"עצמתי עיניים שלא ראיתי כלום": נפצעה מטיל איראני ונלחמת לחזור לחיים

בסוף השבוע האחרון חגגה נועה אמבון את יום הולדתה ה-24, הפעם עם תפילה ותקווה לשוב לראות בשתי עיניה. היא נפצעה מפגיעת טיל איראני בתל אביב לפני כחודש וחצי, עברה ניתוח ממושך בבית החולים איכילוב ושיקום. "פחדתי מאוד מהרגע שאמא שלי תקבל את ההודעה שנפצעתי. אמרתי לפרמדיק שהוא צריך להציל אותי, שאני בת יחידה לאמא שלי". כך דווח ב-ynet.  

"מה שהכי שבר אותי נפשית זה להפוך פתאום להיות סיעודית", מספרת נועה. "בשלושת השבועות הראשונים לא ראיתי בכלל, עצמתי עיניים במשך שלושה שבועות והיה צריך ללוות אותי לכל מקום להאכיל אותי, הכל..".  

בלילה שבו החלה המלחמה עם איראן, שהתה נועה בתל אביב. כשנשמעו האזעקות, נכנסה עם צעירה נוספת לעמדת שמירה ברחוב. "בהתחלה היינו יחסית רגועות", היא נזכרת, "אבל אז שמענו שהיו נפילות בתל אביב, שבניינים קרסו". 

זמן קצר לאחר מכן, נשמעה אזעקה נוספת, וקול נפץ עז בסמוך אליהן. "הטיל נפל בערך עשרה מטרים מאיתנו, ראיתי דברים עפים באוויר. היה לי צפצוף באוזניים, ומאותו רגע לא ראיתי כלום, עפו לי רסיסים לעיניים", היא מספרת. "קלטתי שאני לא מצליחה לראות אבל כל הפנים שלי היו מכוסות דם, וחשבתי שאולי הוא פשוט מסתיר לי את הראייה. זה היה ממש מפחיד, אבל משהו בי נדלק, מנגנון הישרדותי". 

למרות שלא ראתה דבר, ניסתה נועה לאתר את הצעירה שאיתה. "לפי המישוש הבנתי שהיא מתחת להריסות של עמדת השמירה, אז הלכתי לפי הקול שלה. ניסיתי להזיז מעליה דברים, ישבתי לידה, החזקתי לה את היד וצעקתי 'הצילו'". 

זמן קצר לאחר מכן הגיעו כוחות ההצלה למקום, ופינו את השתיים לבית החולים איכילוב. "עברו לי בראש מלא דברים. הדבר הראשון שחשבתי עליו זו אמא שלי", מספרת נועה. מיד עם ההגעה לבית החולים הוכנסה נועה לחדר ניתוח, לא לפני ששוחחה עם אמה. "העובדת הסוציאלית עזרה לי להשיג אותה, היא שמעה אותי קוראת לה 'אמא' לפני הניתוח, זה קצת הרגיע אותה". 

לאחר שבועיים וחצי באשפוז במחלקת עיניים, עברה נועה לשיקום, ולפני כשלושה שבועות שוחררה לביתה. "היום אני מרגישה הרבה יותר טוב", היא אומרת. עם זאת, היא מציינת כי "בעין שמאל אני עדיין לא רואה כלום, היא מתאוששת מהניתוח, ובעין ימין אני רואה מטושטש". 

למרות הקושי, מוצאת נועה במה להיאחז. "לא הייתי מודעת לכמה אנשים סביבי יכולים להיות שם בשבילי". בסוף השבוע האחרון חגגה כאמור יום הולדת 24. "זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מהבית לבלות מאז הפציעה. עד עכשיו יצאתי רק לבדיקות", היא מספרת. 

בפוסט מרגש שהעלתה לאינסטגרם, וזכה לאלפי שיתופים ולייקים, כתבה: "אני מקדישה את יום ההולדת שלי לאנשים שבזכותם אני מבינה כמה היה שווה להילחם על החיים, ויודעת שבשנה הבאה כבר נחגוג את השיקום המלא שלי והחזרה שלי לחיים". בשיחה עם ynet הוסיפה כי "זה הפתיע אותי מאוד שהיו סביבי אנשים כל הזמן, וגם כיום. זה הדבר שמחזיק אותי נפשית ועוזר לי להיות אופטימית יותר, אומרים לי 'איך את משתפרת' וש'הפנים נראות יותר טוב'. העידוד שלהם עוזר ממש".