מחקר ישראלי: אחד מכל חמישה מבוגרים בארה"ב לוקה בהשמנת יתר

השמנת יתר היא אחד האתגרים הבריאותיים המרכזיים של המאה ה-21, ובישראל היא מתגלה כמגפה שקטה המשפיעה על חייהם של רבבות אנשים. גישה חדשנית שפותחה על ידי האיגוד האירופי לחקר ההשמנה ופורסמה לאחרונה בNature Medicine , מציעה דרך חדשה לאבחון, דירוג וניהול השמנת יתר בקרב מבוגרים.

ד"ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה.

גישה זו, יחד עם נתונים עדכניים ממקורות ישראליים, כולל סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2024 ודו"ח של משרד הבריאות, וכן מאמר חדש של פרופ' דרור דיקר וצוותו שפורסם ב-Annals of Internal Medicine מדגישה את הצורך במענה הוליסטי ורב-תחומי למגפה זו. כמומחית בתחום, אני רואה בכך הזדמנות לשנות את האופן שבו אנו מטפלים בהשמנת יתר בישראל, תוך התאמה למציאות המקומית והתמודדות עם האתגרים הייחודיים שלנו.

גישה חדשנית לאבחון וניהול

הגישה שפותחה על ידי EASO מדגישה הערכה קלינית מקיפה, המשלבת היסטוריה רפואית, תפקוד פיזי ורווחה נפשית. במקום להסתמך רק על BMI. היא קוראת להערכת מחלות נלוות, כגון סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב, מגבלות תפקודיות, כגון קשיי ניידות או שינה והיבטים פסיכולוגיים, כגון דיכאון או חרדה. גישה זו מאפשרת דירוג מדויק של השמנת יתר לפי חומרתה והשפעתה, מה שמסייע בהתאמת טיפולים אישיים.

לדוגמה, חולים בשלב מוקדם עם סיבוכים מינימליים עשויים להפיק תועלת משינויים באורח החיים, כמו תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. לעומת זאת, חולים עם השמנת יתר חמורה עשויים לדרוש טיפולים תרופתיים או ניתוחים בריאטריים, כגון שרוול קיבה או מעקף קיבה. נתונים ממשרד הבריאות מצביעים על כך שתוכניות מבוססות בית ספר לקידום תזונה בריאה ופעילות גופנית הראו תוצאות מבטיחות במניעת השמנה בגיל צעיר, אך הגישה לניתוחים בריאטריים וטיפולים תרופתיים מתקדמים עדיין מוגבלת בשל עלויות ומחסור במרכזים ייעודיים.

תובנות חדשות לגבי השמנה בישראל

מאמר חדש של פרופ' דרור דיקר וצוותו, שפורסם ב-8 ביולי 2025 ב-Annals of Internal Medicine מוסיף פרספקטיבה חשובה על טיפול בהשמנה בישראל. המחקר מדגיש את היעילות של התערבויות רב-תחומיות, הכוללות שינויים באורח החיים, טיפולים תרופתיים ואפשרויות ניתוחיות, ומחזק את הגישה האירופאית החדשה להתאמה אישית של טיפולים. הוא מציין גם את השימוש הגובר בתרופות מתקדמות להרזיה, שהראו תוצאות מבטיחות בניהול תיאבון ומטבוליזם, ומציעות אפשרות יעילה לחולים המתקשים בהתערבויות מבוססות אורח חיים בלבד.

המחקר המקיף כלל יותר מ-44 אלף משתתפים ומציע פרספקטיבה חדשה על הדרך שבה אנו מאבחנים השמנה. לפי ההגדרה העדכנית של האגודה האירופית לחקר ההשמנה כ-19% מהאנשים שנחשבו בעבר כבעלי עודף משקל בלבד, מוגדרים כעת כאנשים החיים עם השמנה. מעניין לציין כי הסיכון לתמותה בקרב קבוצה זו היה דומה לזה של אנשים במשקל תקין, אך עדיין גבוה משמעותית ביחס לאנשים במשקל תקין שאינם סובלים ממחלות רקע. בין המחלות הנפוצות בקבוצת החדשה של אנשים החיים עם השמנה היו יתר לחץ דם, דלקות מפרקים, סוכרת ומחלות לב וכלי דם. מסקנות המחקר מדגישות את הצורך לבחון מחדש את דרכי האבחון הקיימות ולהבין לעומק אילו טיפולים יועילו בצורה מיטבית לאנשים אלה, שבעבר לא סווגו כסובלים מהשמנה, אך בפועל חשופים לסיכונים רפואיים משמעותיים.

בנוסף נחשף מדד חדש להערכת השמנה: מדד מותן גובה – אשר מודד את יחס היקף המותניים לגובה בריבוע. מדד מותן גובה הינו כלי חדשני להערכת השמנה, המחשב את היקף המותניים (בסנטימטרים) חלקי הגובה בריבוע (במטרים). בניגוד למדד BMI, שמתבסס על משקל הגוף ביחס לגובה בריבוע ואינו מבחין בין מסת שריר לשומן, מדד מותן גובה מתמקד בהיקף המותניים כמדד ישיר לשומן הבטני, שהוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב, סוכרת ומצבים מטבוליים. מדד מותן גובה מספק הערכה מדויקת יותר לבריאות מטבולית, שכן הוא מתחשב בחלוקת השומן בגוף, ולא רק במשקל הכולל, ובכך מאפשר זיהוי טוב יותר של סיכונים בריאותיים הקשורים להשמנה.

שילוב תובנות מקומיות וגלובליות

שילוב הגישה החדשה של האיגוד האירופאי לחקר ההשמנה עם נתונים מקומיים מישראל ומחקרים עדכניים, מספק הזדמנות ייחודית לטפל בהשמנה בצורה מבוססת ראיות ורלוונטית תרבותית. בישראל, ההתערבויות חייבות לקחת בחשבון גורמים מקומיים כמו הרגלי תזונה, פערים סוציו-אקונומיים והגישה המוגבלת לטיפולים מיוחדים. תוכניות מבוססות בית ספר לקידום תזונה בריאה ופעילות גופנית הראו תוצאות מבטיחות במניעת השמנה בגיל צעיר. בנוסף, שיתופי פעולה בין משרד הבריאות, קופות החולים והמגזר הפרטי יכולים לשפר את המודעות ואת הגישה לטיפולים מתקדמים, כולל ניתוחים בריאטריים ותרופות חדשות.

קריאה לפעולה

זוהי קריאה לפעולה לאנשי מקצוע בתחום הבריאות בישראל לאמץ גישה הוליסטית ורב-תחומית לטיפול בהשמנה. הדבר כרוך בזניחת סטיגמות מיושנות והתמקדות בטיפול ממוקד מטופל, המתייחס לממדים הפיזיים, הרגשיים והחברתיים של המחלה. יישום גישה זו דורש חינוך מתמשך, שיתוף פעולה בין-תחומי ושינויי מדיניות לשיפור הגישה למזון בריא, קידום פעילות גופנית והרחבת אפשרויות הטיפול המיוחדות.

מבט לעתיד

מסתמנת כאן נקודת מפנה במאבק בהשמנת יתר. על ידי הכרה בהשמנה כמצב מורכב הדורש פתרונות מותאמים אישית, נוכל לשפר את תוצאות המטופלים, להפחית את נטל המחלות הקשורות ולשפר את איכות החיים. עבור ישראל, משמעות הדבר היא התאמת שיטות עבודה מומלצות גלובליות למציאות המקומית, השקעה במניעה והבטחת גישה שוויונית לטיפול. הזמן לפעולה הוא עכשיו, ועם מחויבות קולקטיבית – ממדיניות ציבורית ועד טיפול פרטני – נוכל לבנות עתיד בריא יותר לישראל.