוזו צעד ללא התייעצות עמו. והם ממנים חלק ניכר מהפעילות המוסרית שלו."
בין הגבירים שעומדים מאחורי פעילותו הענפה של רבי נפתלי, פעילות שבהמשך חלחלה מטה בסדר הדורות והמשיכה אצל בניו הגאונים, ניתן למצוא את הנגיד ר' אברהם יצחק בודנר, יהודי אמריקאי עתיר ממון, המקורב לגדולי בעלי המוסר בדורנו, ולפעילותם הוא מעניק מתת יד רחבה מהונו. בין היתר הוא מקורב מאוד למשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל ול'עובדים' נוספים. בנוסף, ניתן למצוא ברשימת תומכיו הגדולים של רבי נפתלי את הנגיד ר' דן גרטלר שפיזר במשך השנים סכומים אדירים על פעילותו הרוחנית של רבי נפתלי.
פן מעניין באישיות של רבי נפתלי, שאת מקומם לצדו מצדו גם כאלה שמצבם הרוחני איננו כשל בני תורה מבני ברק. בין נאמנו הרבים מעבר לים ניתן למצוא גם כאלה הממוקמים איפה שהוא על קצה הסקאלה של 'מסורתיים', ובכל זאת, הם מרגישים קרובים אליו עד מאוד.
"זו תופעה ייחודית שאין לה אח ורע בעולם המשגיחים. מקובל לחשוב, שמשגיח הוא מישהו עם זקן ארוך ופרצוף מאיים, אבל כשפוגשים את הארת פנים של רבי נפתלי, אתה מגלה עולם חדש שלא הכרת קודם לכן. זה מה שמושך אליו רבים כל כך."
לפני למעלה מעשור חלה רבי נפתלי בזיהום חמור בגופו והיה שרוי בין חיים למוות. לבסוף ניצחו מצוקים את האראלים, רבי נפתלי חזר אל החיים כשהוא נושא עמו כוחות רעננים, אותם כביכול הביא מעולמות עליונים בהם היה שרוי בתקופת מחלתו.
רבי נפתלי משמש כמשגיח של ישיבות קפלן, ובניו אוהבים לכנותו בפני התלמידים ה'סבא'. מעין הכינוי שניתן לאלטער מסלבודקה ונובהרדוק. מה שמוסיף לכך, עובדת היותו קשור בקשרי משפחה עם חד מענקי המוסר מאחר ואשתו היא נכדת האלטע'ר מנובהרדוק.
את עיקר כוחו משקיע היום רבי נפתלי בשני הישיבות של בניו. בתחילת הדרך מימן את ישיבתו נתיב הדעת שבראשות בנו הגאון רבי אברהם, ועד לא מכבר נשא בעול הכלכלי לבדו. את הישיבה החדשה, זו של הגאון רבי ניסן, בחר בנו לכלכל בעצמו, על מנת שלא להטריח את אביו יתר על המידה לאחר שרק קם ממיטת חוליו.
הישיבה עצמה, זו החדשה, נפתחה לאחר שהבריא וחזר אל בין החיים. כשפקח את עיניו, גילה לסובביו כי הוא מרגיש שהקדוש ברוך הוא השיב אליו את נשמתו על מנת להוסיף ולהרבות עוד חיילים לתורה ולמוסר. שאיפה נבואית זו השתלבה עם שאיפתו הכמוסה של רבי ניסן להקים אימפריה חדשה בעולם התורה, ויחד הם שליבו ידיים והעתיקו את הדגם שהצליח עד למאוד בהנהגת רבי אברהם.
מחזה משובב לב, לראות את רבי נפתלי, הסבא, נכנס לבית המדרש באחת הישיבות בתחת הנהגתו המוסרית, ובידיו קלסר עב קרס. בתוך איגוד הדפים הזה ניתן למצוא את שמותיהם של כל בני הישיבה, מסודרים בקפידה ודקדוק רב, כשלצד כל אחד פירוט של צעדי התקדמותו הרוחנית. למרות גילו, הוא אינו מסתפק באמירה שיחות, אלא עוקב מקרוב אחר תלמידיו במה שנחשב כצעד חסר תקדים בעולמם של המשגיחים המבוגרים.
לצד גאונות המוסר אי אפשר שלא לשים לב לנאמר שוב ושוב על ידי תלמידיו, ביראת כבוד מעוררת רושם: "גאונותו התלמודית של המשגיח איננה נופלת מגאונותו המוסרית. וההיפך. דווקא בגלל שהוא נחשב בעיני תלמידיו לגאון ומעמיק בכל חלקי התורה, לכן הוא הצליח כל כך במהפכה שחזה עוד בימי צעירותו. לא שייך לנהל כזו מערכה אם אתה לא נחשב בעיני התלמידים כגאון בתורה, לפחות כמו שאתה נחשב בעיניהם לגאון במוסר. אני לא יודע אם זה הסוד שלו, או שמא מסירות הנפש. וכנראה זה וזה גורם".
בשנה האחרונה למרות חולשתו יצא המשגיח לארה"ב עקב מצבה הקשה של ישיבתו.
הגאון הצדיק רבי חיים יצחק קפלן משגיח ישיבת חברון גבעת מרדכי ר"מ ישיבת 'פחד יצחק'
רבי חיים יצחק בן 52 נודע כאחד מגדולי בעלי המוסר שבדור. "אתה לא צריך להכיר אותו, או לשמוע שיחה מוסרית מפיו. מספיק שתפגוש אותו. מראהו אומר יראת שמים" אומר תלמידו ומוסיף כי בישיבת 'חברון' מעידים שדי במבט שלו על מנת להחדיר קורטוב של רוחניות בלבבות.
אחרי שנים של שימת דגש על עיון התורה, מה שהביא לפעמים להזנחת לימוד המוסר ועבודת המידות בהקפדה, הצליח רבי חיים יצחק להחזיר את המוסר לשולחן המזרח של ישיבת חברון. הוא מיתג את שיחות המוסר כשיעורים שמקבלים יחס שווה כמו של שיעורי הלימוד העיוני, הן ברמת הטקס והן ברמת היחס הערכי.
הוא נולד בשנת תשי"ט לאביו הגאון הצדיק רבי נפתלי. בצעירותו למד תורה בישיבת תפארת צבי, שהייתה מעין ישיבה קטנה של ישיבת חברון. הוא הספיק ללמוד תורה אצל רבי דוד קורנגלס, משגיח ישיבת נר ישראל בבולטימור, כשלאחר מכן עבר ללמוד בישיבת רבי חיים ברלין בניו יורק, תחת שבטו של הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, בעל ה'פחד יצחק'. הוא הוכר כילד שעשועים, העילוי של הישיבה שעמו שוחח רבי יצחק בלימוד באופן תדיר. לאחר נישואיו מונה לשמש ר"מ בישיבה לצעירים 'רבנו יעקב יוסף' באדיסון שבניו ג'רזי.
כשעלה לישראל דבק בכל נפשו בחתנו של ה'פחד יצחק' - הגאון רבי יונתן דיוויד, ראש ישיבת 'פחד יצחק' שסומך ידו עליו בכל דבר ועניין, ואף מינה אותו לכהן כר"מ בישיבתו. באלול תשע"א הוכתר לשמש המשגיח בישיבת חברון גבעת מרדכי, עקב חולשתו של המשגיח הגאון הצדיק רבי אברהם סלומון.
זה היה מינוי פלאי. מסורת ישנה בידי קברניטי ישיבת חברון, שלא למנות לתפקיד, בטח כה רם מעלה, מי שלא נמנה על בוגרי הישיבה. בחברון אומרים, כי על מנת להשפיע היטב על התלמידים, על המחנך להיות בעצמו בוגר הישיבה וחניך דרכה הייחודית. המינוי החריג של רבי חיים יצחק (שלא למד בישיבת חברון, מלבד שנות הישיבה קטנה בתפארת צבי הקשורה באופן בלתי רשמי לחברון) נחשב עד היום להיסטוריה, ומעיד אלף עדויות על מעלתו.
כשהגיע רבי חיים יצחק לכהן בישיבת חברון החליט לחדש מסורת שנשתכחה במשך השנים בחברון - מסירת השיחות בהיכל הישיבה ולא כפי שהיה נהוג בשנים האחרונות בחדרים צדדים. הנוהג של מסירת שיחות בבית המדרש פסק מאז פטירת המשגיח הגאון הצדיק רבי מאיר חדש זצ"ל, וכך – בזכותו של המשגיח החדש, שבה עטרת המוסר ליושנה והיא מקבלת את היחס הראוי בהיכל התורה של חברון.
את השיחה המוסרית מוסר רבי חיים יצחק פעם בשבועיים בימי רביעי, נוסף על הוועדים הנאמרים לפחות שלוש פעמים בשבוע. הוועדים מתחלקים לפי קבוצות ייעודיות, כשכל קבוצה מורכבת מחבורה של בחורים בעלי פרופיל זהה, על מנת שהדברים יהיו מיועדים במיוחד לאוזניהם, על פי מצבם ומעמדם המיוחד. כך לדוגמה ישנן קבוצות של בחורים מבוגרים וקבוצת בחורים צעירים. כמו כן ישנה קבוצה מיוחדת של בחורים מאורסים ששומעים מרבי חיים יצחק על דרך בניית ביתם לעתיד וכן על זה הדרך.
בנוסף, כאמור, משמש רבי חיים יצחק כר"מ בישיבת 'פחד יצחק', שם הוא מוסר מידי בוקר שיעור לאחר תפילת שחרית אותה הוא מתפלל יחד עם תלמידיו בישיבת חברון.
מרגע שהגיע לחברון, הוא סחף את התלמידים בסערה. תלמידיו מתייעצים עמו על בסיס קבוע ונעזרים ברעיונותיו המקוריים. הוא יורד לעומקו של כל נושא. מקוריות וחשיבה מעבר לנתפס כמקובל - הן תמצית שיטתו.
שיחותיו של רבי חיים יצחק מלאות תוכן הרווי בעומק המחשבה בדרכו הנודעת של מורו ורבו גאון המחשבה הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל. תלמידיו מציינים שמהלכיו המוסריים לא נופלים ממהלכיו בביאור סוגיות הש"ס בכובעו כר"מ.
תלמידים שעברו תחתיו מרבים לספר על גאונותו הרבה בלימוד. מעבר לתורתו המוסרית, רבי חיים יצחק הוא גאון עצום בלימוד. בכך נותן רבי חיים יצחק דוגמה לתלמידיו כיצד לשלב תורה ומוסר בחדא מחתא, כשלימוד התורה מגיע מתוך טהרה, עבודת מידות ויראת שמים אמתית.
בכלל, ידיעתו בכל חלקי התורה היא לשם דבר. אחד מתלמידיו שעבר לישיבה אחרת והתארח על שולחנו באחד השבתות מספר כי רבי חיים יצחק התעניין היכן אוחזים אצלם בישיבה. "השאלה הייתה אופיינית להתעניינות גרידא המקובלת בשיחת נימוסים בין מכרים משכבר הימים, קל וחומר בין רב לתלמידו, ולא העליתי על דעתי לאן זה יתפתח", אומר התלמיד.
התלמיד השיב לרבי חיים יצחק כלאחר יד, "כעת אוחזים במסכת ההיא בדף פלוני". רבי חיים יצחק עצר את מהלך הסעודה והחל לצלול עמו לעומק הסוגיה כשהתלמיד מעיד כי רבי חיים יצחק גילה בקיאות בכל אות בתוספות, כל זה בזמן שהסוגיה הזו לא נלמדה באותה תקופה בישיבות שבהן הוא מכהן בתפקיד.
בעבר היה רבי חיים יצחק נועד בקביעות עם החבורה הפלאית שכללה את חבורת הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל, ראש ישיבת 'קרית מלך', הגאון רבי אליהו ברוך פינקל זצ"ל, ויבדל חיים טובים ראש ישיבת חברון הגאון רבי דוד כהן. בני החבורה היו מתכנסים באופן קבוע לשעות ארוכות מאד של לימוד בצוותא.
הקשר הזה הניב ידידות עמוקה. תלמידיו של רבי חיים יצחק יודעים לספר כי לפני כל ספר שהוציא רבי שמואל יעקב הוא היה נותן לרבי חיים יצחק שיעבור עליו וכן להיפך.
הגאון רבי ניסן קפלן ראש ישיבת דעת אהרון – קפלן החדשה רב שכונת גבעת המבתר
רבי ניסן, השני מבניו של רבי נפתלי, בן 55 אחד ממרביצי התורה הנודעים ביותר במבצר התורה של ישיבת מיר. בשיעוריו שנמסרו בעיקר לבחורים בני חו"ל השתתפו מאות תלמידים, והוא היה נחשב לשיעור השני בגודלו - אחרי השיעור הנודע של הגאון רבי אשר אריאלי.
לצד למדנותו מוכר רבי ניסן כאבא לתלמידיו. במשך כעשרים שנות הרבצת התורה בישיבת מיר, היה מחובר באופן מיוחד לתלמידים, כשהוא מעורב עד לפרטים הקטנים בחייהם.
הוא מתגורר בהר נוף, שם גם הקים את ישיבתו, ואת כל יומו הוא משקיע בעיון התורה ובסיוע לציבור. לא מכבר הקים מקווה, מהמפוארים ביותר בירושלים, דבר שלקח זמן רב מסדר יומו. הוא לא בוחל בשום אמצעי על מנת לעמוד לצד תלמידיו. "לא מכבר אחד מבני הקהילה ביקש ממנו מכתב המלצה כדי שיקבלו את הבן שלו לחיידר", מספר אחד התלמידים. "הוא ביקש את זה בשעה שתיים עשרה וחצי בלילה, מתוך מחשבה שמחר או מחרתיים יסודר העניין".
הוא מציין בשולי הסיפור, אנקדוטה נוספת המלמדת על מסירותו הפלאית של רבי ניסן: "אגב, הרב זמין עשרים וארבע שעות ביממה. אפשר להתקשר אליו ללא חשבון מוקדם בכל שעות היממה".
היהודי שנצרך לכתב ההמלצה, נדהם לשמוע את רבי ניסן מורה לו לבוא אל ביתו. "באחת בלילה?" שאל בחוסר הבנה. "כן" השיב לו רבי ניסן. בשעות הקטנות של הלילה כבר היה האב המודאג מצויד במכתב הגואל. אך רבי ניסן לא שכח. במשך כמה ימים התקשר לאבא כדי לברר מה עלה בגורל בנו, עד ששמע שהוא התקבל לחיידר המבוקש.
הסיפורים האלה חוזרים על עצמם שוב ושוב. בעיקר עושה רושם, שתלמידיו משתוקקים לספר על מסירותו, רוצים לפרסם את הנס. "אין לך נהג מונית בירושלים שלא מכיר את רבי ניסן. כל נהג מונית, יספר לך שהרב הוא כמו אבא שני שלו. כשהם נתקלים בבעיה אישית בחייהם, הוא הכתובת הראשונה. הוא מצדו דואג לכל ברייה בעולמו של הקדוש ברוך הוא".
לאחר ששנים רבות מסר שיעור בישיבת מיר, הגיע זמנו של רבי ניסן להקים ישיבה משלו. נדבך נוסף בבניין המפואר של ישיבת קפלן. רבי ניסן חוזר ואומר למקורביו, שהעולם התורני הולך וגדל, ובקרוב יצטרכו אימפריה חדשה בסדר גודל של ישיבת מיר. לשם כך הוא ירה את הירייה הראשונה, בתקווה שתהפוך לאימפריה כמו זו של מיר. כיום מונה הישיבה כארבעים בחורים בשיעור א', עוד כארבעים בקיבוץ, וכעשרים אברכים בכולל.
לפני מספר שנים ביקשו בני קהילת גבעת המבתר מרבי ניסן שיבוא לכהן כרב בשכונה. "כשרבי ניסן מגיע לשבת, אי אפשר להכנס לבית הכנסת מרוב עומס. המונים מגיעים לשמוע את השיעור שלו בליל שבת".
רבי ניסן עצמו עובר לפעמים בכניסה לבית הכנסת בתחילת התפילה, ומקבל את המתפללים והאורחים בחיוך רחב ובלב פתוח.
למרות העיסוק בענייניה הבוערים של הישיבה, רבי ניסן לא יוותר על השיעור השבועי הקבוע. השיעור נמסר מדי יום שני בבית המדרש הקהילתי, והתוכן משתנה בהתאם לענייני דיומא.
כשרבי ניסן הקים את הישיבה לפני מספר שנים, הוא היה טרוד מאוד בשלבי ההתפתחות, ומטבע הדברים כמעט לא ייצא מהיכלה הישיבה. בני הקהילה חשבו כי בחודשים אלו, או לכל הפחות בשבועות הללו, יתבטל השיעור הקבוע. "כשרבי ניסן שמע על כך הוא ממש נעלב. איך יתכן לבטל את השיעור הקבוע?"
בשבת האחרונה של השנה ערכו בני הקהילה קידוש, במהלכו סיפר רבי ניסן לבני הקהילה, כי מתוך דאגה לבריאותם של בני הישיבה, אחד מבעלי הבתים בשכונה דאג לכל הבחורים למאפים לפני התקיעות. דאגה של אבא לבן.
כל אלו לצד גאונותו ובקיאותו בשבילי ההלכה. רבי ניסן ידוע כלמדן גדול, וכפוסק שידיו רב לו בכל נבכי השולחן ערוך. גדולי ישראל סומכים עליו את ידיהם, והם מעריכים את כוח הכרעתו ההלכתית.
שאלות סבוכות נוחתות על שולחנו ללא הרף. שאלות שמצריכות ידע נרחב בכל מכמני התורה, כמו גם הבנה שורשית בנפש האדם ובזירה הציבורית. "השילוב הזה – זה רבי ניסן", מסכם התלמיד.
הגאון רבי אברהם קפלן ראש ישיבת נתיב הדעת – קפלן
רבי אברהם הוא צעיר בניו של רבי נפתלי, וכבר בגיל צעיר הצליח לזעזע את עולם התורה עם הישיבה שהקים. היא נקראת נתיב הדעת, אבל סביר להניח שרוב הקוראים מכירים אותה בשמה השגור בפי כל: 'ישיבת קפלן'.
רבי אברהם בן חמישים ושלוש, ואת הישיבה הקים לפני 15 שנה, כשטרם הגיע לגיל ארבעים. בשל כך, כפולה ומשולשת התמיהה אודות ההצלחה המרשימה, שדומה וכי אין לה אח ורע בתולדות עולם הישיבות המתחדש בארץ הקודש.
הוא נולד בשכונת בית וגן, וכבר בילדותו היה מקורב מאוד לאביו הגדול ואחז בשולי גלימתו. בכל צעד ושעל בחייו התורניים והגשמיים נועץ עם אביו, ולא זז לבדו כמלוא נימה.
בנערותו למד בישיבת 'תפארת התלמוד' - שינקר ולאחר מכן בישיבת 'בית מתתיהו' שם היה לתלמיד מובהק של ראש הישיבה הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ"ל שהיה מרבה לדבר בשבחו. משהגיע פרקו, כבר היה נחשב לאחד מבחירי עולם הישיבות, ושדכנים התרוצצו סביב הוריו על מנת לנסות ולהשיג עבורו את השידוך הטוב ביותר. הוא נישא לרבנית ציפורה ממשפחת ברלין, ומיד לאחר נישואיו החל בפרק חדש במערכת חייו התורניים.
הוא קבע את מגוריו בירושלים, והחל ללמוד בכולל שעל ידי ישיבתו של הגאון רבי חזקיהו יוסף שרייבר. רבי יוס'ל הקים את ישיבתו הייחודית לבעלי נפש סוערת ולמדנית בצורה חריגה ומעוררת השתאות. הללו שלא מצאו מרגוע למוחם היוקד בשיעורים הרגילים בסדרי עולם הישיבות התקבצו והתאגדו סביב דמותו המפולפלת של רבי יוס'ל, כשהם מעמיקים לדקדק בכל תג ותג וטוחנים הרים זה בזה.
על אותה קבוצה נמנה גם רבי אברהם. הוא הוכר על ידי כל חבריו ומכריו כלמדן עצום, כבעל כשרון יוצא מגדר הרגיל, וכפיקח שאין שני לו. גם בעניינים של חול היו שהעדיפו לתת לו להכריע עבורם, בשל יכולתו לראות את התמונה המלאה, ולשלוף פתרון מבריק מחוץ לקופסה. "בזמן שאנשים חושבים מאיזה צד להתחיל לנתח את הבעיה, הוא כבר מסיים את שלב ליטוש הפתרון." אומר תלמידו.
רבי אברהם הפך עד מהרה לאחד מתלמידיו הבולטים של רבי יוס'ל, ומהר מאוד מונה על ידו למשיב בישיבה. במקביל מונה לכהן כראש כולל בירושלים, כשהוא מגביר חיילים לתורה בשאגה שקולה הולך ומתגבר.
בשנת תשס"ט הקים בסיוע צמוד של אביו את ישיבת נתיב הדעת ברמות. מהר מאוד דבק שם המשפחה בישיבה, ועד היום מכנים אותה בקרב היכלי התורה ישיבת קפלן. בעצת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שניווט את שנות הקמת הישיבה מינה רבי אברהם את אחיו של רבו, הגאון רבי ישראל בונים שרייבר, לעמוד לצדו בראשות הישיבה.
למרות שרבי אברהם הקים את הישיבה מהמסד ועד הטפחות, ולמרות היותו חתום על כל צעד ושעל משלבי התפתחותה, קיבל על עצמו רבי אברהם את המלצת הגראי"ל כלשונה. עד היום, השיעורים ככלליים בישיבה נמסרים בתורנות, שבוע רבי אברהם, שבוע רבי בונים.
"סיפור צמחיתה המטאורית של הישיבה תעמוד ביום הן הימים כמחקר למחטטים בארכיוני עולם הישיבות. לא דבר קל הוא, יהודי צעיר, מקים ישיבה, ללא עבר קודם בתפקיד דומה, ובתוך חודשים ספורים כובש את עולם התורה. עד כדי כך, שכיום ידוע הדבר, שבקפלן לומדים העילית של בני התורה. העידית שבעידית".
תלמידים זוקפים את סוד ההצלחה לשילוב המנצח של אישיותו של רבי אברהם, עם למדנותו הגאונית. "הוא השקיע את כל כולו בניהול הישיבה. בתקופת ההקמה הוא כמעט לא ישן, לא אכל, לא עשה שום דבר אחד מלבד הטיפול בענייני הישיבה. הוא לא אמר, אני מקים ישיבה, וזה יקרה מאליו. הוא הזיע קשה על הצלחתה".
כיום לומדים בישיב מאות בחורים כי"ר. רבי אברהם מתעקש שלא להרבות בחורים בכל שיעור. בתחילה הגבילו את מספר הבחורים לארבעים, היום, בשל הביקוש העצום, המספר עלה לשבעים ואת הגבול הזה הוא לא מוכן לפרוץ בשום אופן.
נימוקו המרכזי של רבי אברהם, שבשיעורים קטנים יותר, קל לר"מ ולמשגיח לעקוב אחר התפתחותו הרוחנית והלימודית של התלמיד, ולהעניק לו סיוע וליווי לפי הצורך. "אתה לא יכול לעזור למאה שמונים בחורים בשיעור, אתה כן יכול לעזור לשבעים. זו מתמטיקה פשוטה. כך הם הופכים אצלו ללמדנים מופלגים אחד אחד", מסביר בפשטות אחד ממקורביו של רבי אברהם.
הצוות בישיבה של רבי אברהם הוא צוות מנצח, כל זאת יחד עם הכשרו הלימודי המתפרץ מאישיותו הכובשת. בישיבה לא חסר דבר, ועד לא מכבר מומנה כאמור על ידי נגידים המקורבים לרבי נפתלי.
