תמיד מאחרים? ייתכן שאתם סובלים מבעיה רפואית לא מוכרת

אם אתם מאחרים שוב ושוב לפגישות, לעבודה, לתפילות או לאירועים – ייתכן שהבעיה עמוקה יותר ממה שחשבתם. תופעה מוכרת בשם עיוורון לזמן (Time Blindness) עשויה להיות הסיבה האמיתית.

מדובר בלקות שמקשה על האדם להעריך נכון כמה זמן דרוש לביצוע פעולה, להבין כמה זמן כבר עבר, ולתכנן בהתאם את היום. לפי מומחים לבריאות הנפש שצוטטו בפוקס ניוז, הלקות הזו פוגעת לא רק בפרודוקטיביות, אלא גם בקשרים החברתיים, כי התנהגות כזו עלולה להיתפס כחוסר כבוד, אדישות או חוסר אחריות.

הפסיכיאטר ד"ר מאורן סיווננת'ן (Henry Ford Health, מישיגן) הסביר: "המאפיין המרכזי של עיוורון לזמן הוא חוסר יכולת להעריך מרווחי זמן". האדם פשוט לא מרגיש שעובר זמן ולכן לא מתחיל משימות בזמן, לא מסיים אותן בזמן, ולא תמיד מודע בכלל לכך שהזמן מתקדם.

עיוורון לזמן מוגדר על ידי אנשי מקצוע כבעיה בתפקודי ניהול (Executive Function) תהליכים מוחיים שכוללים זיכרון עבודה, גמישות מחשבתית, שליטה בדחפים, ותכנון לטווח קצר וארוך. אלו מנגנונים הכרחיים להתמודדות עם משימות יומיומיות ולכן פגיעה בהם יוצרת כאוס בזמנים.

התופעה שכיחה במיוחד בקרב אנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), אך יכולה להופיע גם אצל מי שסובלים מחרדה, דיכאון, OCD, אוטיזם, פגיעות ראש, מחלת פרקינסון וטרשת נפוצה.

אילוסטרציה | <blat>shutterstock</blat>

לדברי ד"ר סיווננת'ן, מדובר בפגיעה באזורים מוחיים כמו הקורטקס הקדם-מצחי (Prefrontal Cortex) והצרבלום - אזורים שמעורבים ביכולת לעקוב אחרי זמן ולעבד אותו.

מה מרגיש אדם עם עיוורון לזמן?

האנשים שסובלים מהתופעה אינם מצליחים לחוש את הזמן כמו רוב האנשים. הם עשויים:

• להעריך לא נכון את זמן ההכנה בבוקר

• להתעכב בלי לשים לב בין משימות

• להתמקד יתר על המידה במשימה אחת (תופעה בשם "היפר־פוקוס") ולשכוח לחלוטין מהשעה

לדברי האנליטיקאית ההתנהגותית לורי סינגר, "הם מתקשים להרגיש כמה זמן עבר, או כמה זמן נשאר להם". וכשהם ממהרים בסוף - הלחץ, התסכול והכעס העצמי רק גוברים.

איך מתמודדים עם עיוורון לזמן?

למרות שאין אבחנה רשמית בתשקיף האמריקני להפרעות נפש (DSM-5), עיוורון לזמן הוא מרכיב ידוע בהפרעת קשב, ואפשר להתמודד איתו במספר דרכים:

1. לעשות דברים מיד - לא לדחות

2. להשתמש בטיימרים - למדוד זמנים באופן אובייקטיבי

3. לחלק משימות לשלבים קטנים

4. לבנות שגרות קבועות ויזומות שמקלות על התפקוד ומורידות עומס מוחי

5. לעבוד עם לוחות חזותיים או אמצעים מוחשיים

6. להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול ממוקד ADHD

המטרה היא לא "לרפא" את העיוורון, אלא לאמן את המוח לבנות הרגלים חדשים, ולהפחית את הלחץ והתסכול.

"כשיש מבנה קבוע, יש פחות עייפות קוגניטיבית, יותר יעילות ופחות איחורים", אומרת סינגר.