בניגוד לדרעי וגפני: גולדקנופף מאשים את הממשלה בגזירות הגיוס

הסערה סביב סוגיית הגיוס ומעמדם של בני הישיבות נמשכת ומובילה לקרע בתוך הגוש החרדי. יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, בחר להטיל את האחריות למשבר שמוביל לשורת גזירות על בחורי הישיבות והאברכים על הממשלה עצמה, בניגוד לעמיתיו במפלגות החרדיות שמכוונים את האש לעבר היועצת המשפטית לממשלה. כזכור, גולדקופף התפטר מהממשלה לפני כחודש ברקע משבר חוק הגיוס.

לדברי גולדקנופף: "היועמ"שית ממשיכה ברדיפה נגד לומדי התורה, אבל האשמה היא אך ורק על הממשלה שהיית צריכה להעביר את חוק הגיוס כפי שהתחייבה בהסכמים הקואליציוניים והיית מביאה סוף לרדיפה. אנחנו מצפים מראש הממשלה לכבד את ההסכמים ולהשלים במיידית את הסדר מעמדם של לומדי התורה בארץ ישראל".

מנגד, יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, בחר להטיח את הביקורת כלפי היועצת המשפטית עצמה: “בהרב מיארה הכריזה על עצמה כלוחמת ראשית נגד עולם התורה, לומדי התורה ומקיימי העם היהודי. לא נאפשר למנוע מבחור ישיבה אחד ללמוד תורה. העם היהודי למד היטב מניסיונות העבר למנוע את לימוד התורה וסופם של הניסיונות האלה ידוע".

גם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, בחר בקו חריף נגד היועמ"שית: "ההנחיות הדרקוניות שפרסמה היועמ”שית נגד לומדי התורה - הן חרפה ואיבוד עשתונות. השימוש באמצעים קיצוניים כאחרוני העבריינים נגד בני ישיבות צריך לזעזע כל יהודי. לא ניתן לאף גורם להפריע לבן ישיבה לשקוד על תלמודו".

בזמן שגפני ודרעי מתמקדים בביקורת חריפה כלפי היועצת המשפטית, גולדקנופף מאותת לראש הממשלה בנימין נתניהו שהכתובת נמצאת במגרש הפוליטי-קואליציוני.

כזכור, המדינה הודיעה כי תגביר את מאמצי האכיפה נגד חרדים חייבי גיוס, משתמטים משירות צבאי, כך עולה מדיון מעקב שמיני שהתקיים ב-6 ביולי 2025 בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, בהשתתפות בכירי מערכת הביטחון, צה"ל, משרד המשפטים, משרד האוצר והמשטרה.

בדיון הוצגה תכנית פעולה רחבת היקף שמטרתה ליישם את פסק הדין של בג"ץ בעניין גיוס בני הישיבות ולחזק את השוויון בנטל השירות. על פי הנתונים שהוצגו, בשנת הגיוס שהחלה ביולי 2024 התגייסו כ-1,721 חיילים מהציבור החרדי, והצבא צפוי לשלוח עשרות אלפי צווי גיוס נוספים במהלך החודשים הקרובים.

במרכז התכנית:

    •    שליחת צווי גיוס לכל מי שקיבל דחיית שירות שפקעה, כך שעד סוף יולי 2025 יישלחו כ-54 אלף צווים.
    
•    פריסת מועדי ההתייצבות לאורך כל שנת הגיוס, במטרה לרוקן את “בריכת” הדחיות.
    
•    קיצור פרק הזמן בין משלוח הצו הראשון לבין הכרזה על משתמט - מכארבעה חודשים לשניים וחצי חודשים.
    
•    הידוק האכיפה במעברי גבול, נתב”ג ומחסומים בכל רחבי הארץ, תוך שיתוף פעולה הדוק בין צה”ל, המשטרה ורשות האוכלוסין.
    
•    קיום פעולות יזומות לאיתור משתמטים והעמדתם לדין.

בנוסף, במהלך חודש ספטמבר תופעל תכנית "מתחילים מחדש" שתאפשר למשתמטים להתייצב ללא מעצר, כאשר מי שיחזור לשירות תקין יקבל עונש מופחת בגין השתמטותו.

ראש אגף כוח אדם בצה”ל עדכן כי הצבא בוחן גם אפשרות להרחיב את מקומות הכליאה הצבאיים כדי לתת מענה לגידול הצפוי במספר העצורים. כן נבחנת שלילת הטבות אזרחיות ממי שיסרב להתגייס, לצד צעדים מנהליים נוספים.

לסיום, הובהר בדיון כי לצד אמצעי האכיפה ישנה חשיבות גם לחקיקה משלימה, אך נכון לעתה אין עדיין מתווה סופי בתחום זה. דיון מעקב נוסף יתקיים ב-7 באוגוסט 2025 להערכת ההתקדמות.