כורדים באיראן נעצרו בחשד לריגול עבור ישראל - חלקם הוצאו להורג

המלחמה עם ישראל השפיעה באופן עמוק על חיי הכורדים באיראן. האזורים הכורדיים, ששוכנים בגבול המערבי של המדינה, "השער" לתקיפות הישראליות, עלו לכותרות במהלך ימי המלחמה. עם פרוץ המלחמה החל המשטר לעצור כורדים בטענה למעורבותם בסיוע לישראל.

רזאן, חוקרת יחסים בינלאומיים כורדית שעד שנת 2020 חיה באיראן וכיום מתגוררת באירופה, מספרת בשיחה עם ynet על המצב המורכב של הכורדים ברפובליקה האיסלאמית ועל השלכות המלחמה האחרונה. לדבריה, "האוכלוסייה הכורדית תחת הכיבוש האיראני, מונה בין 9-12 מיליון איש, המהווים 17-12 אחוזים מכלל האוכלוסייה האיראנית".

הכורדים באיראן מתגוררים בעיקר בצפון מערב המדינה, בחבל כורדיסטן המשתרע גם על פני צפון עיראק, דרום מזרח טורקיה וצפון מזרח סוריה. לטענתה של רזאן, "רוב הכורדים באיראן מתגוררים במחוזות במערב המדינה: כורדיסטן, כרמאנשאה, מערב אזרבייג'ן, אילאם ולורסטאן. קיימות קהילות קטנות יותר בצפון מזרח חורסאן. הם דוברים ניבים שונים של כורדית. מהבחינה הדתית, האיסלאם הסוני הוא הנפוץ באזוריהם, אם כי קיימים כורדים שיעים ומיעוטים בעלי זהויות דתיות אחרות". 

רזאן מוסיפה כי "הכורדים במזרח כורדיסטן (באיראן), כמו אלה בחלקים האחרים של כורדיסטן, בדרך כלל אינם רדיקליים בגישתם לאיסלאם. רובם חילוניים יותר באורח חייהם ואמונותיהם. גם המפלגות הכורדיות אינן דתיות ונוטות לאמץ רעיונות מהשמאל, או רעיונות סוציאל דמוקרטיים".

היא מספרת כי בתקופות משבר, כמו בזמן המלחמה מול ישראל, או בימי "מחאת החיג'אב" ב-2022, גוברת בקרב הכורדים תחושת זהות משותפת, המעוררת לא פעם קריאות לאחדות ולתמיכה הדדית בכל ארבעת חלקי כורדיסטן. 

רזאן מציינת כי קיימת מתיחות בין הכורדים שבאיראן לאלו שבעיראק, טורקיה וסוריה. יש להן גם מטרות אידיאולוגיות שונות, בעוד שחלקן שואפות לפדרליזם (חלוקת סמכויות), אחרות חותרות לעצמאות מלאה. לחלק מהכורדים באיראן יש קשרים עם אירופה וארה"ב, שם יש קהילות רבות של כורדים.

במהלך המלחמה באיראן הותקפו אתרים באזורי המגורים של הכורדים, בהם אתרי שיגור ואחסון טילי קרקע-קרקע של המשטר. 

בנוסף, לדברי רזאן, המשטר האיראני ביצע במהלך המלחמה שלל פעולות צבאיות באזור הכורדי, במיוחד ליד גבולות המדינה. "זה הקל על הממשלה להגביר את השליטה הביטחונית במזרח כורדיסטן".

עוד סיפרה רזאן כי "חלק מהאתרים שישראל כיוונה אליהם היו בסיסים צבאיים בערים כורדיות כמו מהבאד, כרמאנשאה ואורמאי. הפיקוח גבר, וגברו המעצרים מצד ממשלת איראן. אחרי תחילת המלחמה המשטר נעשה קפדן יותר באזור הכורדי. נעצרו מאות כורדים והאשימו אותם בסיוע לישראל או בריגול. הוצאו להורג לפחות שלושה גברים כורדים באורמאי. הוצבו מחסומים נוספים וערכו חיפושים בבתים ובטלפונים של אנשים". 

היא מספרת כי "המפלגות הכורדיות החיות בגלות בצפון עיראק (דרום כורדיסטן) עקבו מקרוב אחר המלחמה. חלקן, ה-PAK למשל, טענו כי זו הזדמנות להילחם בחזרה במשטר האיראני. אחרים, כמו קומאלה, היו זהירים ואמרו שעל הכורדים להמתין ולא למהר לעימות. כורדים רבים בתוך איראן מקווים שהמלחמה הזו תביא לשינוי בעתיד". 

כרוואן (שם בדוי), גורם בכורדיסטן האיראנית הנמצא כעת בעיר סננדג', אמר ל-ynet: "מבחינה חברתית, כלכלית וביטחונית הסכסוך האחרון בין איראן לישראל השפיע ישירות על כל תושבי איראן, כולל בכורדיסטן. בשבועות האחרונים חלה עלייה חדה במחירי מוצרים בסיסיים, יש מעצרים נרחבים ועלייה בהוצאה ובאכיפה של עונשי מוות. הערים הפכו לצבאיות מאוד ומספר המעצרים השרירותיים עלה". 

לטענת כרוואן, איראן השתמשה בתירוץ של "שיתוף פעולה עם האויב" כדי להצדיק מעצרים של אזרחים ופעילים רבים. "העם האיראני, כולל הכורדים, שואף לשינוי דמוקרטי במדינה. הכורדים רואים עצמם כידידים של כל העמים במזרח התיכון ומייחלים לחיים חופשיים, אנושיים ושלווים עבור כל העמים באזור".