כלכלה בזמן מלחמה – שעת מבחן להרגלים, ולכל הסבל

אף אחד לא רוצה לחיות במציאות של מלחמה. ימים ארוכים בלי שינה, בית מלא בילדים, אי־ודאות בכל פינה, ולב שדופק מהר מכל אזעקה או הודעה. אבל בתוך כל זה, קורה משהו עמוק ושקט יותר. אנחנו מקבלים החלטות קטנות, מתוך דוחק, מתוך הלחץ של הרגע – וההחלטות האלה מצטרפות יחד ובונות הרגלים. הרגלים שיישארו איתנו גם אחרי שהכול יירגע.

יעקב ולדמן – מאמן בכיר ארגון תבונה מסביר

ההתנהלות שלנו עכשיו, גם אם היא נראית זמנית, נטמעת. פתאום קניות רגשיות נהיות שגרה, שימוש קבוע באשראי הופך ל"הרגל חדש", והתחושה היא שאין ברירה. אבל דווקא בתקופות כאלה – יש לנו הזדמנות לבנות את עצמנו מחדש. להוכיח לעצמנו שגם כשקשה – יש בנו יציבות.

חושבים שאני מגזים? בואו נפליג בסך הכל 5 שנים לאחור, תקופת הקורונה, כמה מהר התרגלנו לסגרים ולבידודים, אבל עד עכשיו אנחנו לא מצליחים להתנתק מכל אותם הרגלים שרכשנו אז.

ההוצאות הקטנות שאוכלות את כל התקציב

במציאות של בית מלא, כשאין בית ספר ואין שגרה, כל פינוק קטן נראה מוצדק: עוד משלוח, עוד יציאה, עוד קנייה שתשמח את הילדים. אבל בלי שנשים לב, ההוצאות האלו – כל אחת לגופה מוצדקת – מצטברות לסכומים שמרוקנים את התקציב.

הבעיה היא לא רק הכסף, אלא המסר. ברגע שילדים גדלים בבית שבו כל משבר נענה בפינוק חומרי, גם בעתיד – זו תהיה התגובה האינסטינקטיבית שלהם. וכשאנחנו כהורים לא עוצרים רגע לבדוק מה נחוץ באמת ומה רק מרגיש טוב רגעית – אנחנו מחנכים בלי לשים לב, ולפעמים בכיוון ההפוך ממה שהתכוונו.

מלחמה היא מבחן של סיבולת – וגם אימון נדיר

התקופה הזו היא גם מבחן וגם אימון. חתן פרס נובל לכלכלה פרופסור דניאל כהנמן ואחרים הראו במחקרים עד כמה בני אדם מקבלים החלטות פחות רציונליות בתנאי אי־ודאות. אנחנו נוטים לדחות, לבזבז, לבחור בקל – גם אם הוא יקר. ולכן דווקא עכשיו, כשיש הרבה פחות שקט – יש מקום לפעול דווקא בצורה מחושבת יותר.

ההתמודדות הכלכלית הזו לא חייבת להיגמר בכאב ראש. היא יכולה להיגמר בהרגלים טובים יותר.

הנה כמה כללים פשוטים לזמן לא פשוט

1. תקציב לשבוע, לא לחודש – פשוט יותר, ריאלי יותר, קל לעקוב אחריו גם כשהמצב משתנה מיום ליום, ובכלל, אנחנו הרי מקווים שתקופת החירום הזו לא תמשיך יותר משבוע/שבועיים, אז בואו וניערך לפחות לתקופה כזו.

2. לרשום כל הוצאה – גם הכי קטנה – נכון, בשגרה אנחנו לא רושמים על הוצאה, אבל בתקופה כזו אנחנו צריכים לעקוב אחרי הוצאות לא שגרתיות, עצם המעקב נותן פרופורציות, מרסן, ובעיקר מחזיר לנו שליטה.

3. לדבר עם הילדים בגובה העיניים – נצלו כל הזדמנות לחינוך פיננסי, שלבו בהסברים שלכם על המתרחש בעולם שזו תקופה מיוחדת, לא להיבהל ממנה, אבל גם לא לברוח ממנה דרך הקניון.

4. לשמור על שגרה ככל האפשר – לקום בזמן, ללמוד או לעבוד בשעות קבועות, גם אם מרחוק, גם אם חלקי. שגרה היא עוגן רגשי – אבל היא גם עוגן כלכלי. היא זו שתעזור לנו לא להיגרר אחרי כל הוצאה רק כי "אין משהו אחר לעשות".

5. לזכור שכל זה יחלוף – אבל ההרגלים יישארו – לכן כל החלטה שנקבל עכשיו, כל דרך שנבחר לנהוג בה, היא לא רק לשבוע הקרוב. היא תלווה אותנו עוד שנים.

ולסיום נזכור

ימים כאלה הם יותר מאתגר – הם מעצבים. בין אם נרצה ובין אם לא, משהו מהתקופה הזו נחרט בתוכנו. השאלה היא מה ייחרט שם – חוסר שליטה או עמידות, פיזור או תכנון, תגובתיות או הנהגה.

אז נכון, אנחנו לא בחרנו את המצב. אבל כן נבחר איך לעבור אותו.

וזו בחירה שיכולה ללוות אותנו לחיים שלמים.