חשש בישראל: איראן תשיב בפצצה כימית או מתקפה ביולוגית
מומחה מזהיר: ככל שהלחץ על טהרן גובר – עולה הסיכון לתגובה קיצונית בנשק כימי, ביולוגי או גרעיני
ככל שהמערכה בעומק איראן נמשכת והישגיה מתעצמים, כך גוברת הסכנה לתגובה קיצונית מצד טהרן. ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, מזהיר כי ככל שהמשטר יחוש איום על עצם יציבותו – כך יעלה הסיכוי שישבור את כללי המשחק, ויבחר באחת מדרכי הפעולה שתמיד נחשבו כתרחישי קצה בלבד.
במדרג הסיכון הגבוה ביותר נמצאת האפשרות שאיראן תפרוץ במהירות אל עבר יכולת גרעינית צבאית. תרחיש כזה עשוי לכלול העשרת אורניום לרמה של 90% במקום בלתי ידוע, ניתוק קשר עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ואולי אף הכרזה על יכולת גרעינית מבצעית – או ביצוע של ניסוי גרעיני ראשון. מעבר להיותו אירוע שובר פרדיגמות, צעד כזה יפגיש את טהרן עם רף התגובה החמור ביותר מצד הקהילה הבינלאומית.
תרחיש חמור נוסף כולל שימוש באמצעים בלתי קונבנציונליים: חומרים כימיים, ביולוגיים או רדיולוגיים – או תקיפה ביולוגית מתוחכמת באמצעים מהונדסים. אלו אמצעים זולים יחסית, קשים לייחוס ישיר, אך בעלי פוטנציאל הרתעתי גבוה.
בזירה הגיאו־אסטרטגית, איראן עשויה לפעול לשיבוש חופש השיט במצרי הורמוז – באמצעות תקיפת מכליות או הנחת מוקשים ימיים. צעד כזה ישפיע לא רק על שוק הנפט, אלא על יציבות כלכלית עולמית, ויגרור כמעט בוודאות תגובה צבאית אמריקאית ישירה. דווקא בשל כך, במצב קיצון – ייתכן שטהרן תראה בו מנוף לחץ קריטי, כאשר כל יתר הכלים אזלו.
תרחיש נוסף – בעל פוטנציאל נפיץ מיידי – הוא תקיפת שגרירויות, מטרות יהודיות וישראליות מעבר לים. מהלך כזה מאפשר לאיראן לשדר מסר כפול: הרתעה מצד אחד, והסחת דעת מצד שני – תוך שמירה על "מרחב הכחשה". במקביל, קיימת סכנה למתקפת סייבר רחבת היקף, שתכלול פגיעה בתשתיות קריטיות: חשמל, מוסדות בריאות, בנקים.
במדרג בעל סבירות גבוהה אך חומרה נמוכה יותר, מציין גוז'נסקי את האפשרות לפגיעות ממוקדות בישראל – ביהודה ושומרון, או באמצעות שליחים בעיראק ובתימן. פגיעות אלה יוצרות תחושת חוסר יציבות אזורית, ומאלצות את הקהילה הבינלאומית להסיט את תשומת הלב מהעימות המרכזי – אל זירות משניות שדורשות מענה.
לסיום מדגיש גוז'נסקי: ככל שהסד סביב המשטר מתהדק, כך יגדל הסיכוי שיבחר בצעדים קיצוניים – לא כהתרסה בלבד, אלא מתוך תחושת הישרדות. ההיסטוריה מלמדת שמשטרים הנתונים בלחץ, עלולים לבחור באופציה של "משחק הכל בבת אחת", גם אם המחיר יהיה כבד. כל תרחיש שתואר כאן, הוא אמיתי. השאלה היא רק מתי – ובאיזה שילוב.
