בעקבות הערעור: ניסיון למנוע עונש מוות מהאחראים ל-11 בספטמבר נכשל
בית המשפט לערעורים בארה״ב פסל את הסדר הטיעון עם חאלד שייח מוחמד, ״המוח״ מאחורי מתקפת 11 בספטמבר וקבע: שר ההגנה פעל בסמכותו כשהחליט לבטלו
זירת אסון התאומים - 22 שנה אחרי צילום: דוב בער הכטמן
בית משפט פדרלי לערעורים בארצות הברית קבע בסוף השבוע כי אין תוקף להסדר הטיעון שנרקם עם חאלד שייח מוחמד, מי שנחשב לדמות המרכזית מאחורי פיגועי 11 בספטמבר, וכן עם נאשמים נוספים. לפי ההסכם, הם היו מודים באשמה – ובתמורה לא היו נידונים לעונש מוות.
השופטים בוושינגטון די.סי. לא היו תמימי דעים, אך פסקו ברוב של שניים מול אחד שההסדר אינו תקף. אילו היה מתקבל, מוחמד ושאר המעורבים היו נשלחים למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם.
חאלד שייח מוחמד מואשם כי תכנן וניהל את מתקפת הטרור שאירעה בספטמבר 2001, שבמהלכה התרסקו מטוסים חטופים אל מגדלי התאומים והפנטגון, וגבו את חייהם של קרוב ל-3,000 בני אדם. הוא נעצר בשנת 2003 ומאז מוחזק במחנה המעצר גואנטנמו שבקובה.
ההסדר שנמשך במשך כשנתיים כלל גם סעיף יוצא דופן, שלפיו בני משפחות הקורבנות היו יכולים לשאול את מוחמד שאלות, והוא היה מחויב להשיב להן באופן מלא וכן – כך לדברי עורכי דינו.
לפי רשת CBS, בני המשפחות היו חלוקים בדעתם לגבי ההסכם. חלקם טענו כי משפט מלא הוא הדרך להשגת צדק וחשיפת מידע נוסף, ואילו אחרים קיוו שבמסגרת ההסדר יזכו סוף סוף לקבל תשובות ולסגור פרק כואב בחייהם.
ההסדר זכה לאישור מצד תובעים צבאיים והדרג הבכיר בפנטגון בגואנטנמו. אולם הוא נתקל בקשיים, בעיקר נוכח סוגיית העינויים שעברו מוחמד והנאשמים האחרים, שהטילו ספק באמינות הראיות.
לאחר שנעצר בפקיסטן, מוחמד הועבר למתקני כליאה סודיים של ה-CIA, שם עבר עינויים חוזרים ונשנים.
בקיץ שעבר הודיע ממשל ביידן על הסכמות שהושגו עם מוחמד ושלושה נאשמים נוספים, אך יומיים לאחר מכן ביטל שר ההגנה דאז, לויד אוסטין, את ההסכם בטענה שהוא הגורם היחיד המוסמך לאשר עסקה כזו.
מאוחר יותר, בית משפט צבאי הפך את החלטתו של אוסטין והחזיר את ההסכם לשולחן. אלא שבסוף השבוע האחרון הכריע בית משפט לערעורים כי אוסטין פעל בתוך גבולות סמכותו ולכן ההסכם בטל.
שר ההגנה קבע כי הציבור האמריקני ובני המשפחות זכאים לראות משפט פומבי בפני ועדות צבאיות. הוא פעל בסמכות חוקית מלאה, ואנו לא מוצאים עילה להתערב בהחלטתו, כתבו השופטות.
לעומתן, השופט רוברט וילקינס הביע הסתייגות חריפה וכתב: ״הממשלה לא הצליחה להוכיח בצורה ברורה שהשופט הצבאי שגה – אפילו לא בקירוב״.
