ההדף מאיראן: כך נראה נזק של טיל היפרסוני בלב שכונה ישראלית
29 הרוגים, אלפי מפונים ונזק של מעל מיליארד שקלים: כך נראתה פגיעת טילים היפרסוניים בשטח ישראל
ההרס בזירת הנפילה בבת ים צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
אחת התופעות הבולטות שעליה מצביע ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, היא היקף הנזק הישיר והעקיף שגרמו הטילים האיראניים במהלך מלחמת "עם כלביא". לפי הנתונים, 29 בני אדם נהרגו, למעלה מ־10,000 פונו מבתיהם, וקרוב ל־1,000 מבנים נפגעו ישירות. הוגשו מעל 40,000 תביעות פיצויים בגין נזקים, והעלות המשוערת לנזקים מבניים בלבד עולה על מיליארד שקלים.
הסיבה לכך אינה רק עוצמת חומר הנפץ, אלא גם המאפיינים הפיזיקליים של הטילים עצמם. האיראנים שיגרו טילים בליסטיים היפרסוניים, בהם דגמים כמו "חייבר שקאן", "חאג' קאסם" ו"פתאח-1" – טילים דו־שלביים בעלי ראש קרבי מתמרן, השוקל בין 400 ל־1,000 ק"ג. מהירותם מחוץ לאטמוספירה מגיעה לפי 12 ממהירות הקול, כלומר למעלה מ־14,000 קמ"ש.
בעת חדירתם לאטמוספירה, למרות ירידה במהירות, עדיין מדובר בגופים הנעים באלפי קמ"ש, עם אנרגיה קינטית עצומה. זווית הפגיעה, במיוחד כאשר מדובר בראש מתמרן, יכולה להעצים את הנזק: גלי ההלם נוצרים במבנה אליפטי ומתפשטים בעוצמה חריגה בעיקר בכיוון הפגיעה. כתוצאה מכך, לצד הפיצוץ עצמו נוצר גל הדף שמזעזע רדיוס רחב, כולל מבנים סמוכים ומרחב אזרחי צפוף.
קליסקי מדגיש כי יש מקום לרה־הערכה יסודית של תכנון מבנים בישראל, תוך התאמה לעידן שבו הטיל אינו רק נשק חודר, אלא מייצר אפקט סביבתי קטלני. נדרשת לא רק תגבורת של כיפת ברזל ויכולות יירוט מתקדמות, אלא גם טיפול בשלב שבו הטיל עדיין מואץ – לפני שהוא שובר את קו השמיים ונופל על קרקע עירונית.
