נווד עם נשמה: זלמן שטוב והשיר שנולד בדממה

בכפר קטן בצפון הודו, בין דממה לנחל זורם, נולד השיר "לנדוד" – שיר הנושא באלבום הבכורה של זלמן שטוב. מסע מוזיקלי עמוק שמוליך פנימה, לא החוצה | טור-סיפור מהודו באהבה

נווד עם נשמה: זלמן שטוב והשיר שנולד בדממה
זלמן שטוב צילום: באדיבות המצלם

זלמן שטוב (37), חזן, אמן ויוצר משכונת שערי חסד הירושלמית, השיק לאחרונה את אלבום הבכורה שלו - "לנדוד" - יצירה מוזיקלית אישית ומרגשת שנולדה מתוך מסע פנימי, חוצה יבשות ונפש.

האלבום, שנרקם במהלך השנה וחצי האחרונות, משלב בין ניחוחות של מסורת יהודית לבין קול אישי, עמוק ואותנטי. הוא כבר זוכה להדים נלהבים בקרב חובבי מוזיקת הנשמה, תלמידי ר’ שלמה קרליבך, ומי שמבקשים לחבר גוף, רגש ונשמה דרך מנגינה.

בטור אישי מיוחד שמתפרסם כאן ב'כל רגע', משתף זלמן בסיפור שמאחורי הלחנת שיר הנושא - רגע נדיר של גילוי עצמי בכפר נידח בצפון הודו:

"את השיר לנדוד שהוא גם שיר הנושא של האלבום הלחנתי בכפר 'ארו', כפר זעיר במרחבים הירוקים והאדירים של חבל קשמיר שבצפון הודו. השקט הרועש של מקום נטול אינטרנט וטלפונים, מפעים לך בתוך הלב, מגלה עולמות חדשים של שבת.

במרחק רכיבה של חמש דקות על ה'רויאל אנפילד' ששימש אותנו באלפי הקילומטרים הקשוחים של צפון הודו, היה נחל קטן שהתנהל בקשמיריות מצויה ופרדוקסלית - גם איטי וגם מהיר. 

ביום הראשון שהגעתי אליו הבנתי איך קול יכול להתקיים גם כדממה והמילים פרצו מתוכי נותנות לי לספר לעצמי סיפור על עצמי. למחרת חזרתי שוב כמו מכור, מביט על הדייג בנחל שאין בו דגים, והמנגינה באה, מנענעת את המילים בקצב שאין לו קצב.

בדממה המחבקת של קשמיר פגשתי בעצמי של עכשיו, חסר הריצה והתכנון האינסופיים שמלווים את עולם החלקים. כאן, לרגע קטן נדדתי אל מעבר לעצמי שמהרהר בעבר ובעתיד בלהט ושוכח מההווה. כאן, לרגע קטן רצתי אל תוך עצמי, רואה את של עכשיו.
-
לפעמים אדם אורז מקל ותרמיל וצועד למרחקים, רק כדי לחפש תובנה עדינה שתהפוך לו את המסע הבא למדוייק יותר, וקשמיר באבירות ראויה לציון, חיכתה לי עם סוד קטן וארוז יפה - העולם הוא במה אחת גדולה, וככל שאתה נוכח יותר בחוויה, אתה הופך לשחקן במקום לתפאורה.

כמה קל להפוך הכל לתמונה, את עצמנו, את הקשרים שלנו ואת כל מה שקורה סביבנו. זהו תהליך מזקין שמחכה לנו תמיד בדרך ארוכה - צמצום תלת המימד שממלא לנו את העולם, אל תמונה דו מימדית שאין בה עומק, שהרגשות שלנו מתחילים להתחספס, ושהנפש מקבלת את מה שיש וזהו. 

והדרך לא עוצרת, כל חיי אמשיך לחפש את הדרך אלי, אל תוככי הנשמה הקדושה. אל האחד.
-
נווד שעמד בהר סיני לחש לי פעם: "נווד אמיתי תמיד מבקר גם בבית, אחרת הוא במסע בריחה ולא במסע גילוי".

זלמן שטוב לנדוד הודו

 צבע אדום

art