ממייסדי שכונת הר נוף: הרב יעקב צדוק ז"ל | קווים לדמותו

אברכים ובני ישיבות ובראשם רבנים וגדולי תורה ליוו למנוחת עולמים לפני שבוע את האי גברא חכימא, אוהב תורה ולומדיה, מוקיר ורחים רבנן אשר כל חייו היו חטיבה אחת של תורה וחסד, עשה את תורתו  קבע ומלאכתו עראי, ופעל רבות לייסד בתי מדרשיות לתורה הר"ר יעקב צדוק זצ"ל, אשר השיב את נשמתו טהורה לבוראו לאחר שהזדכך בייסורים קשים ומרים והוא בן ע"א שנים בפטירתו.

המנוח נולד באיראן בחודש כסליו שנת תשי"ד, למשפחה מכובדת ושורשית, והייתה קנאית לשמירת מצוות התורה על אדמת ניכר. תמיד היה מספר כיצד אימו וסבתו חירפו את נפשם למען מקווה טהרה, עד כדי כך שבחורפים הקשים היו שוברות את הקרח בנהר כפשוטו כדי לטבול לטהרתן.

הוא עלה עם משפחתו ארצה שכמהה לשיבת ציון בהיותו בגיל 8, עם הגיעם ארצה השתכנו בשכונת האזבסטונים בירושלים, כעבור זמן עברו להתגורר בשכונת רוממה בירושלים. בהשתדלות פעילי חב"ד, החל להתחנך על אדני התורה במוסדות חב"ד, במוסדות אלו התחנכו עוד נערים ותלמידים מעולי איראן וארצות נוספות מהמזרח.

בבחרותו, המשיך את לימודיו במוסד קרית נוער בבית וגן בירושלים, שם גם רכש לעצמו מקצוע של יגיעת כפיים כדי להתפרנס ממנו בהמשך. לאחר שירותו הצבאי, רבים וטובים הכירוהו מחנות הפיצה שהייתה לו ברחוב הפסגה בשכונת בית וגן לראשונה בכשרות מקומית מהודרת. עוד לפני נישואיו החל במסע של התחזקות רוחנית, במקביל קבע את לימודיו בין היתר בישיבת 'אור שמח', שם הכיר והתיידד בהתיידדות קרובה מאוד עם מזכה הרבים הרב אורי זוהר זצ"ל, קשר עמוק שנמשך עשרות בשנים עד לימיו האחרונים.

בשנת תשמ"ד, כאשר נוסדה שכונת הר נוף, היה בין מייסדיה הראשונים של השכונה, וסייע רבות למען בואו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, לקבוע את מקום משכנו בשכונה, אליו היה קרוב במאודו וקיבל את ברכתו בכל צעד שפסע במשעול חייו.     

כמו כן, היה מהקומץ המייסד של מוסדות 'יחווה דעת' עוד במשכנם הישן ברחוב שאולזון פינת רחוב משקלוב, שם התמסר לשיעורי התורה ובכלל זה שיעוריו הקבועים של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, בפני האברכים, בעלי בתים ושוחרי תורה.

המנוח דבק בלב ובנפש כל חייו בראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף, שהיה מעודדו ודוחף אותו בכל הכח להתפתחות המוסדות ושיעורי התורה. הוא אף סייע לו להכניס את בניו לתלמודי תורה  וישיבות קדושות המצטיינים ביותר, ואת בנותיו לסמינרים ומוסדות בית יעקב.

במשך שנים היה דמות ידועה בשכונת הר נוף כקבלן שיפוצים מוכשר, ישר, הגון וירא שמים, שהיה פועל כאיש חסד בהצנע לכת.

המנוח היה ידוע כמי שהביא להתפתחות מוסדות התורה יחווה דעת בשכונת הר נוף, וזכה לקרבתם של חכמי וגדולי ישראל תושבי השכונה מכל העדות והחוגים. כן, היה ידיד בלב ובנפש של יו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי, במשך שנים רבות, כאשר סייע לו במשימותיו להרבות תורה וחסד.

כל חייו גדל בין החכמים והתבטל התבטלות מוחלטת בפניהם, וקבע עיתים לתורה ברוב שעות היום. היה מתמיד להגיע לשיעורים שנמסרו על ידי גדולי ישראל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ויבלחט"א הראשל"צ הגר"ד יוסף, עוד בשנים שהיו מוסרים שיעורים דבר יום ביומו, תוך שהוא מרווה את צימאונו הרוחני עד שהפך לבן עליה וחיפש חברותא לקבוע איתו עיתים לתורה ולהתפלפל עימו בסוגיות מובהקות בגמרא.  

על פניו, חזותו היה הייתה כיהודי פשוט המתהלך בחבל ארץ, עובד את ה' באמונה ונהנה מיגיע כפיו,  אך רבי יעקב היה מלא תורה, שכל כולו התמסר למען התורה ביושבו בקרן זווית בית המדרש 'יחוה דעת' במשך שעות רבות.

נודע שמו בשערים שהיה מבין הראשונים בהשכמת בתי כנסיות ובתי מדרשיות, וכעבד הנכנע לפני רבו ניצב על משמרתו בעבודת ה' בסילודין ובהכנעה רבה, תפילותיו היו זכות וברות, מילה במילה כמונה מרגליות, וכבן המתחטא לפני אביו שפך ליבו כמים בתפילותיו שבאו ממעמקי ליבו הטהור.

המנוח היה מחבב את המצוות ומקיים אותם בגילה וביראה, מתוך שמחה של מצווה, אצילות וחיוך תמידי שלא מש מעל פניו. ברכות הנהנין והודאה לבורא עולם ששם חלקו מיושבי בית המדרש. יראת שמים ומורא מקדש היו מנת חלקו.

צהלתו בפניו ואבלו בליבו, האיר פנים לכל יהודי באשר הוא, הקרין אור ושלווה והשפיע רוב טובה על כל הסובבים אותו, יושר ואמת, הוכתר במידות ונימוסין, צנוע ומעלי אשר נחבא אל הכלים ודבק בבוראו לעובדו בלבב שלם.    

מסר את נפשו ממש למען חינוך ילדיו ודאג שילמדו במוסדות תורה ובישיבות קדושות מהשורה הראשונה. ואף זכה להשיא את בניו ובנותיו עם משפחות חשובות של בני תורה.

לפני כשנה וחצי חלה במחלה הארורה, ולמרות שהמחלה הייתה מפושטת ובשלבים מתקדמים מאוד, הוא שרד כנגד כל התחזיות, ועם כל הסבל והיסורין הקשים שעברו עליו בתקופת המחלה והטיפולים הקשים, מסר נפשו ככלות כוחו בכדי להגיע להשתתף בשיעורי התורה והתפילות בבית המדרש 'יחווה דעת'.

בסביבתו ובמשפחתו יודעים להעיד כי על אף ייסוריו הקשים, קיבל דין שמים באהבה ומעולם לא התרעם ולא הטיל ספק באהבת הבורא אליו, אלא העריך והודה על כל רגע ונשימה.

בהקשר הזה גם יודעים לספר כי הוא היה תמיד מדגיש בפני מבקריו כי הקב"ה לא נותן לאדם ניסיון שלא יכול לעמוד בו. האמונה הייתה מאוד חזקה וצרובה ברבדים העמוקים של נשמתו, האמונה הזאת הייתה כאש יוקדת בו ומאירה על כל הסביבה שלו.

בחודש האחרון לאחר החמרה משמעותית הוא היה מאושפז במחלקת אונקולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, בימיו האחרונים לאחר שנזדכך ביסורים קשים ומרים, נפרדו ממנו משפחתו וקרוביו באופן מרגש וקורע לב. בניו אף הכינו אותו רוחנית לקראת עת מסירת נשמתו הקדושה והמיוסרת.

בערב שבת קודש ח' תמוז לסדר "זאת חוקת התורה אדם כי ימות באוהל" אחר חצות היום, כמיתתן של צדיקים, השיב המנוח את נשמתו ליוצרה, וזאת לא לפני שהתקבצו אל מיטתו מנין אנשים יראי שמים וקיבלו יחד איתו עול מלכות שמים לאחר ווידוי קורע לב.

זכה ובתוך שעות ספורות ולאחר הספדים קצרים שנישאו על ידי הראשון לציון הגר"ד יוסף, הגאון הרב אבנר עפג'ין ראש ישיבת 'בית הלוי', הרה"ג הרב יוסף אליהו ראש ביהמ"ד 'היכל יעקב', והרה"ג הרב ארז אלחרר ראש כולל 'יחוה דעת' ורב השכונות בהוד השרון, וכן הספדו המרגש וקורע הלב של בנו בכורו ר' ראובן צדוק, נטמן בפניא מעלי שבתא בבית החיים בשכונת סנהדריה בירושלים.

באזכרת השבעה שנערכה בהיכל בית הכנסת יחווה דעת, המקום שבו קבע את תפילותיו ולימודו, הספידוהו הרבנים הגאונים עמם היה המנוח בקשר אישי: הגאון רבי שלמה ידידיה זעפרני, הראב"ד הגאון רבי גדעון בן משה, הגאון רבי אלחנן פרץ, הגאון רבי ינון יונה והגאון רבי אהרן ירחי.

הותיר אחריו בנים וחתנים אברכים חשובים תלמידי חכמים ומרביצי תורה, כולם זרע בירך ה'    

כאדם שמכורח מקצועו היה מעורב עם הבריות, בניו מבקשים בשמו בכל לשון מכל מי שהיה אתו במגע במהלך חייו ומכל סוג שהוא: מחילה וסליחה וכפרה, ומבקשים לומר בפה מלא מחלנו.

כמו כן מבקשים מכל מי שיכול בבקשה לעשות חסד של אמת ולפעול לעילוי נשמתו של יעקב בן מזל וראובן ע"ה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.