מחקר עצום מפריך קשר בין חיסונים לאוטיזם

למרות טענות חוזרות מצד מתנגדי חיסונים – כמו של שר הבריאות האמריקני, רוברט פ' קנדי ג'וניור – מחקר מקיף שנערך בדנמרק וכלל יותר מ-1.2 מיליון ילדים – לא מצא קשר בין חשיפה לאלומיניום שבחיסוני הילדות לבין סיכון מוגבר ל-50 מחלות כרוניות. הממצאים סותרים מחקרים קודמים שהעלו חשש מהשפעות נוירולוגיות או אטופיות כתוצאה מאלומיניום בחיסונים ומחזק את טיעוני בטיחות תוכניות החיסון בילדות. כך דווח ב-Ynet.

ממצאים אלה מתפרסמים כחצי שנה לאחר שנשיא ארה"ב התייחס לנושא בריאיון לרשת NBC, ואמר כי בכוונתו לבחון מחדש את הקשר האפשרי בין חיסונים לאוטיזם. "אני לא נגד חיסונים – חלקם מדהימים", אמר טראמפ, "אבל אולי לא כולם. ואם הם לא – אנחנו צריכים לגלות את זה. משהו קורה – וצריך לבדוק את זה".

המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי Annals of Internal Medicine, עקב אחר כל הילדים שנולדו בדנמרק בין השנים 1997 ל-2018, שהגיעו לגיל שנתיים והמשיכו להתגורר במדינה – סך הכול 1,224,176 ילדים. החוקרים עקבו אחריהם עד סוף שנת 2020 ובדקו אם יש קשר בין כמות האלומיניום המצטברת שקיבלו דרך חיסונים בשנות חייהם הראשונות לבין הופעה של מחלות אוטואימוניות, אלרגיות והפרעות נוירו-התפתחותיות.

לדברי ד"ר דורית שמואלי, מומחית לנוירולוגיה ומנהלת תחום התפתחות הילד בכללית, "המחקר הנוכחי מחזק עשרות שנות מחקר שהפריכו את הטענה בדבר קשר בין חיסוני ילדות לבין אוטיזם, הפרעות נוירולוגיות, קשיים התפתחותיים ומחלות כרוניות אחרות. מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו, והוא נשען על מאגרי מידע סקנדינביים מצוינים עם מעקב ארוך טווח ונתונים אמינים. הממצאים מראים באופן ברור שאין כל קשר בין חיסונים לבין אוטיזם או מחלות אחרות – והם משתלבים באלפי העדויות המדעיות שנצברו בעשורים האחרונים, המצביעות על כך חד משמעית".

לדברי ד"ר שמואלי, אחת הסיבות המרכזיות לחרדה של הורים היא הצמידות בזמן בין חיסוני הילדות לבין גיל האבחון של אוטיזם: "אנחנו יודעים שאוטיזם מתגלה לרוב בגיל שנה עד שנתיים – בדיוק בתקופה שבה ניתנים חיסוני השגרה. לכן, הורים נוטים לקשר בין השניים: 'חיסנו את הילד, ומיד אחר כך התגלה אצלו אוטיזם'. אבל העובדה ששני הדברים קורים באותו זמן אינה מהווה הוכחה לקשר סיבתי. לצערי, גם נוכח שפע של מחקרים איכותיים – עדיין קשה לשכנע את מי שמאמין בקשר הזה". כך דווח ב-Ynet.

בסך הכול נבדקו 50 מחלות כרוניות: 36 מחלות אוטואימוניות (בהן זאבת, סוכרת מסוג 1 ודלקת מפרקים), תשע מחלות אלרגיות ואטופיות (כגון אסתמה, נזלת אלרגית, דרמטיטיס אטופית ואלרגיה לעקיצות), וחמש הפרעות נוירו-התפתחותיות (אוטיזם, תסמונת אספרגר, אוטיזם לא טיפוסי – PDD-NOS, והפרעת קשב וריכוז – ADHD).