בעקבות מבצע 'עם כלביא': גלנט פונה ישירות לחמינאי - וחושף סודות מודיעיניים

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, פרסם הבוקר (שישי) מכתב פתוח שכתב למנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. במכתבו ציין גלנט את הישגיה של ישראל מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בשבעה באוקטובר 2023, ובהמשך הזכיר כי לישראל יש עיניים ואוזניים בכל מקום והזהיר את חמינאי כי אם יבחר להמשיך במרדף אחר נשק גרעיני, הוא ישלם על כך מחיר עצום.

המכתב המלא

​​​​​​​המנהיג העליון חמינאי, מעולם לא נפגשנו, אבל אני מאמין שאנחנו יודעים הרבה אחד על השני. אני מכיר אותך כמעט שלושה עשורים, לומד כל נקודת זמן קריטית במנהיגותך.

עקבתי אחר החלטותיך, אחר הדוקטרינה שלך וארכיטקטורת השליחים שבנית ברחבי האזור. צפיתי בך מחליף את חומייני, צובר כוח פוליטי ומנסה לבנות הגמוניה אזורית איראנית. הבנתי לא רק את מטרותיך אלא גם את השיטות שבהן האמנת שישיגו אותן.

כשר הביטחון, הייתי אחראי על הפיכת עשרות שנים של מודיעין ישראלי, יכולות חיל האוויר ודוקטרינה אסטרטגית לתוכנית צבאית אחת ומתואמת. התוכנית שחתכה את "טבעת האש" שלכם כמו סכין לוהטת בחמאה ובסופו של דבר גרמה לקריסתה. תוכנית שהגיעה לשיאה במלחמה בת שנים עשר הימים שניהלו ישראל וארצות הברית נגד תוכנית הגרעין האיראנית, ההגנה האווירית, ייצור הטילים וההנהגה הצבאית הבכירה.

מה שהתרחש ביוני 2025 לא היה רק ​​מערכה צבאית. זו הייתה קריסה אסטרטגית של מערכת שבניתם במשך ארבעה עשורים.

"טבעת האש" שלכם נועדה להקיף את ישראל בנקודות לחץ והסחות דעת: חמאס בדרום, חיזבאללה בצפון, סוריה ועיראק במזרח, והחות'ים בדרום-מזרח. (למזלנו, הים התיכון שוכן במערב.)

תכננתם להפעיל שליחים ולקיים מלחמת התשה נגד ישראל, תוך פיתוח צבאות טרור שיום אחד יכבשו אותה ויהרסו אותה. ביקשתם לבנות ארסנל של טילים כבדים, מדויקים וארוכי טווח כדי להביא הרס בקנה מידה גדול במתקפה מתואמת. ובמרכז הארכיטקטורה הזו עמד המאמץ העיקרי שלכם: לפתח נשק גרעיני שיעניק לאיראן חסינות מפני שינוי משטר ויאפשר לה להשיג דומיננטיות אזורית והרתעה, תחילה עם ישראל, ואז עם אחרים.

אבל הטבעת הזו לא הקיפה אותנו. היא נכשלה.

התקפתו של סינוואר ב-7 באוקטובר 2023 הסתמכה על התחמושת, האימונים, המודיעין והמימון שאתה ושליחיך סיפקו לחמאס. אולי מעשיו חרגו מכוונתך. אבל ההשלכות היו עליך לשאת. הטבח שביצע לא התקבל בפחד, אלא בנחישות, בהתרסה, ובסופו של דבר, באמונה קרה שישראל תעשה כל מה שיידרש כדי להגן על עצמה מפני הכוחות השטניים שיוצאים להשמיד אותנו, לא משנה מה המחיר.

הציבור הישראלי, למרות הכאב והאובדן, לא נשבר. עמנו החזיק מעמד. כפי שאתם יודעים היטב כעת, הגבנו. לא רק הערכתם את נחישותנו, אלא גם את יכולת כוחותינו ואת דיוק כלי הנשק שלנו. במקרים רבים, אפילו עכשיו, אינכם יודעים כיצד הותקפתם, מאיפה או עם מה.

מה שבא לאחר מכן לא היה מכה אחת. זו הייתה רצף.

ישראל פירקה באופן שיטתי את הנהגת חמאס, את מחסני הנשק והפיקוד של חיזבאללה, ואת מתקני ייצור הטילים. טסנו מעל טהרן כפי שעשינו מעל תל אביב. חיסלנו מנהיגים צבאיים ומדענים מרכזיים. תקפנו את מערכות ה-S300. הרסנו את מערכת ההגנה האווירית שלכם. תוכנית הגרעין והתשתית שלכם נדחו בשנים.

המגן שלך, שפורסם זמן רב, לא הצליח להגן. אבל יותר מנזק פיזי, נחשף משהו עמוק יותר: אנחנו רואים הכל. אנחנו שומעים הכל. אנחנו בכל מקום.

ידענו את לוחות הזמנים שלכם. את האתרים שלכם. את התקשורת שלכם. את השיחות שלכם עם בעלי בריתכם הקרובים ביותר, שרובם כבר אינם אתכם, בביירות, דמשק וטהרן. את לוחות הזמנים שלכם. את תוכניות החלפה שלכם. ואת הנקודות המתות שלכם.

ביותר ממובן אחד, ידענו עליכם יותר ממה שאתם ידעתם על עצמכם. ועכשיו יש לשאול את השאלות: האם אפשר לבנות תוכנית גרעין סודית כשאין לך סודות? לשאוף לנשק גרעיני עכשיו זה לא הימור. זה חלום. מעשה של אמונה במערכות שכבר איכזבו אותך.

תקווה אינה אסטרטגיה. האם תסכן את עתידך ואת עתיד ארצך במרוץ שאינך יכול להסתיר וסביר להניח שלא תסיים? כדי להגן על תוכנית גרעינית, צריך יכולות הגנה והתקפה קונבנציונליות. אבל יכולות אלו כבר הוכחו כלא יעילות.

שוב ושוב מאז ה-7 באוקטובר, נסראללה ביקש אישור להיכנס למלחמה. ושוב ושוב, סירבת. הבהרת שחיזבאללה הוא העתודה האסטרטגית שלך, שתפעל רק אם איראן עצמה תותקף או אם איראן תתקוף את ישראל ישירות. אבל כשהגיע הרגע, שבו התשתית המרכזית שלך נפגעה והדוקטרינה שלך קרסה, הוא לא היה שם. המגן עליו סמכת מעולם לא הוסר.

ארסנל הנשק של חיזבאללה שוכב בהריסות, קבור יחד עם מפקדיו. חמאס מנוטרל. אסד איננו. יורשו בחר בדרך אחרת. מדינות המפרץ קושרות כעת נגדכם, לא איתכם. עיראק מתנגדת לאחיזתכם. האזור המשיך הלאה.

אתם מדינה של 90 מיליון תושבים, עם שטח שגודלו גדול פי 60 משטחה של ישראל. ובכל זאת, היום אתם חשופים יותר מאי פעם. רשת הפרוקסי שלכם, מרכז האסטרטגיה האזורית שלכם, היא כעת הפגיעות שלכם. הזוועות שלהם נתנו לנו לגיטימציה. הכישלון שלהם נתן לנו חופש פעולה.

יש לך אפשרויות. אבל אף אחת מהן אינה קלה. וכולן רחוקות מלהיות מושלמות. אתם יכולים לבנות מחדש את שליחיכם. אבל אנחנו נהרוס אותם. עכשיו אנחנו יכולים לפרק תוך חודשים את מה שלקח לכם עשרות שנים לבנות.

אתם יכולים להאיץ את הפיתוח הגרעיני. אבל מה שתבנו, כנראה שנראה. מה שנראה, נכה. ואת מה שנכה, אתם תתקשו להחליף. אתם יכולים לנהל משא ומתן. אבל האם המשטר שלכם, הבנוי על התנגדות ונוקשות אידיאולוגית, מסוגל לעמוד בפשרות שדרך כזו תדרוש?

זו לא שאלה של טקטיקה. זוהי מציאות מבנית. תוכניות גרעיניות דורשות אנשים, מתקנים ותיאום. אתם בניתם את שלכם בעידן אנלוגי. כיום, לוויינים, כלי סייבר, משאבים אנושיים וניתוח נתונים חושפים את מה שנשאר בעבר נסתר.

ועם כל חודש שעובר, הפער גדל. הידע שלנו מעמיק. מערך המטרות שלנו מתרחב. האפשרויות שלך מצטמצמות.

עדיין יש לך זמן. אבל לא הרבה.

התמודדתם עם רגעים של איפוק בעבר. נמנעתם ממלחמה עם ארצות הברית במהלך מלחמת עיראק ב-2003. שימרתם על יציבות גם במהלך טלטלות אזוריות. הקרבתם בעלי ברית כאשר ההישרדות דרשה זאת.

זהו אחד מאותם רגעים מכריעים.

כשאתם מהרהרים בצעדים הבאים שלכם, חשבו כיצד ידענו מי אנשיכם, אילו תפקידים הם החזיקו והיכן הם גרים. כשאתם מסתכלים סביב החדר, שאלו את עצמכם: מי באמת נאמן?

ועם זה בחשבון, עליכם כעת לבחור:

להמשיך במרדף אחר נשק גרעיני, ללא כיסוי, ללא הגנה, ועם יכולת התקפית מוגבלת? נדע. נסכל זאת. ונגבה מחיר כבד.

לנסות לבנות מחדש את הארסנל הקונבנציונלי שלכם, בידיעה שזה ייקח עשרות שנים? אנחנו נעכב את זה, נחבל בו ונפרק אותו שוב. נטשו את מלחמתכם נגד מדינה קטנה ונחושה, אלף מייל מגבולכם, והתמקדו במקום זאת ברווחתם ובעתידם של עמכם. אבל אם תבחרו שוב לא נכון, אנחנו נהיה שם, מחכים.

גנרל יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר.