ביאת 'המשיח' או סוף העולם? האיום המטורף של טהרן
איראן שואפת לפצצה - אך לא מטעמי הרתעה. משטר משיחי שמאמין שרק הכאוס יביא את הגאולה, הוא סכנה עולמית. פיטר ואן אונסלן מסביר למה אסור בשום פנים לאפשר לה נשק גרעיני | הם לא רוצים עתיד - הם רוצים קץ
ברקע הפסקת האש בין ישראל לאיראן, עולות שאלות קשות: לאן מועדות פניה של הרפובליקה האיסלאמית, מה כולל ההסכם שנרקם מאחורי הקלעים, וכיצד מתכוון העולם להתמודד עם משטר שאינו עוד שחקן רציונלי בזירה הגיאופוליטית – אלא כזה שמאמין כי השמדה עצמית היא מפתח לגאולה משיחית.
פיטר ואן אונסלן פרסם טור דעה נוקב בדיילי מייל הבריטי, בו הוא מסביר ומפרט מה עומד מאחורי התפיסה הדתית המסוכנת של משטר האייתוללות באיראן, האמונה באפוקליפסה והסיבה שלעולם אסור בשום אופן לאפשר לה נשק גרעיני.
וכך כותב אונסלן: כשמדינה כלשהי מחזיקה בנשק גרעיני - זה תמיד מדאיג. אך עד כה, למד העולם לנהל את הסכנה הזו. הרעיון הבסיסי שמנחה את שיקולי ההרתעה הבינלאומיים פשוט: אף מדינה לא תעז לשגר נשק גרעיני כי היא תושמד מייד בתגובה. מושג זה, המכונה "השמדה הדדית מובטחת" (Mutually Assured Destruction), הוא המנגנון המרכזי שהרתיע שימוש ממשי בנשק אטומי מאז מלחמת העולם השנייה.
אבל מה אם קיימת מדינה שלא חוששת מהשמדה אלא מייחלת לה? מדינה הרואה בכאוס ובחורבן שער לגאולה? זו לא שאלה תיאורטית - זו בדיוק הבעיה עם איראן.

שנות מחקר באקדמיה חשפו בפניי את עומק האמונה המילנריסטית, אמונה שהעולם הולך ונשאב לקראת עימות סופי בין טוב לרע, שיביא למהפך רוחני עולמי.
לפי האמונה השיעית, בסופה של תקופה רוויית כאוס יופיע ה"אימאם הנעלם", או ה"מהדי" – דמות משיחית שתקים סדר עולמי צודק ואסלאמי. אמונה זו אינה נותרת ברקע התרבותי בלבד – היא לעיתים קרובות מכתיבה מדיניות.
וזה לא רק רעיון תיאולוגי תמים: נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינז'אד, דיבר על המהדי בפומבי - גם על במת האו"ם. ממשלו השקיע משאבים אדירים בהכנות דתיות לקראת הופעתו - כולל תקצוב עבודות תשתית לעיירה ג'אמשקראן, שם שוכן המסגד המזוהה עם חזרתו של המהדי.
הקו בין דת למדינה באיראן היטשטש עד שלא נותר ממנו זכר.
אמנם לא כל מנהיגי איראן מאמינים באמונה הזו, אך רבים מהם כן – והמערכת הפוליטית מעניקה להם כוח ממשי. כך למשל, קציני צמרת במשמרות המהפכה, הגוף שיחזיק כנראה בכל נשק גרעיני בעתיד, נוקטים באותה שפה אפוקליפטית. הגנרל חוסיין סלאמי, עד שנהרג בתקיפה ישראלית לאחרונה, איים שוב ושוב "למחוק את ישראל מהמפה", ולא מדובר רק ברטוריקה.

האמונה הזו אינה גחמה. זו אידיאולוגיה עמוקה, שמכתיבה מדיניות. והיא זו שעומדת מאחורי מדיניות החיסולים של ישראל, מתקפות הסייבר וההפצצות המדויקות על אתרים גרעיניים.
ולא רק ישראל: גם ממשל טראמפ השתכנע. בתקיפות מהשבועות האחרונים, פגעו האמריקנים בשלושה מתקנים גרעיניים תת-קרקעיים, כאלה שאף מדינה אחרת אינה מסוגלת לתקוף. המסר היה ברור: מול משטר כזה, הדיפלומטיה מוגבלת.
איראן מצידה ממשיכה לטעון כי תוכנית הגרעין שלה "אזרחית בלבד". אך זהו שקר שקשה לבלוע. מתקנים כמו פורדו, שבנוי עמוק מתחת לאדמה וממוגן מפני תקיפות אוויר, לא נבנים כדי להפיק חשמל – אלא כדי לשרוד מלחמה. זה הגיוני רק אם המטרה היא בניית פצצה.
אבל מעבר לסכנה הישירה – יש כאן סכנה אזורית רחבה הרבה יותר. אם איראן תשיג נשק גרעיני, יתחיל מירוץ חימוש במזרח התיכון. סעודיה כבר רמזה שתדרוש אחד משלה, וגם טורקיה ומצרים עשויות להצטרף. המזרח התיכון ייהפך לחבית חומר נפץ גרעינית.

יש מי שבמערב מתבלבלים וחושבים שאיראן היא מדינה נרדפת. ההפך הוא הנכון: היא הבריון האזורי, המערערת המרכזית של היציבות. כמדינה שיעית בלב אזור סוני, היא מעוררת פחד עמוק במדינות ערב. השאיפה שלה לגרעין אינה רק טכנולוגית – אלא אידיאולוגית. היא רוצה לעצב מחדש את המזרח התיכון לפי תפיסתה הקיצונית.
משטר מהפכני, שרואה בכאוס עולמי מנגנון שיביא את הגאולה, הוא איום בלתי ניתן להכלה. אם זה לא מצדיק פעולות נחרצות לעצירתו – מה כן?, סיכם אונסלן.
