הסיפור המדהים שלא סופר מעולם: זה מה שעשה אזרח הודי בשביל להציל יהודים בשואה

הסיפור שלא סופר על חסיד אומות העולם מהודו שהציל יהודים בשואה. בשנת 1938 סיפחה גרמניה את אוסטריה והאנטישמיות ברחבי אירופה הלכה וגברה. גבר הודי, שלא היה מעורב כלל באירופה, נתקל במקרה בזוג יהודי צעיר בבית חולים אוסטרי. מפגש מקרי זה הוביל להצלת חייהם של 14 יהודים.

קונדן לאל גופטה, אז בן 46, מפנג'אב  שבהודו, סבל מסוכרת וטחורים ושמע על מומחה באוסטריה. הוא נסע למדינה כדי לקבל טיפול רפואי ושם, בבית החולים, פגש זוג יהודי צעיר בשם לוסי ואלפרד וקסלר.

בני הזוג סיפרו לו על האנטישמיות הגוברת באזור, ועל כמה קשים החיים הפכו ליהודים תחת השלטון הנאצי. גופטה החליט להירתם, והגה תוכנית לפני שיהיה מאוחר מדי. בשלב זה, יהודים עדיין הורשו לעזוב את המדינה עם משפחותיהם, בתנאי שהייתה להם אשרת עבודה במדינה אחרת.

מתוקף היותו איש עסקים מצליח בהודו, הוא החליט להקים חברות שמטרתן הספציפית היא לספק עבודה ליהודים אוסטרים. משמעות הדבר היא שלא רק שיוכל להשיג להם את הוויזה לה הם כל כך זקוקים, אלא גם יספק להם פרנסה עם הגעתם.

גם אם הוא לא הצליח ליצור עבורם חברה מתאימה, הוא החליט פשוט להמציא אחת. הוא הציע להם משרות שלא היו קיימות כלל, בעסקים שהומצאו. הוא דאג למלא את כל הטפסים כדי שהפקידים לא יגלו שזו הייתה רק תרמית להוציא אותם מהמדינה שמלאה בשנאת יהודים.

במשך מספר חודשים, הוא פרסם מודעות בעיתונים בחיפוש אחר עובדים מיומנים שמוכנים לעבור להודו. כמה מגיבים הגיעו וגופטה הציע לכל אחד מהם עבודה, אמיתית או לא.

ויני גופטה, שפרסם בשנה שעברה ספר על מאמצי סבו בשם "הצלה בווינה" , אמר ל-BBC: "היבט בולט בכל מזימתו המורכבת של קונדן למען המשפחות הללו, היה השקט וההסתרה של המבצע. הוא לא שיתף את תוכניותיו עם אף פקיד הודי או בריטי (בריטניה שלטה אז בהודו). משפחתו שמעה על תוכניותיו רק כשהוא חזר הביתה חודשים לאחר מכן".

אחד מאלה שגופטה הציל היה פריץ וייס, עורך דין יהודי בן 30 שנאלץ לנקות את הרחובות מחוץ לביתו לאחר הוראה של הנאצים במטרה להשפילו, והחל להסתתר בבית חולים כשהוא מתחזה לחולה.

גופטה הציע לו עבודה בחברה שהקים בשם "סוכנויות קונדן". חברה זו לא הייתה קיימת, אבל וייס עבר למומביי, ובשנת 1947 עבר לאנגליה.

היה גם את הנס לוש, איש טקסטיל שהגיב לאחת ממודעות העיתון. הוצעה לו עבודה ב"קונדן בגדים" חברה מזויפת נוספת. לוש התקבל בברכה בביתו של קונדן - אך לא הסתדר בעיירה בלודהיאנה השקטה. ללא קהילה יהודית, ללא חיי תרבות, לוש עזב תוך שבועות למומבאי.

היו גם את אלפרד שפרנק, שהיה בעבר הבעלים של מפעל לדיקטים עם 50 עובדים, וזיגמונד רטר, איש עסקים שעסק בכלי עבודה. יהודי אחר היה אלפרד וקסלר, אמן עץ. גופטה השיג לכל האנשים האלה אשרות להודו, שם יכלו להתחיל מחדש בחייהם.

גופטה כמעט ולא דיבר על עברו, והלך לעולמו מהתקף לב בשנת 1966 בגיל 73. עשרות שנים לאחר מכן, ויני נכדו גילה מה סבו עשה כשאמו גילתה לו זאת, מה שהוביל לכתיבת הספר.