הכירו את כלא אווין: המתקן המחריד של המשטר באיראן
לאורך השנים הפך כלא אווין למתקן הכליאה והמעצר הגדול ביותר של מתנגדי המשטר באיראן ומוזכר כמקום מעורר אימה בדיווחים ופרסומים של מתנגדי משטר וגורמי אופוזיציה באיראן | הבוקר הוא הותקף בידי צה"ל בניסיון אולי לערער את המשטר
הבוקר (שני) במסגרת גל תקיפות נרחב בטהרן, תקף צה"ל את שערי הכניסה לבית הכלא "אווין" הידוע לשמצה, הממוקם בצפון מערב בירת איראן. התקיפה, שעל פי דיווחים באיראן פגעה גם בבניין המנהלה ובסוהרים, מהווה מסר ישיר למשטר האייתוללות ומדגישה את מעמדו של הכלא כסמל בולט לדיכוי הפוליטי באיראן.
למעשה, כלא אווין לא הוקם ע"י משמרות המהפכה אלא בשנת 1972 - על ידי המשטרה החשאית של השאה, ה"סאוואכ", בתקופת שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי. כבר אז, הוא נודע ככלא קשה ובו התבצעו עינויים והוצאות להורג. המתחם המקורי הוקם במבנה בו התגורר בעבר ראש ממשלת איראן לשעבר, זיאדין טאבאטבה, וכלל חצר ייעודית להוצאות להורג, בית משפט ואגפים נפרדים לאסירים ואסירות.
לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, הורחב הכלא באופן משמעותי, מה שאפשר את אכלוסם של למעלה מ-15,000 אסירים. מאז ועד היום, כלא אווין הפך למרכז הכליאה המרכזי לאסירים פוליטיים, עיתונאים, אינטלקטואלים, ופעילי זכויות אדם המתנגדים למשטר. בשל ריבוי האסירים הפוליטיים והאינטלקטואלים, זכה הכלא לכינוי הציני "אוניברסיטת אווין".
כלא אווין ידוע ברחבי העולם בתנאים הקשים והבלתי אנושיים השוררים בו. דיווחים רבים, כולל דו"ח של מערכת המשפט האיראנית משנת 2005, מאשרים הפרות שיטתיות של זכויות אדם, הכוללות שימוש בשיטות עינויים אכזריות, בידוד אסירים, והתעללות פסיכולוגית. הכלא אף שימש זירה להוצאות להורג המוניות, כדוגמת תלייתם של 29 אסירים בשנת 2008, מה שהוביל לגינויים חריפים מצד ארגוני זכויות אדם בינלאומיים.
המתחם הייחודי של הכלא, הממוקם על מדרון פסטורלי בהרי צפון טהרן, מסתיר בתוכו חצרות המיועדות להוצאות להורג ואגפים שבהם מוחזקים אלפי אסירים בתנאים מחפירים. לאורך השנים, אסירים ידועים רבים, כמו חוסיין עלי מונתזרי והסופרת מרינה נעמת, ריצו בכלא תקופות מאסר שכללו עינויים קשים.
חשוב לציין כי תקיפת צה"ל היום על כלא אווין מסמלת, מעבר לפגיעה הפיזית, את הרצון לערער את יציבות המשטר האיראני. כלא אווין הוא לא רק מקום כליאה, אלא סמל לדיכוי של מתנגדי משטר ופגיעה בו נועדה לשלוח מסר ברור למנהיגי איראן ולעודד התקוממות פנימית. ללא ספק תקיפה זו, לצד תקיפות נוספות על מפקדות משמרות המהפכה ומתקנים אסטרטגיים, מהווה ניסיון לערער את המשטר האיראני ולגרום למהפכה המיוחלת.
