אזהרה: תופעה נוירולוגית נדירה לאחר חיסוני קורונה

בן 60 מצרפת פיתח דלקת מוח נדירה לאחר שקיבל מנה אחת של חיסון אסטרהזנקה. הרופאים חושדים: המערכת החיסונית הגיבה בעוצמה מופרזת לחיסון – וסיכנה את חייו.

מקרה נדיר ומדאיג עורר את תשומת לב הקהילה הרפואית בצרפת: גבר בן 60, ללא מחלות רקע, פיתח דלקת מסכנת חיים במוח ובחוט השדרה – ארבעה שבועות בלבד לאחר שקיבל את מנת חיסון הקורונה של חברת אסטרהזנקה.

בדיקות הדמיה הראו כי הוא סובל ממנינגואנצפליטיס – דלקת מסכנת חיים ברקמות המוח ובקרומים העוטפים אותו ואת חוט השדרה. ניתוח מדוקדק של רקמות המוח לא העלה עדות לזיהום או מחלות רקע שיכלו להסביר את התופעה – והובילה את הרופאים לקבוע כי מדובר בדלקת מוח לאחר חיסון.

החולה סבל משתי התפרצויות של המחלה, וטופל במשך שישה חודשים בתרופות המדכאות את מערכת החיסון – עד שהגיע להתייצבות. שלוש שנים לאחר מכן, הוא נחשב כמעט מחלים לחלוטין, מלבד בעיה קלה בריכוז.

האירוע פורסם בכתב העת JAMA Neurology, והוסיף עוד מקרה נדיר לאוסף התיעודים הקיים של דלקות מוח לאחר חיסוני קורונה. מחקר מ-2023 שבחן 65 מקרים דומים מצא כי החיסון של אסטרהזנקה היה הנפוץ ביותר ביניהם – ביותר משליש מהמקרים.

על אף שמרבית החולים התאוששו, מנגנון התגובה החיסונית שגורם לדלקת עדיין אינו מובן במלואו. כמו כן, ייתכן כי האדם קיבל את החיסון בתחילת 2021, טרם הוחלט בצרפת (ובאירופה כולה) להגביל את השימוש בו, בעקבות חשש מתופעת קרישה נדירה בשם VITT – פקקת בשילוב ירידה במספר הטסיות.

על פי הדיילי מייל הבריטי, בבריטניה בלבד נרשמו לפחות 81 מקרי מוות, לצד עשרות נכים ופצועים בעקבות קרישי דם שנקשרו לחיסון – אולם יש להדגיש: החיסון נחשב עדיין כמציל חיים בתקופת המגפה, ומוערך ככזה שהציל כ־6 מיליון בני אדם ברחבי העולם.

למרות זאת, ה-AstraZeneca הוצא בהדרגה משימוש, במיוחד במדינות המערב, והוחלף בחיסונים מבוססי mRNA של פייזר ומודרנה. גם הם עומדים כעת במוקד מחקר נפרד, בשל דיווחים על תסמונת פוסט־חיסונית מתמשכת – תופעות כגון ערפול מוחי, סחרחורות, טנטון, חולשת שרירים ורגישות יתר לפעילות גופנית.

חלק מהחוקרים אף גילו שינויים ביולוגיים ברורים בקרב הסובלים – לרבות שאריות של חלבוני קורונה בדם שנים לאחר החיסון, ועלייה בהסתברות להתפרצות מחודשת של נגיף אפשטיין-בר.

תוצאות המחקר האחרון טרם פורסמו במלואן או עברו ביקורת עמיתים, אך החוקרים מדגישים כי מדובר בעבודה שעדיין בעיצומה – שמבקשת לשפוך אור על הקשרים בין חיסון הקורונה למערכת העצבים.